תצוגת חממת מפעל הפיס לאופנה, ששודרה אתמול והיום בשני חלקים, חשפה את זוכי החממה של השנה בתוספת שני זוכים משנה שעברה שהצטרפו לאירוע השנתי, אריאל טולדנו ואור אידלמן. כל אחד מהנבחרים זכה למענק כספי של 120 אלף שקל וליווי של מנטור מקצועי. ובכל זאת, צפייה בשני חלקי התצוגה השנתית לא התעלה לרמות של תצוגות החממה בעבר. אולי זה היעדר הבמה של שבוע האופנה, ייתכן מאוד כי זו חוסר היכולת של חלק מן המציגים – ביניהם מעצבים מוכרים בעלי ותק ושיווק של עיצוביהם בארץ ובעולם, מתוכם גם מי שכבר הציג במסגרת שבוע האופנה (טולדנו) – להתרומם מנקודת המוצא שלהם קודם הגעתם לפרויקט. במילים אחרות, הערך המוסף של חממת מפעל הפיס לא באה השנה לידי ביטוי. לפחות כאן אפשר להאשים את הקורונה.
ההתפתחות המשמעותית שייכת לשניים שמגיעים מעשייה נרחבת דווקא בתחום האביזרים: המעצב שאדי פרנסיס מג'לטון, הפועל תחת ראשי התיבות SFM; ומותג האביזרים HAVIE mnfct של האחים דניס וארטיום ריאבקו. האחרונים לקחו את השפה העיצובית המלווה את התיקים שהם מייצרים בסטודיו בשכונת נגה ביפו והרחיבו אותה לסדרת בגדים וכובעים בעלי אופי קולוניאליסטי. לדבריהם, האג'נדה ביצירת הקולקציה היתה ירוקה, תוך שילוב תהליכי מיחזור ואפסייקלינג של פסולת צבאית.
השניים עשו שימוש בחומרים הלקוחים מעולם בגדי העבודה והציוד הצבאי, כשרוב הקולקציה עשויה מאוהלים צבאיים מהשנים 1944, 1948 ו-1955 לצד מדים צבאיים ובגדי עבודה. את כל אלה הרכיבו האחים ריאבקו לקולקציה מצוינת בעלת צלליות עכשוויות וצבעוניות בגוונים מאובקים, שלוקחת את המראה הצבאי ומעקרת ממנו את הטון המאצ'ואיסטי.
גם הקולקציה של מג'לטון עוסקת בעקיפין בגבריות מודל 2021 וביקורת על דימויים מאצ'ואיסטיים. מג'לטון, שנולד בנצרת, עבר בגיל 13 עם משפחתו לעיר העתיקה בירושלים ובשנה האחרונה העתיק את חייו לחיפה, הקדיש את הקולקציה LINDA 2021 לאמו המנוחה, שהלכה לעולמה כשהיה בן תשע. "אני לוקח אותה דרך הבגדים לטיול ברחובות ירושלים שלא הכירה", הוא מספר ל-Ynet. "לכל דגם יש שם וכל שם מצביע על רחוב אחר בסביבת העיר. בכל דגם אני מדגיש אישיות אחרת, זהויות וצדדים שונים".
ירושלים האינטימית של המעצב מתורגמת לקולקציית בגדי גברים המבקשת להמיס גבולות: פוליטיים, אישיים, מגדריים. הפאר, העושר והדרמטיות של ירושלים שם, כך גם הניגודים, המורכבויות והכאוס. לדבריו, כל הדגמים מתאימים לכל מגדר, מין ודת, כמו חולצה בצבע כחול עם חפתים רחבים ושרוולים תפוחים עשויה משי שיפון, חליפת מכנסיים נינוחה עשויה צמר (Cool Wool) בצבע בורדו או שמלת טוניקה עם צווארון מוגבה בצביעת דגרדה בגווני אפרסק.
מי שעוקב אחר עבודתו של מג'לטון מפרויקט הגמר הפרובוקטיבי שלו במחלקה לאופנה וצורפות בבצלאל, יזכה למנה של ניפוץ גבולות גם הפעם, גם אם אוסף הבגדים הנוכחי מתכתב לעיתים עם רעיונות מעט חבוטים. בתצוגה עלו שני גברים לבושים כשתי נזירות בלבן ושחור. "אתה יכול לקרוא לזה פרובוקציה", אומר מג'לטון, "כיסויי פנים זה דבר נפוץ מאוד בירושלים, ורציתי לעשות חתונה מוזרה, פרטית, כזו שאי אפשר לזהות אם המתחתנים הם גבר ואישה, זוג הומואים או לסביות. הרי רואים רק את העיניים".
בנוסף, הוא נתן לדגמים שמות של שכונות בירושלים: השחור נקרא מאה שערים, הלבן ע"ש ממילא. "זה מבטא את התחושות שלי בביקור שם: במאה שערים אני תמיד רוצה להתעטף בשחור ושלא יראו אותי, הלבן מייצר אינטראקציה בינאישית. תמיד כשאני בממילא, אני רואה שם זוגות מכל הדתות שמצטלמים לפני חתונתם".
למעט אריאל טולדנו שיצר קולקציית ערב זוהרת עם נגיעות קז'ואל, נופר דוכובני בקולקציה עם צבעוניות יפה במותג tutu.b, וענת פרידמן בקולקציה גרפית וצבעונית לנשים בלבד – שאר המציגים יצרו בגדים לשני המינים.
מותג האופנה ADISH של המעצבים עמית לוזון ואייל אליהו, ממשיך גם העונה לפעול בזירה של עבודות יד מקומיות, פלסטיניות ובדואיות. קולקציית חורף 2021-22 שהציג המותג נוצרה בשיתוף פעולה עם סדנת האריגה ביישוב הבדואי לקיה, איתו משתף פעולה המותג מזה שנתיים. אופנת הרחוב העכשווית של המותג מגישה העונה מכנסיים, חולצות וז'קטים עם רקמות פלסטיניות ובדואיות, בצבעוניות של חאקי, סגול וכחול אפרפר שנראים כאילו כוסו באבק מדברי.
"קמופולאז'" הוא שמה של הקולקציה שמציעה יפעת פינקלשטיין, שגם היא, בדומה למג'לטון, פנתה לירושלים כמקור השראה. הסגנון העכשווי והצעיר, הגזרות הרפויות, ביטול המגדר, משחקי הצבעים הפסטליים ודוגמאות הפסים, מצליחים לייצר פריטים נחשקים לגברים ולנשים, כמו מכנסי קשירה בגזרת דגמ"ח עם שני כיסים צידיים, מכנסי חאקי קצרים שהוצגו עם ז'קט רוח בדוגמת פסים עם שני כיסים צידיים, וסט של חולצה ומכנסיים בצבע חאקי בגזרה רחוקה מהגוף.