בתוך קופסה חומה מקרטון שומרת מעצבת האופנה מיכל שטרן דוגמאות תפירה של אמהּ, תופרת עילית לשעבר שלמדה תפירה סלונית במכללת אורט בשנת 1950. שבעים שנה מאוחר יותר הפכו הדוגמאות לפרטים בקולקציית הביכורים של בית האופנה MICU לעונת סתיו-חורף 2020-21, כמו לולאות לכפתורים שמופיעות על שמלת "סופיה" בצבע קורל עשויה מאה אחוז צמר. החיבור בין עבר להווה, בין חזון חדש למורשת, אינו סיסמה ריקה מתוכן, אלא טבוע בדי.אן.איי של המותג הישראלי שפועל מתוך סטודיו בבית ערבי רחב ידיים לשימור בשכונת קטמון ההיסטורית בירושלים.
10 צפייה בגלריה
"הקמנו מותג עם שפה אוניברסלית שמתאים לכל הדתות". ענבר בן שבת ומיכל שטרן
(צילום: שליו אריאל)
מאחורי המותג ניצבות שתי נשים ירושלמיות מלידה: מיכל שטרן (47), אם לארבעה שעסקה בעבר בשיווק, וענבר בן שבת (33), אם לשניים, בוגרת המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, שעוסקת בליווי וייעוץ למעצבים ומותגים ישראלים. יחד השיקו במרץ אשתקד את MICU (שם החיבה של שטרן) בפריז. אבל אז הגיעה הקורונה ואילצה אותן לחשב מסלול מחדש.
"מי האמין שנחזור משבוע האופנה בפריז לסגר. סיימנו שם פגישות עם שואורום ומשרד יחסי ציבור, וכשנחתנו בישראל נכנסנו לבידוד", מספרת שטרן.
"הודיעו לנו במטוס שאנחנו נכנסות לבידוד. הרגשנו כאילו מישהו שם לנו ברקס", מוסיפה בן שבת, "אבל לא היה סיכוי שנעצור עכשיו לאחר שנה של עבודה קשה".
את התוכניות למכור בבוטיקים ובתי כלבו בינלאומיים החליפו באתר אונליין שהפך אותן במהרה לבינלאומיות, עם לקוחות משבדיה ועד ארצות הברית. במקביל הן זוכות גם לחיבוק חמים מהתקשורת הבינלאומית: בחודש שעבר הופיעו בהפקת אופנה במגזין ווג פורטוגל, מהיצירתיים מבין המהדורות הבינלאומיות של המגזין; והשבוע מככבות על שער מגזין ל'אופיסייל הערבי, שעושה היסטוריה במזרח התיכון עם דוגמנית ישראלית שמופיעה לראשונה על שער מגזין היוצא לאור באיחוד האמירויות הערביות ובמקביל במגזין "לאשה".
10 צפייה בגלריה
יעל שלביה ב-MICU
(צילום: יוסי מיכאלי ©L'OFFICIEL ARABIA הפקה: Anna La Germaine סגנון: Julia Morris)
את מיקו הקימו כמותג בינלאומי עם משרד יחסי ציבור בחו"ל (פטריקסון גרופ) ושואורום בעיר האורות. ירושלים היא הלב, אבל העיניים נשואות הרחק מכאן. יותר משזו אסטרטגיה שיווקית ומסחרית, נתח השוק בישראל לבגדי עילית שאינם שמלות כלה וערב - נמוך. המחירים של מיקו פונים מראש לשמנת של לקוחות שיכולות להרשות לעצמן שמלת צמר ב-2,200 יורו (8,700 שקל) או ללבוש למשרד חולצה מכופתרת עשויה 100 אחוז משי עם דוגמת קשתות המלווה גם את המיתוג המצוין שנעשה על ידי סטודיו Field Day, שמחירה 890 יורו (3,525 שקל) לפני הנחה של 30 אחוז במכירות סוף העונה. "יש בישראל שוק לא גדול, אבל הוא קיים, ונשמח שהוא יהיה איתנו", אומרת שטרן, "באופן טבעי, בחו"ל יש יותר לקוחות לבגדים שלנו".
10 צפייה בגלריה
"אנחנו לא רוצות להיות מותג המוני. אנחנו מאמינות בצריכה נכונה של בגדים". קולקציית חורף 2021
(צילום: מירב בן לולו)
על המחירים הגבוהים הן מגינות בכך שהבדים מיובאים מאנגליה ואיטליה, והבגדים מיוצרים בעבודת יד ומקדמים אג'נדה של Slow Fashion אמיתי. לא סיסמאות – אלא באמת בגד שנתפר בעבודת יד על ידי חייט בירושלים. טווח המידות מתחיל בסמול ומסתיים בלארג', אך ניתן גם להזמין את הדגם לפי מידה. "אנחנו לא רוצות להיות מותג המוני. אנחנו מאמינות בצריכה נכונה של בגדים. אישה לא צריכה 500 בגדים שונים בארון. היא צריכה לבחור את הבגדים הנכונים, ה'פיסים' שילוו אותה", אומרת שטרן.
"הבגדים שלנו הם אנטיתזה לאופנה מהירה", ממשיכה אותה בן שבת. "אנחנו אפילו רוצות ללכת קצת אחורה, למקום הסלוני, לאהבה האמיתית לבגד תפור לעילא. לא תמצא אצלנו מחסן עם בגדים עומדים – הכל נעשה בצורה מחושבת, וכל לקוחה מקבלת עולם ומלואו".
10 צפייה בגלריה
"באופן טבעי, בחו"ל יש יותר לקוחות לבגדים שלנו". קולקציית אביב-קיץ 2021
(צילום: מירב בן לולו)
קולקציית החורף וקולקציית אביב-קיץ 2021 מגלות שפה עיצובית מסקרנת, המציגה ניגודיות בין חומרים וגזרות, בין נוקשות לרכות, בין אלמנטים מקומיים כמו כפתן ירוק ממשי המשדר בילוי בריזורט יוקרתי מקולקציית האביב לשמלות צמר אפורות חמורות סבר מקולקציית החורף. נראה כי מה שמאחד בין כל הגורמים הוא המקום הפיזי והרגשי ממנו הן יוצרות.
על תוויות הבגדים מופיעות שלוש מילים: Made in Jerusalem. לא ישראל, לא תל אביב – ירושלים. בעידן שבו מעצבים ישראלים מתרחקים מזיהוי מקומי ולעתים אף מתייחסים לתל אביב כבירת ישראל – ההזדהות עם אחת הערים היפות, העניות והמורכבות בעולם היא משחק באש.
"ראשית, זאת האמת: הבגדים מיוצרים בירושלים בעבודת יד", מתייחסת שטרן לנושא. "שנית, שתינו נולדנו בירושלים (בן שבת מתגוררת כעת ברמת גן, שטרן בירושלים, א"י) והקונפליקטים שקיימים בעיר נוכחים בבגדים. ירושלים שזורת קונפליקטים ודתות עוד מימי אבותינו. יש בה שוני שיוצר מורכבות ועניין, ניגודיות שאותה הבאנו גם לתוך הקולקציה: בחירת בדים של משי וצמר, לדוגמה".
10 צפייה בגלריה
"רצינו ליצור מתוך מקום מחוספס שיתנגש במקום הנשי". הדוגמנית והסיגריה
(צילום: מירב בן לולו)
הניגודיות שעליה מדברת שטרן היא יותר ממתחים דתיים הקיימים בעיר, וגם מהעובדה ששטרן היא אישה דתייה שומרת מצוות בעוד בן שבת חילונית גמורה. לדוגמה, אחת מהתמונות בקמפיין מציגה דוגמנית לבושה שמלת צמר שחורה וצנועה, כשהיא אוחזת בידה סיגריה דלוקה המסמלת פאם פטאליות. בתקינות הפוליטית של 2021, זה נחשב חתרני. "כיוונו למקומות האלה, ליצור דמות מסקרנת, לחקור גבולות מסוימים", מודה בן שבת.
"זה מראה שנראה מאוד fine, אבל עם טוויסט קטן", מוסיפה שטרן.
דוגמה נוספת היא תרבוש מלבד, אותו כיסוי ראש עות'מאני לגברים, שמלבד היותו אביזר אופנה בולט בעונות האחרונות, עושה במיקו את הדרך מהמלתחה הגברית לנשית. האם זה ציטוט היסטורי? מחווה מקומית-ערבית? או פרשנות אופנתית ככיסוי ראש ללקוחה דתייה שבגבולות שכונות קטמון בואכה המושבה הגרמנית, לא תיחשב לחריגה? "יכולנו לעצב כובע ברט ולומר שזה צרפתי ונשי, אבל רצינו ליצור מתוך מקום מחוספס שיתנגש במקום הנשי, אביזר קצת גברי על גבול האוריינטלי", אומרת בן שבת.
ירושלים היא גם עיר עם נוכחות מאוד דתית. עד כמה זה מוביל אתכן ביצירה?
שטרן: "שום דבר במיקו לא נוצר ממקום של דת או מציוויים אלוקיים. אנחנו מאמינות שצניעות היא מעבר לדת ובאה לידי ביטוי אצל אישה בהלך רוח, התנהגות, האופן שבו היא נושאת את עצמה במרחב. צניעות זו אצילות – לא אורך השרוולים והחצאית. הקמנו מותג עם שפה אוניברסלית שמתאים לכל הדתות".
כאישה שומרת מצוות, היית מעצבת קולקציה עם בגדים לא צנועים, כאלה שבמגזר ממנו את מגיעה יובילו להרמת גבה?
"המילים 'מותר' ו'אסור' לא נמצאות בתהליך היצירה שלי ושל ענבר. הצניעות מגיעה מתוכנו. מראש המקום שאני מגיעה ממנו יותר צנוע, ענבר מביאה את המקום שלה ואנחנו נפגשות באמצע. חשיפת הגוף אינה הנושא פה. אישה יכולה להיות סקסית גם בבגד סגור".
