חמש שנים מאז סיימה את לימודיה במחלקה לאופנה בשנקר, המעצבת קיאן פרנקפורט (30) משיקה קולקציית ביכורים תחת המטרייה של ספינת האם המשפחתית, בית האופנה של אמהּ, דורין פרנקפורט. השבוע נכנסה לחנויות ולאתר המותג הקולקציה "שפת אם" בעיצובה, 16 דגמים שאפשר לזהות בהם השראה משנות ה-90: העשור שבו נולדה פרנקפורט ג'וניור, שנים של פריחה עבור דורין כמעצבת אופנה (ובמרכזן גם הקו המצליח DF) ותקופה שהפכה למגמה חזקה באופנה עכשווית.
כולם יחד התקבצו לקולקציה מחומרים טבעיים ובסגנון אורבני, שמצד אחד שואבת השראה מהשפה העיצובית של האם, כולל נבירה בארכיון הדגמים, ומאידך מציעה אוצר מילים חדש שקיאן פרנקפורט מבקשת להרכיב ממנו משפטים עיצוביים משל עצמה.
לדוגמה, ז'קט מחויט שחור המסתיים בקו המותניים או חולצת סאטן גברית – שניהם מתכתבים עם האם. האחד הוא תרגום מחודש לז'קט מאמצע שנות ה-90 בעיצובה של דורין, השנייה מתייחסת לזיכרונות ילדות של קיאן. "עיצבתי את הז'קט אחרת ממנה. זה אולי לא נראה לעין, אבל הצורה של השרוולים שונה", היא מסבירה. "היו לי על זה הרבה ריבים עם התדמיתנית, שהלכה לדורין ו'הלשינה' שאני משנה את הגזרה. עניתי לה שהכל בסדר: אני המעצבת של זה עכשיו, לא דורין". האם, מצדה, לא התערבה. "היא רק ניסתה לשכנע אותי לעשות עוד דגמים. אבל בסופו של דבר, אני חושבת שהיא חששה לי כאמא".
במקרה של חולצת הסאטן המבריקה, שמציפה בזיכרון להקות בריט פופ משנות ה-90 כמו פאלפ והסולן ג'רוויס קוקר בחולצות סאטן צבעוניות שנתלו על גזרתו הגבעולית, מספרת פרנקפורט כי היא אובססיבית לחפתים ולצווארונים נוקשים שמופיעים בחולצה. "זה מחזיר אותי לארון הבגדים המשפחתי", היא אומרת. "יש פער גדול מבחינת נראות בין איך שאנשים תופסים את דורין המעצבת לביני. אמא שלי מעדיפה ללבוש בגדי גברים, והמקום שנוח לה זה מכנסיים מחויטים וחולצה מכופתרת. יש בזה הרבה כוח. גם לסבתא שלי היה אוסף גדול של ז'קטים, שהיא אספה לאורך השנים, ביניהם ז'קטים שהיו שייכים לסבא שלי והיא תיקנה אותם למידותיה. זה מטורף, כי כלכלית יותר זול לקנות חדש. עכשיו הם אצלי".
"אף פעם לא התלבשתי לגילי"
כבר כמעט עשור שהיא עובדת במפעל המשפחתי ברחוב שוקן בדרום תל אביב. קודם לכן עשתה קצת עבודות דוגמנות וסטיילינג, אבל מתחילת שנות ה-20 לחייה התייצבה מדי בוקר בין מכונות התפירה. כיום היא אחראית על עיצוב קו האביזרים באופן רשמי ומסייעת בכל מה שנדרש. "דורין לא חשבה שאני אתמיד, כי זה שעות ארוכות ומפעל ייצור – סיר לחץ לא הגיוני", מספרת קיאן על הדרכים שבהן ניסתה האם להניא אותה מלהיכנס לתחום. אבל כנראה שהדי.אן.איי המשפחתי חזק יותר. לאחר שנתיים, פנתה ללימודי אופנה בשנקר, שם נדרשה להוכיח את עצמה יותר מכולם. בכל זאת, "הבת של" הוא ברוב המקרים משא כבד ולא תואר אצולה כפי שמצטייר מבחוץ.
"לקח לי הרבה מאוד זמן למצוא את הדרך שלי", עונה פרנקפורט למבקרים. "יש ביקורת שאני הבת שלה ושבחרתי לעסוק באופנה. זה מרגיש לאנשים שהכל ניתן לי והכל עושים בשבילי. טל רוזנפרב (שלמדה איתה בשנקר וכיום מעצבת למותג גרטרוד, א"י) ניגשה אליי ביום הרביעי ללימודים ואמרה לי: 'את מבואסת, אני יודעת למה. אל תתני לאף אחד לראות אותך מבואסת. הם נהנים מזה. מה ששלך – הרווחת. שיתפוצצו'. להיות הבת של דורין פרנקפורט זה לא עול. אני מאחלת לכולם אמא כמו שלי, תומכת ומכילה. בשנייה ששחררתי מההבנה הזאת שמי שרוצה לטנף ולומר נפוטיזם, שיגיד: כן, זה נפוטיזם. עבדתי קשה כדי להגיע למקום הזה, והדבר הכי בטוח הוא שהיא הביקורת הכי גדולה שלי. חד משמעית. אם משהו לא נראה לה – אני אשמע את זה".
היתה מחשבה לפתוח מותג עצמאי משלך כדי להימנע מהביקורת הזאת, האימהית והציבורית?
"אני חושבת שזאת שאלה של זמן. יש נהירה והמון מהירות אצל מעצבים צעירים לפתוח מותג. לפני שאני עושה את זה – אשמח להבין איך אפשר לעשות את כל הטעויות במקום שהוא לא שלי, כי אני יודעת כמה רע וכמה מהר 'שיט' יכול לקרות. מספיקה עונה אחת לא טובה ויאללה ביי. ראיתי את זה אצל הרבה מעצבים. זה תחום לא פשוט, והבנתי שלא יקרה שום דבר אם אמתין ואבין איך עושים את זה".
האם הבחירה ליצור קולקציית קפסולה תחת שמך בתוך המותג דורין פרנקפורט נובעת גם מרצון למשוך קהל צעיר של בנות דורך?
"אני לא חושבת שאני צעירה", היא צוחקת. "טכנית, אף פעם לא התלבשתי לגילי. תמיד התלבשתי בצורה בוגרת".
אמא שלך אמרה בראיון ב-2012: "אין לי עניין עם שושלות. אני לא גוצ'י או מיסוני'". מה השתנה?
"כלום, אין פה שושלת. ההבנה היא שזה לא שלי – זה שלה".
לא תירשי את המפעל יום אחד?
"אני לא רוצה את זה. זה גדול עליי. לפחות כרגע".
11 צפייה בגלריה
"הממשלה לא מסייעת ואין הבנה שתעשיות האופנה והעיצוב יכולות לתרום לכלכלת ישראל"
(צילום: אסף עיני)
ובעוד 10 שנים, כשדורין תהיה בת 80?
"אני חושבת שהמעצבת היחידה בדורין פרנקפורט היא דורין פרנקפורט. בכנות. הכל עובר דרכה. אני לא יכולה לנתק את המותג ממנה".
אז לא תהיה פה העברת שרביט?
"לא".
ואם דורין תבקש?
"היא לא תבקש, והבהרתי את זה בצורה מאוד ברורה. אולי מהצד זה נראה שהיא מגדלת דור המשך, אבל זה לא יקרה".
בעוד מבחינה אופנתית קיאן פרנקפורט מנסחת כעת שפה עיצובית משלה, בכל הקשור לסדר יום חברתי, כלכלי ופוליטי, אפשר למצוא אצלה קווי דמיון לאמהּ, שמעולם לא חששה להשמיע ביקורת ציבורית. "הגעתי לערב הבחירות ממררת בבכי. ההורים שלי הסתכלו עליי בתדהמה, כי חשבתי שמשהו ישתנה. האמת, הייתי בטוחה שנהיה במקום אחר", היא אומרת. "העובדה שפוליטיקאים כמו בן גביר נכנסו לכנסת – זאת בושה. וזה על כולנו. אנחנו הולכים למקום מאוד קשה".
יש לך עוד שתי אזרחויות. מה מונע ממך לקום ולעזוב?
"אני מאוד מאמינה במקום הזה, באפשרויות שיש בישראל. בסופו של דבר, יש כאן הרבה גועל נפש, אבל קורים פה דברים טובים. גם מבחינת תעשיה מקומית: אני לא יודעת איך דורין מייצרת כאן כל השנים. אני פקעת עצבים אחרי שבוע. הממשלה לא מסייעת ואין הבנה שתעשיות האופנה והעיצוב יכולות לתרום לכלכלת ישראל. הממשלה לא רואה בעיצוב אופנה משאב, והיא גם זו שסגרה את מפעלי הטקסטיל בישראל. משקיעים כאן רק בהיי-טק ובנשק".
