ביום שאחרי הקורונה, תעשיית האופנה תיראה אחרת. אפשר לפחות להחזיק אצבעות שהמנגנון הנוכחי ישתנה. כמו תמיד לאחר מלחמות, מגיפות עולמיות ותחושה שהאדמה נשמטת מתחת לרגליים – האנושות תצא בחיפושים אחר יציבות וביטחון. אופנה, מתוקף היותה אספקלריה לחיים עצמם, תהיה מהראשונות לסמן טריטוריה חדשה. אם להמר על אחת המגמות שישתנו בעולם האופנה – נראה כי התחום חוזר אל דוגמניות מקצועיות עם יופי קלאסי, במקום משפיעניות רשת שהפכו את פניהן לשיבוט אחת של השנייה. לא פלא שמותגים רבים ויתרו על פרזנטוריות מפורסמות במהלך השנה החולפת.
הדוגמנית תהילה ריץ', 39, שנבחרה לאחרונה לאחת הפרזנטוריות של factory 54, היא סנונית למגמה המסתמנת. גם אם שמה לא מוכר לרוב הציבור הישראלי, בענף האופנה המקומי נחשבת ריץ' לדוגמנית מוערכת. לאורך עשור וחצי היא ניהלה קריירה בינלאומית מבסיסה בניו יורק, עם הופעות במגזינים כמו הרפר'ס בזאר, Elle מקסיקו ואחרים, לצד קמפיינים למותגים כמו גולף, אתא, קרליין, אהבה, פדני, גרנייה, ראלף לורן. בחמש השנים האחרונות היא ילדה בת ובן, אווה וניקו, אוטוטו 6 ו-4 וחצי, עם בעלה, צלם האופנה גיא כושי (לוי). יחד הם מגדלים לסירוגין גם את לוקה, בנו בן ה-17 של כושי.
זו הפעם השנייה שהיא מוזמנת על ידי המנהל האמנותי סיימון אלמלם להצטלם עבור פקטורי 54, לא עניין שבשגרה עבור דוגמנית שתכף מסיימת את העשור הרביעי לחייה. בכלל, נראה שהעונה לקחו בפקטורי את נושא הרבגוניות ברצינות, כשליהקו לצילומים גם את דוגמנית הפלאס סייז לורי שטרן.
"אני על תקן הדוגמנית המבוגרת?" תוהה ריץ' כשהיא נשאלת על הבחירה בה לצילומי הקולקציה. "לקריירה של דוגמנית יש לרוב חיי מדף קצרים לאורך שנות ה-20 שלה, ונחמד שלאחרונה יש יותר ויותר ליהוק של דוגמניות 'מבוגרות'. באופן יחסי, כמובן. אני בעד הרבגוניות שיש עכשיו בתעשיית האופנה. לא כמו בעבר, שדוגמנית היתה במידות מסוימות. היום הכל הולך".
באופן מסוים, זה גם מקרין על עבודה של דוגמניות קלאסיות של פעם. עכשיו "נשים אמיתיות" נוגסות לכן בעבודה.
"אני הייתי בין האחרונות שעוד עבדו בדוגמנות כמקצוע פרופר. היום מלהקים מפורסמות, משפיעניות מאינסטגרם, שחקניות. אני בעד שעולם האופנה יהיה פתוח לכולן. עם זאת, בעידן האינסטנט שבו אנחנו חיים, יש תחושה שפוסחים על עניין הניסיון המקצועי. בוא, דוגמנות זאת לא תורה מסיני, אבל להיות דוגמנית מקצועית דורש ניסיון, ללמוד להצטלם נכון, איך לדבר עם לקוחות, כיצד לשאת על עצמך נכון את הבגד. בעידן האינסטנט פשוט מדלגים על זה. להרבה בנות אין בכלל את האופציה להשתפשף בתחום".
14 צפייה בגלריה
"מאחר שהעבודות של גיא ושלי הן לא משרדיות, לא היה שינוי גדול באופן שבו התנהלנו"
(צילום: ענבל מרמרי)
היא נולדה וגדלה בקיבוץ דגניה א' לזוג הורים מתנדבים מחו"ל, שהכירו במשעולי הקיבוץ: אמהּ מהולנד, אביהּ מארצות הברית. בילדותה עברה המשפחה לעפולה. רק בתחילת שנות ה-20 לחייה, פנתה לדוגמנות. מאז, כמו דוגמניות רבות, היא מנהלת יחסים מורכבים עם המקצוע, מנסה להבין איך עליה להתנהל בעולם דיגיטלי של רשתות חברתיות, וכאם לשני ילדים קטנים.
בדירתם המרווחת ברחוב שקט במרכז תל אביב, אפשר לראות בעיצוב הביתי ובאופן שבו היא מתנהלת במרחב שאריות מהילדות בקיבוץ – זה לא בית מלוטש, אלא נינוח, עם עבודות צילום התלויות על הקירות, שולחן אוכל דומיננטי, וגלשנים המעידים על התחביב של גברברי המשפחה. היא, מצדה, מעדיפה לנופף להם ממקומה הבטוח על החוף.
המרחק הקצר מהים הוא זה שסיפק להם שפיות במהלך השנה החולפת. חוף הים הוא ברדיוס של אלף מטר, אפילו פחות. "הקורונה לא היתה תקופה כל כך נוראית עבורנו. למעט חופשה של חודש ביוון לפני הסגר השני, רוב הזמן בילינו בבית", היא מספרת. "היה לנו מאוד טוב בתא המשפחתי המצומצם. אנחנו רגילים להיות יחד, ומאחר שגם העבודות של גיא ושלי הן לא משרדיות, לא היה שינוי גדול באופן שבו התנהלנו. גם בימים רגילים ללא קורונה, אני מעדיפה לבלות בעיקר בבית. נדיר למצוא אותי יושבת בבתי קפה ומסעדות. לעתים רחוקות אני יוצאת לבר".
14 צפייה בגלריה
"אז הגוף משתנה. הכי גרוע, שירטשו את התמונה". ריץ' בקמפיין החדש לפקטורי 54
(צילום: סיימון אלמלם)
הפעם האחרונה שראיינתי את ריץ' היתה לפני כחמש שנים וחצי, מעט לפני לידת אווה. כבר אז סיפרה שתמשיך לדגמן לאחר הלידה. הצצה בלוח העבודות שלה מראה כי היא עושה זאת בקצב איטי. "היום אני אמא במשרה מלאה. ברגע שאווה נולדה, העבודה ירדה. עשיתי פה ושם עבודות קטנות לאתא, למנגו ישראל, דברים ששברו לי את השגרה. אני נהנית להמשיך להצטלם, אבל אם בעבר הדוגמנות היתה במקום הראשון בחיים – עכשיו אלו הילדים וגידולם".
יש לך קווים אדומים כדוגמנית שהיא גם אמא?
"זה הדרגתי. כשהתחלתי לדגמן, עירום היה מבחינתי טאבו. ואז הסתובבתי בעולם ועירום הפך ל-non issue. גרתי בניו יורק ולא היתה לי בעיה עם זה. עכשיו כאמא, לא אגיד 'לא' לעירום באופן חד משמעי, אבל זה צריך להיות עם צוות שארגיש איתו בנוח ובצורה רגישה מאוד".
בגלל הילדים או בגלל שינויי הגוף?
"גם וגם. אני הרבה יותר רגישה לתמונות שאני מעלה ברשתות החברתיות, כי יש לי גם ילד מתבגר בבית, וגם הגוף אחרי שתי לידות זה לא הגוף שהיה לי בגיל 20. אני אוטוטו בת 40 ואני שומרת על עצמי. גם בשיא הקריירה שלי לא הרעבתי את עצמי – אכלתי בריא: סלט, חזה עוף, דגים. יש ימים שאני מתגעגעת לגוף שלי מפעם – אבל אני די שלמה עם ההתבגרות. אז הגוף משתנה. הכי גרוע, שירטשו את התמונה".
אנחנו רואים כעת תופעה של דוגמניות צעירות שכבר מתחילת הקריירה משנות את הופעתן דרך ניתוחים פלסטיים והזרקות של חומרי מילוי לשפתיים, לצד כוכבות בוגרות יותר על המסך שמשקיעות בטיפולים רבים להעלמת קמטים. האם כדוגמנית את מזדהה עם הצורך להתערב במראה או שאת מאמינה בהתבגרות טבעית?
"אני חושבת שכל אחד ואחת צריכים לעשות מה שטוב להם, למרות שבחברה שלנו מצפים היום מנשים בנות 50 להיראות כמו בנות 40. אישית, לא עשיתי כלום, אבל אף פעם לא כדאי להגיד לעולם לא. רק לאחרונה התחלתי ללכת לקוסמטיקאית. אני מעדיפה להתבגר באופן טבעי. אמא שלי כזאת - המראה שלה תואם לגילה וזה יפה בעיניי. אני לא מוצאת פסול בלשמור על הנעורים, אבל נעורים זה לא המראה שלך – אלא מה שאת מקרינה".
בתקופה שפרזנטוריות של מותגי אופנה נמדדות על פי כמות העוקבים ברשתות החברתיות, תהילה ריץ' כמעט אנונימית. 5,000 וקצת עוקבים בהשוואה ל-1.7 מיליון עוקבים של נטע אלחמיסטר, מחלוצות הדוגמניות שהבינו את חוקי המשחק באינסטגרם. בשיחה איתה היא תוהה איך בכלל נמדדים עוקבים, איך עובדים עם זה ומה השיטות להגדלת עוקבים באינסטגרם. גם אם היא מגלה התעניינות, אפשר לזהות בין השורות כי יש גבול לכמה היא מוכנה לעשות בשביל לפתח את הפלטפורמה הזו.
"אם זה היה מעסיק אותי, הייתי מפתחת את עצמי ברשתות חברתיות. אבל זה לא ממש מעניין אותי", היא אומרת בכנות, "אני זוכרת שהיתה לי שיחה עם הסוכן שלי אז בסוכנות וואן מנג'מנט, שאמר לי כבר ב-2012 שכדאי לי לפתוח חשבון אינסטגרם. אבל הקונספט של לפרסם תמונות של עצמך היה נראה לי הזוי. היום אני מבינה שזאת דרך שיווק עצמי מאוד טובה והרבה משפיעניות הן הבוס של עצמן, אבל אני מנהלת עם זה יחסי אהבה-שנאה מורכבים. זאת כנראה הסיבה שאני לא מתאמצת להעלות תמונות".
בטח כשאת אדם פרטי כל כך.
"את מי זה מעניין מה אני עושה בחיי היומיום שלי. אני מעלה תמונות שלי ושל הילדים, אבל לומר את האמת, אני לא מרגישה שיש לי משהו לחדש".
ומה מצאנו בארון שלה?
"קניתי אותו בחנות יד שנייה בוויליאמסבורג, ניו יורק, כשגרתי שם תקופה ארוכה. אהבתי בו הכל. הוא מעיל תפור ומצויר בעבודת יד".
"קיבלתי אותו במתנה לפני שש שנים מחברת ילדות שלי. זה כובע מיד שנייה, ואני מאוד אוהבת יד שנייה. בכל פעם שהיא נוסעת לפריז, אני מבקשת ממנה למצוא לי כובע יפה".
"גיא קנה לי אותה במתנה לפני עשור, כשהוא הגיע לבקר אותי בניו יורק. היום הוא קונה לי כשאני מבקשת. אני שולחת אותו כשהוא בנסיעות להביא לי בגדים, בעיקר נעליים".
"יש לי אוסף תכשיטים של אתי קובו (הפנינים) ורג'י תכשיטים. תכשיטים לא יקרים, שמוסיפים עניין. אני מאוד אוהבת לפרגן למעצבות ישראליות".
