בתום הריאיון, נטע ברזני רוצה לנצח בדמקה. היא מסדרת את לוח המשחק על השולחן בסלון ומשחרת לקרב. בלקסיקון שלה אין את המילה הפסד. "אני ווינרית, אוהבת לנצח. לא יודעת להפסיד", היא אומרת ותוהה: "מה, לא כולם כאלה?"
שתי דקות לתוך המשחק, היא מוכיחה כי היא כאן כדי לנצח. מחסלת מקצועית. "אם אני מפסידה, זה נורא. אחוש אכזבה", היא אומרת, "תראה, גם בשתי העונות של 'המרוץ למיליון' הפסדתי". הפעם היא לא ממתינה להפסד, וכשהיא מבינה שהניצחון לא בכיס שלה, היא קמה מהשולחן והולכת. "לא בא לי יותר", היא מושכת בכתפיה.
יש משהו כובש בנטע ברזני: כוכבת ריאליטי, דוגמנית, משפיענית רשת. היא פתוחה, טבעית, מצחיקה, מדברת בלי פילטרים – יתרונות שהובילו אותה כבר בגיל 17 וחצי לעונה הראשונה של "המרוץ למיליון" עם אחיה עומר, שאיתו התגלגלה בהמשך לעונת האולסטארס שבה סיימו במקום השלישי.
11 צפייה בגלריה
"לפעמים אני מקנאה בבנות שעומדות מול המראה ומרגישות בנוח". נטע ברזני בביתה
(צילום: ענבל מרמרי)
פרסום עניין אותה מילדות. בת זקונים במשפחה דתית בת שישה ילדים מירושלים, שבגיל 13 וחצי שיקרה על גילה כדי להתקבל לתחרות מלכת היופי של ירושלים, שבה גם זכתה. בבית הספר הדתי לבנות שבו למדה לא ראו זאת בעין יפה וכמעט שלחו אותה הביתה, בעוד במקומוני העיר התפעלו מהילדה היפה והגבוהה משכונת רמת שרת.
"מה אני אוהבת במצלמה? שאני בפוקוס, שהיא עליי", אומרת ברזני, 22, בריאיון המתקיים בדירתה באחד ממגדלי היוקרה בפארק צמרת בתל אביב, שם היא מתגוררת עם בן זוגה בשנתיים וחצי האחרונות, היהלומן גרי דן, 30. "ביום שהמצלמה לא עליי – אני מרגישה מתה. היא מעניקה לי חיים. כבר מילדות אהבתי להיות במרכז העניינים, לעשות פרצופים, לעמוד מול קהל. גם משחק מעניין אותי היום. ה-כ-ל מעניין אותי", היא צוחקת, "אפילו כלבוטק, כפרה".
"להיות בבית זה האויב הכי גדול"
המקפצה הייתה ריאליטי, אבל כבר קודם לכן דגמנה, בעיקר לעבודות קטנות. ילדה בת 14 עם חלומות לכבוש את העולם. אז גם החלו הפרעות האכילה והדיכאונות שעליהם היא מדברת בפתיחות. "כל החיים הייתי 'און אנד אוף' עם המשקל. אמיתי, אין בחורה שמאוהבת בעצמה. כל אדם יהיה ביקורתי כלפי עצמו, אבל היום אני אוהבת את מה שאני רואה", היא מודה. "ברוך השם, אני אוהבת את עצמי ולא מתעסקת בזה כל היום. לא מודדת בגדים מול המראה כמו בעבר. אם אני ביום שריטה ומרגישה נפוחה, אלבש משהו רחב. למדתי לחיות עם זה. לפעמים אני מקנאה בבנות שעומדות מול המראה ומרגישות בנוח, איך אני איתך?"
ומתי המפלצת יוצאת?
"איזה מפלצת?"
חוסר אהבה עצמית.
"אתה לא יכול לשלוט בזה, כפרה. כשיש לך יום רע, אתה יכול להחליט שיהיה לך יום רע?"
המשפחה הייתה בתמונה?
"ברור, הם היו סביב זה. אני בת זקונים וכילדה הכי צעירה, עשיתי להם טרור", היא שואפת עשן מסיגריה עם שלוק מקולה. לא זירו. "אני מכריחה אותם לומר שהם הכי אוהבים אותי. אותי".
הלכת לטיפול?
"הייתי אצל פסיכולוג, פסיכיאטר. מגיל 14 – וזו לא בושה – אני לוקחת כדורים כמו ציפרלקס שמאזנים אותי. אני בעד כדורים שעוזרים".
והיום את אוהבת את הגוף שלך?
"כן, אני אוהבת אותו ומרגישה איתו בנוח, אוכלת מה שאני רוצה. אין משהו – ומצדי תשים מצלמה נסתרת – שאני לא אוכלת. למדתי לאזן. היו תקופות שהייתי אוכלת בבולמוס כמו חיה, אבל תודה לאל, אני כבר לא שם. אם בא לי לאכול משהו, אני לא אוסרת על עצמי. אם אכלתי, לדוגמה, פנקייק עם שוקולד – אאזן בסלט. לא ארעיב את עצמי".
ויש עוד בולמוסים שמגיעים מדי פעם?
"חס ושלום, אין סיכוי. אתה יודע איך עצרתי את זה? פשוט לא הייתי בבית. להיות בבית זה האויב הכי גדול לאנשים. מי שבדיכאון ונשאר בבית – זה מה שגומר אותו. הוא עסוק רק בעצמו, לא מתקשר עם אנשים. זה לא יקרה לי יותר. כשהלכתי ל'מרוץ למיליון', הייתי בתקופה לא טובה: הייתי בדיכאונות, לא מאוזנת, עליתי 30 קילו. הריאליטי אִפשר לי לברוח מעצמי, העסיק לי את הראש. הציל אותי מעצמי".
וכשהיו בולמוסים. היית מקיאה בסופם?
"בהתחלה כן, אבל אז הגעתי לשלב של שנאה עצמית מאוד גבוהה ואמרתי שאני אהיה שמנה ומכוערת, אז הפסקתי להקיא. בוא, זה משהו רגשי. אתה יודע, יש כאלה שמטפלת תעזור להם, לי זה לא התאים. עשיתי עבודה עם עצמי".
"היום אני אוהבת את הגוף שלי ומרגישה איתו בנוח, אוכלת מה שאני רוצה. אין משהו – ומצדי תשים מצלמה נסתרת – שאני לא אוכלת. למדתי לאזן. היו תקופות שהייתי אוכלת בבולמוס כמו חיה, אבל תודה לאל, אני כבר לא שם"
עכשיו היא גם מתמודדת עם ביקורת ברשתות החברתיות. בתגובות לשלוש תמונות שלה עולה דאגה מצד העוקבים והעוקבות, אחרים גולשים לביקורת. בתמונה שלה כשפנפנה במיטה, כתבו לה: "אמא'לה. מצמרר הרזון הזה. חבל, כי את יפה בכל מצב". אחרת הוסיפה: "לא יודעת מי מעודד כזה רזון... את נראית מפחיד!!!! זה מסוכן ולא סקסי בכלל!!! ואתן פה שמרימות לה גורמות לה להאמין שזה בריא ויפה... עצוב מאוד, מאחלת לך רפואה שלמה ושתעלי במשקל דחוף".
"התגובות האלה מזיזות לי", היא מודה, "אבל אני לא אתייחס לזה על ה-wall שלי. לא מזמן פרסמתי סרטון והיו תגובות מאוד קשות, עד שלבסוף הגבתי: 'די, שחררו'. אני לא משתמשת באינסטגרם שלי כדי לכתוב דברים פוגעניים כלפי בני אדם. אני חושבת שזה יכול לפגוע בבנות אחרות שעוקבות אחריי ורואות את השיח הזה, בנות שהיו להן הפרעות אכילה והביטחון העצמי שלהן מעורער".
את לא מרגישה אחריות כלפי העוקבות שלך לדימוי הגוף שאת מציגה?
"אני מעלה סרטונים כשאני בריאה, אוכלת ושמחה. אני רחוקה מלהיות אנורקסית, אני אפילו מעלה תמונות עם קפלים בבטן. יותר מזה, יש בנות ששולחות לי הודעות מעודדות ואני עושה הכל כדי לתמוך בהן וללכת לטיפול. אני לא אעלה דברים שמעודדים אנורקסיה לאינסטגרם שלי. זה שאנשים חושבים שאני משדרת חולי ורזון, זאת בחירה שלהם. אני רחוקה מלהיות חולה".
"אני רחוקה מלהיות אנורקסית, אני אפילו מעלה תמונות עם קפלים בבטן. אני לא אעלה דברים שמעודדים אנורקסיה לאינסטגרם שלי. זה שאנשים חושבים שאני משדרת חולי ורזון, זאת בחירה שלהם. אני רחוקה מלהיות חולה"
לדבריה, ההחלטה לרזות לא הגיעה מתוך רצון להתיישר לפי המידות של ענף הדוגמנות, זה שבשנים האחרונות גם מקבל מידות ומבני גוף שונים. "כשהגעתי בפעם הראשונה לסוכנות יולי שמייצגת אותי, לא מדדו או שקלו אותי. גם לא עניין אותי מה המידות שלי", היא אומרת. "השלמתי עם איך שאני ואם לא ירצו אותי בגלל המידה שלי – ירצו אותי בגלל משהו אחר".
יש לך אישיות דומיננטית. זה שווה לא מעט היום.
"אישיות זה דבר מאוד חשוב", היא מחייכת. "אתה יכול לקחת מישהי שלא בהכרח יפה, אבל כובשת, מחייכת וסוחפת. בוא לא נתכחש, מראה זה פלוס, אבל אופי יותר חשוב. ויש לי אחלה אופי, לדעתי".
"אני ילדה בראש שלי"
דוגמנות תמיד הייתה משאת נפשה. דוגמנות ובגדים. הקיץ היא מובילה שני קמפיינים: למעצבת שמלות הכלה והערב דנית חזן ולרשת הנעליים סקופ. בעבר גם השיקה אתר עצמאי בשם נטושקי, שם החיבה שלה, שבו הציעה עד לא מזמן ייבוא של בגדי ספורט. עכשיו היא מחפשת שם את דרכה שוב. "אני אוהבת שנוח לי. מגיל צעיר אני מתלבשת כמו אישה בת 50. כלומר, מאוד יודעת מה אני אוהבת ומה אני לא אוהבת", היא מסבירה. "לרוב אני לובשת ג'ינס עם טי שירט, בגדי ספורט, יותר סניקרס. שונאת נעלי עקב. זאת מי שאני ביום-יום".
בגדים היא קונה ברשתות כמו זארה ובבוטיקים של כיכר המדינה בתל אביב. בסלון הדירה פזורים תיקי יוקרה של דיור, לואי ויטון, גוצ'י. הרבה גוצ'י. את חלקם קיבלה במתנה מבן זוגה, את היתר רכשה בעצמה. לשניים גם תחביב משותף: אוסף נעלי סניקרס. "גרי קונה לו ולי את אותם הדגמים", היא מסבירה. "כשיוצאת נעל חדשה במהדורה מוגבלת של מאה יחידות, אתה לא יכול שלא תהיה לך אותה. אתה מרגיש פספוס. אני צריכה שתהיה לי אותה ראשונה. הן כולן מיוחדות – זה לא נעליים מפוט לוקר".
את מזמינה אונליין?
"יש לי בעיה עם זה. כשאני מזמינה מהאינטרנט, לרוב מגיע אליי בגד שנראה אחרת מהאתר. כיוון שאני לא יודעת לעשות החזרות – אני נדפקת. מעדיפה למדוד ולקנות בחנות".
את בן זוגה הכירה לפני כשנתיים וחצי במסיבה. תהליך החיזור היה קצר, ומאז הם יחד. "נפגשנו שוב במסיבה וישר התנשקנו, וכל הערב היינו יחד. איזה מטורף זה", היא נזכרת, "כי בהתחלה אנשים יוצאים קודם לדייט, ואז עוד דייט. אצלנו זה היה מהיר: יומיים אחרי, נסעתי לאילת עם המשפחה והוא הגיע".
אתם גם מגדלים את בנו בן השבע.
"יש לו אמא מקסימה והוא אצל גרי פעם בשבוע וכל שבת שנייה. כשאתה אוהב בן אדם, לא משנה מה הוא יביא איתו. גרי והבן שלו עושים לי רק טוב".
איך היחסים שלך עם הילד?
"כפרה, אני ילדה בראש שלי. יש לי אחיינים מגיל שמונה. אני דודה, זה האופי שלי, ויוצא טוב. הוא ילד חכם מאוד".
"אני אוהבת ימנים, שמאלנים וגם כאלה שאין להם צד"
כמי שלרוב נחשבת לאחת שמדברת ללא פילטרים, היה מוזר לראות את ברזני נאלמת דום בטרנד ההסברה הישראלית שחברותיה ללייקים כמו נטלי דדון, דנית גרינברג ואחרות לקחו על עצמן בזמן הלחימה בעזה. למעט פוסט עם סרטון שהופנה לנטלי פורטמן ("נטלי פורטמן יחייה בסרט! תתעוררי כפרה") ותיעוד מסלון דירתה של אזעקה בתל אביב ויירוט של כיפת ברזל – ברזני כמעט לא לקחה צד בסכסוך: זה שבין חמאס לישראל, זה שבין אושיות הרשת הישראליות לבלה חדיד.
"מאוד שמחתי שהורידו את התמונה שלה בחנות של מייקל קורס", היא אומרת השבוע. "לעומת זאת, מי שאכזבה אותי היא נטלי פורטמן, ששכחה מאיפה היא באה. היא נולדה בירושלים, היא מדברת עברית כמו כולנו, את חלק מאיתנו. וזה מאוד מאכזב שבחורה כזאת עוצמתית ובעלת השפעה לא תומכת במדינת ישראל. אנשים כאן חיים תחת טילים, ותושבי הדרום חווים רקטות כל יום. כאב לי על המציאות שהם חיים בה, הורים שאיבדו את הילדים שלהם".
ובכל זאת, היו משפיעניות שלקחו חלק פעיל בהסברה.
"אני גאה בהן וכל הכבוד לנטלי דדון ולשאר הבנות, אבל אני פשוט לא יודעת להתנסח. העדפתי לעשות את זה בדרך שלי ולדבר בצ'ט הפרטי עם עוקבות ועוקבים שלי".
אולי לא רצית שירדו לך בעקבות זה עוקבים?
"לא מעניין אותי אם ירדו לי עוקבים או אם יחסמו לי סרטונים בטיקטוק בגלל הלאום שלי. מדינת ישראל זאת הגאווה שלי".
זאת לא הפעם הראשונה שברזני מתחככת עם הזירה הפוליטית. לפני שנה עלתה לכותרות לאחר שהצטלמה לסרטון טיקטוק של "ישראל בידור", שבו הביעה את אהבתה לראש הממשלה בנימין נתניהו, תוך שהיא עולבת ביריביו הפוליטיים. "אני ימנית קיצונית", אמרה שם במה שעלול להצטייר כמו פרודיה על הדוגמנית שמבטאת שמות לא נכון. גם במהלך הריאיון הזה היא אומרת לעתים מילים בשיבוש מוגזם, בין אם זה במכוון או לא. "סיגרים, שמפניות, מה שתרצה, תקבל ממני", המשיכה באותו סרטון. "ביבי, אתה אהוב לבי. סורי שרה, אבל אני שרופה עליו".
בהמשך גם עלתה לשידור חי איתו באינסגטרם, לאחר שפרגנה לו בתגובות. "וואי, שימדורה. אני אוהבת אותו", היא עונה כשהיא נשאלת על הקשר אל ראש הממשלה. "אני אוהבת את האישיות שלו! ואני גם בעד דמוקרטיה, סבבה? מותר לכל אחד להחזיק בדעה: אני אוהבת ימנים, שמאלנים וגם כאלה שאין להם צד. אין לי שום דבר נגד היריבים שלו ואני לא מוצאת בזה אישיו. די, שחררו, כפרה, שכל אחד יבחר במי שהוא רוצה. ואם מישהו אחר נבחר, סבבה. לא חרב העולם. אבל אני רוצה שהוא יהיה ראש הממשלה".
את פמיניסטית?
"אני מאמינה בשוויון לנשים ומאמינה שנשים יכולות לעשות דברים טוב יותר מגברים".
וכשאת שומעת שותפים בגוש של הליכוד, כמו מפלגת נעם בציונות הדתית, שמדברים נגד ערבים, נשים, להט"ב, את בסדר עם זה?
"בוא, אני לא בעד שונאי להט"ב – אני נגד זה. כל אחד בוחר מה שהוא רוצה וכל אחד יכול להיות מי שהוא רוצה. אנחנו מדינה דמוקרטית. אם מישהו רוצה להתחתן עם גבר – לא צריך שיהיה איסור".
אבל אסור.
"אני לא נכנסת באמת לפוליטיקה. אם אבא שלי לא היה אומר לי: 'נטע, את חייבת להצביע' – לא הייתי עושה".
לא חששת להביע דעות פוליטיות ברשתות החברתיות?
"ירדו לי 5,000 עוקבים כי אמרתי את דעתי. בהתחלה הייתי בשוק. השנה לא העליתי דבר עד שנכנסתי ללייב של ביבי, כתבתי לו 'ביבי, מלך ישראל חי וקיים' והוא העלה אותי ללייב. זה ראש ממשלה! אני הגעתי לראש ממשלה! אתה מבין? זה כמו שאדבר בפייס טיים עם רובי ריבלין. זה כבוד!"
11 צפייה בגלריה
"מגיל צעיר אני מתלבשת כמו אישה בת 50. כלומר, מאוד יודעת מה אני אוהבת ומה אני לא אוהבת"
(צילום: ענבל מרמרי)
זה עושה לך חשק להיכנס לפוליטיקה?
"לא להיסחף עם שטויות, כן. אם הייתי רוצה משהו, זה להיות רופאה. אבל זה בלתי אפשרי".
למה? את עוד צעירה. כל החיים לפנייך.
"צעירה, אבל מציאותית. אני לא מזלזלת בעצמי – אני מודעת לעצמי. אני לא יכולה להוציא 700 ומשהו בפסיכומטרי. וזה מה זה דפוק שהם עושים את זה, מה קשור עכשיו מתמטיקה ומספרים אל להיות רופאה, או ללמוד מילים בעברית שאף אחד לא מכיר. מי אחראי על זה? אולי אפשר לשנות את זה דרך הכתבה הזאת?"
ומה גילינו בארונה?
"קניתי אותו יום לאחר שהפסדתי ב'מרוץ למיליון' השני. הייתי בדיכאון ובן הזוג שלי פינק אותי כדי לצאת קצת מהבאסה. הסריג ניחם אותי ואני אוהבת את התותים שעליו. הם שמחים".
"התיק הראשון שגרי קנה לי לאחר חודש שיצאנו. יש לו משמעות, כי זאת המתנה הראשונה שקיבלתי מבן הזוג. גם אם זאת הייתה סיכה, היה לזה ערך רגשי".
"מזכרת מ'המרוץ למיליון' הראשון. בשני הייתי שמנה יותר. יש לזה ערך סנטימנטלי, ובכלל, אני לא זורקת בגדים שיש לי זיכרונות מהם, גדולים או קטנים".
"מגיל צעיר היה לי חלום להיות פרזנטורית של מותג אופנה, להיות הפנים. אני אוהבת את העיצובים של דנית ויש בינינו חיבור מצוין".
