מי את? "דפנה לוקאץ'. דוגמנית זו המילה שפותחת את הרזומה, אבל די מהר מבינים שהאישיות שלי מורכבת יותר. אז ככה – דפנה, דוגמנית, אמנית במקור".
גיל: "19, אוטוטו 20".
איפה גדלת? "מאה אחוז תל אביב. ישר רואים עליי, כך אומרים".
בתור בתו של אילן לוקאץ', גדלת עם היכרות קרובה של תחום התקשורת. האם זה גרם לך להיות פתוחה יותר לפרסום או דווקא לחשוש ממנו כשהתחלת לדגמן? "אנחנו לרוב חוששים ממה שאנחנו לא מכירים, אז החשיפה לעולם הזה הבהירה לי שמדובר רק בבני אדם. את שאר העקרונות והאינטרסים של עולם התקשורת אני לומדת לבד, וכמובן טוב שיש מישהו אהוב להתייעץ איתו".
איפה את גרה היום? "בדירת סטודיו משגעת בירושלים. אני גרה עם אטלס, החתול הקורץ שלי. עשיתי מהמקום סניף של תל אביב. אם הייתי נשארת בבית, כנראה שהייתי מרגישה שנתקעתי מאחור. העולם לאחרונה נעצר במקום, וכדי לא לעצור איתו ולהתבאס שאני מבזבזת את שנותיי הצעירות, אני חייבת להיות עסוקה. תמיד יש לי פרויקט, לפעמים כמה במקביל, וטוב לי ככה. מעבר דירה, צילומים, לימודים בבצלאל, זה בטח ישאיר אותי עסוקה לקצת זמן. בראיון לבצלאל קראו לי 'קטנטונת'. אז אולי אני קצת רצה עם הפרויקטים שלי, אבל באותה נשימה – כנראה שפשוט יש לי לאן להגיע".
איך נכנסת לתחום האופנה? "אופנה היא ז'אנר של אמנות שתמיד עניין אותי. באינטרנט אני יכולה לדפדף בעמודי עיצוב וצילום במשך שעות, ולהתלהב מהיצירתיות שיש לאנשים. תפקידי בז'אנר כדוגמנית התחיל אחרי תקופה של תגובות מחברים ופניות מצלמים. חשבתי שיהיה מגניב לראות על מה מדברים ולחוות את העולם הזה מפרספקטיבה אחרת".
כמה שעות ביום את משקיעה בעמוד האינסטגרם שלך? "שעה, אפשר לומר. שאר השעות הן יותר בזבוז מהשקעה".
באינסטגרם החיים של כולם נראים זוהרים ומלוטשים. האם את מרגישה שהתמונות שאת מעלה באמת משקפות את החיים שלך ומה דעתך על תרבות הלייקים? "אני, אישית, נוטה ללטש כמעט את כל התכנים שלי בציניות. אני לא יודעת כמה זה זוהר, אבל זה נוטה יותר לשקף. הפיד שלי צבעוני כי כזו אני, ואני לא מעלה את הכל כי לא הכל צבעוני.
"ביחס לכל בת 12 בטיק טוק עם מיליארד וחצי עוקבים, אני לא באמת קיימת ברשתות החברתיות. לייקים ועוקבים לא מייצגים, והמון פעמים הכישרוניים והמקסימים שבינינו לא יבלטו, כי הם לאו דווקא נולדו אלילי יח"צ. מי יודע, אולי הם אפילו – טפו, טפו, טפו – ביישנים. אבל ברור שקל לשכוח את כל זה ולהתמרמר על זה שעדיין לא כתוב לי K ליד העוקבים, כי זה בטח אומר שאני לא רלוונטית. אני לא נמצאת חזק בעולם הזה, כי הוא מוריד. לא נכנסתי לעסק הזה כדי שמספרים ואלגוריתמים יכתיבו לי את מצב הרוח, וחבל להכתים ככה חוויה כל כך יפה".
איזה חלום את מקווה להגשים בעתיד? "יש לי המון חלומות, אולי יותר מדי. הברור מביניהם הוא להיות בתודעה בינלאומית, כי תקשורת עם אנשים מעניינים ושונים זה הדבר שאני הכי נהנית ממנו בעולם. להיות בקשר רק עם אנשים מהארץ זה כבר עבר רחוק. עם הטכנולוגיה והאינטרנט, אפשר להפסיק להתבייש ולדבר עם השכנים. כילדה חסרת מודעות, גם הייתי מצהירה שאגור בהוליווד כשאהיה גדולה. היום אני דווקא מכוונת לפריז, אבל הייתי לא רחוקה. וגם עדיין בא לי בית עם אלף חתולים, כמובן".
מי ההשראה שלך? "הים, סבא וסבתא, האנטר שייפר והחברות הנהדרות שלי".
כמה כסף את מוציאה בחודש על בגדים, איפור וטיפוח? "אין לי שמץ, וזה גם משתנה. אני מוציאה בעיקר כסף על טיפוח, כי איפור אני לא שמה ובגדים אני קונה וינטג' ויד שנייה".
מה הפריט הכי יקר שיש לך בארון? "נעליים יקרות להחריד שקניתי פעם בפריז".
ומה הפריט הכי זול? "טבעת שאיש אחד הכין לי ברחוב ריבולי בפריז".
פריט אהוב, וכמה הוא עלה? "גלגיליות זמש מברלין, אולד-סקול ולא רולרבליידס כמובן, שעלו 150 יורו".
מה לא תלבשי לעולם? "אין לי 'לעולם לא', אני אוהבת ללבוש הכל".
מעצבים אהובים בעולם: "מיו מיו, לייזי אוף".
מעצבים אהובים בישראל: "שחר אבנט, עדי קרני".
איך את מצליחה לממן את המלתחה שלך? "עובדת קשה כדי להרוויח, ולא קונה שטויות – אלא אם הן ממש שוות".
איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים? "אחרי לימודים, מאמצת חתולים, גרה ועושה צילומים בפריז".
צילום: עדי סגל | סטיילינג: אנה לבדב | איפור ועיצוב שיער: ענבל שומר | דוגמנית: דפנה לוקאץ' לסוכנות אלינור שחר | בגדים ואביזרים: אמריקן וינטג', אאוטסייד סוסייטי, אלדו, קלווין קליין, ליווי'ס, פולו ראלף לורן, OMA, שיר מיניקס בשנקר, טומי הילפיגר, סטיב מאדן, לוני וינטג', שיר כהן בשנקר, ולנטינו