מותו של אלבר אלבז הכה את תעשיית האופנה הישראלית והבינלאומית בהלם. רק לפני כשלושה חודשים השיק המעצב בן ה-59 את בית האופנה החדש AZ Factory (בקבוצת ריצ'מונט), הנושא את האותיות הראשונה והאחרונה של שמו הפרטי ושם המשפחה שלו. כעת, לאחר המחמאות שלהן זכתה קולקציית הביכורים, נדרש עולם האופנה לעבור להספדים. ynet שוחח הבוקר עם האנשים שלימדו את אלבז בתקופת לימודיו בשנקר ועם אחרים שליוו אותו בחייו.
תמרה יובל ג'ונס: "הוא יחיד בדורו, ללא ספק. זאת אבידה גדולה לעולם. הוא היה בן אדם פנומנלי"
"הוא היה אישיות יוצאת דופן, עם אינטליגנציה רגשית בלתי רגילה", מספרת היום מעצבת האופנה והמנטורית תמרה יובל ג'ונס, לשעבר ראש המחלקה לאופנה בשנקר וראש המחלקה לאופנה וצורפות בבצלאל. לפני כשלוש שנים ביקר אלבר אלבז בתערוכה "מקום לאופנה" באצירתה, אז גם העניק הרצאה לידידי המוזיאון. "הוא יחיד בדורו, ללא ספק. זאת אבידה גדולה לעולם. הוא היה בן אדם פנומנלי".
על תרומתו הגדולה לתעשיית האופנה בארץ ובעולם, אומרת יובל ג'ונס: "כמי שגדל פה מגיל צעיר, הוא שם את ישראל על המפה. יותר משהיה מעצב חשוב – הוא היה פילוסוף. הוא הגיע לתחום עם נקודת מבט אישית על נשים ובגדים. הוא ידע מה נשים צריכות ורוצות, והבגדים שלו תמיד היו לבישים. אנה דלו רוסו (עורכת אופנה איטלקייה, א"י) אמרה לי פעם: 'אלבר הוא המעצב היחיד שמעצב בגדים שנשים יכולות ללבוש'. זה לא היה פומפוזי, אלא בגדים יפים ולבישים".
הילה רהב: "אלבר היה מלך של אופנה, חבר נהדר והגבר שידע לפרגן לנשים: נשים יפות, נשים מלאות, נשים קרייריסטיות, נשים מרתקות"
"אלבר היה מלך של אופנה, חבר נהדר והגבר שידע לפרגן לנשים: נשים יפות, נשים מלאות, נשים קרייריסטיות, נשים מרתקות", סופדת לו הבוקר חברתו הטובה, אשת יחסי הציבור הילה רהב, שביקרה בתצוגות רבות של אלבז בתקופתו בבית האופנה לנוון ולבשה את עיצוביו בקביעות. "לפני כחודש וחצי שוחחנו בפעם האחרונה. הוא היה מאושר עם הצלחת הקולקציה המדהימה שלו למותג החדש AZ Factory, שקיבלה ביקורות נלהבות בעולם כולו. אלבר מעולם לא שכח מהיכן הגיע, ותמיד כשהיו לו ארבעה ימים פנויים בלו"ז המטורף שלו, הוא הגיע לארץ רק כדי להיות עם משפחתו. לא עניינו אותו קבלות פנים או להיראות באירועים נוצצים".
"רגע מרגש שלא אשכח לעולם, היה כשהתארחתי באחת מתצוגות האופנה שלו בפריז כמעצב של בית האופנה לנוון. בשורה הראשונה ישבו אנה ווינטור, העורכת האגדית של 'ווג', קתרין דנב ועוד רבות ומפורסמות. קרוב מאוד אליהן ישבה חברת ילדות שלו, שהגיעה במיוחד מישראל ושאותה לא שכח מעולם. אלבר היה ענק בדורו. קשה לי להאמין שהוא כבר לא איתנו ורק בן 59 במותו. לי סיפר שקיבל חיסון נגד הנגיף, אבל אני לא יודעת איך זה קרה כי הוא כל כך שמר על עצמו. יהי זכרו ברוך".
"אלבר אלבז אהב לעבוד בסטודיו כשברקע מתנגנת חווה אלברשטיין", כתב בחשבון האינסטגרם שלו העיתונאי ותסריטאי גל אוחובסקי. "לפני שבע שנים, בחופשת המולדת שלו בכריסמס, התברר שחווה מופיעה בקיבוץ כברי בצפון. אז נסענו לראות אותה, ואחר כך הצטלמנו. זהו. נשארה תמונה. נוח בשלום על משכבך, אלברט האהוב".
לאה פרץ: "אני חושבת שמה שנזכור מאלבר זה את הגאונות, הרגישות הבלתי רגילה, ואת אופן החשיבה מחוץ לקופסה. הוא חשב אחרת, דיבר אחרת, הסתכל בצורה רגישה ושונה על העולם. ותמיד זה היה מתוך כבוד ואהבה לאנשים"
לא יהיה מוגזם לומר שאלבז, בוגר המחלקה לאופנה בשנקר בשנת 1986, שם את ישראל על המפה האופנתית. הוא היה המעצב המפורסם ביותר שיצא משנקר והישראלי שהגיע הכי רחוק שאפשר בצמרת התעשייה. "בזכותו שמעו בעולם על שנקר", פוסקת לאה פרץ, לשעבר ראשת המחלקה לאופנה וחברה קרובה של אלבז. את דמותו יוצאת הדופן כמעצב, כמנטור וכאדם, מתארת פרץ דרך זיכרון של אחד מביקוריו במחלקה בסוף שנות ה-90, ביקורים שהפכו מאז לתכופים. לאורך השנים נפגש אלבז עם סטודנטים מהמחלקה וסייע להם בביקורות שהעניק.
"אלבר הגיע שלושה שבועות לפני אחת מתצוגות הגמר וישב עם הסטודנטים", מספרת פרץ. "הוא עזר להם בהנחיה, כדי לדייק את הפרויקטים שלהם. כשהפצרנו בו להשתתף כאורח בתצוגה, הוא סירב. הוא ידע שהגעתו תמשוך את תשומת הלב התקשורתית ותסיט את הפוקוס מהעבודות של הסטודנטים".
גדעון אוברזון: "כשהוא כבר היה המעצב הראשי של לנוון, נפגשנו בבר של מלון קריון בפריז. הוא היה מלך העולם, מלך האופנה של פריז. כולם נתנו לו שם כבוד, ואני הייתי גאה בו מאוד. יותר מזה, הוא נשאר אותו אלבר אנושי ופשוט. עובדה שהוא גם זכר כל אחת מהתופרות אצלי בסטודיו, והתעניין בשלומן"
בזמן לימודיו בשנקר התמחה אלבז בסטודיו של מעצב האופנה גדעון אוברזון בתל אביב. "הוא עבד אצלי למעלה משנה. בחור מדהים, מיוחד, יוצא דופן", נזכר אוברזון, מוותיקי מעצבי האופנה בישראל. "אני זוכר שאמא שלו, אלגרה, הגיעה אליי לסטודיו וסיפרה לי שהיא מגדלת אותו ללא אבא, ושאלה בחשש אם אופנה זה מקצוע שאפשר להתפרנס ממנו. עניתי לה שבמקרה של אלבר, היא לא צריכה לדאוג – הוא יגיע לכל מקום בעולם, כי הוא מוכשר מאוד. לימים, כשהוא כבר היה המעצב הראשי של לנוון, נפגשנו בבר של מלון קריון בפריז, שסמוך לסטודיו של לנוון. הוא היה מלך העולם, מלך האופנה של פריז. כולם נתנו לו שם כבוד, ואני הייתי גאה בו מאוד. יותר מזה, הוא נשאר אותו אלבר אנושי ופשוט. עובדה שהוא גם זכר כל אחת מהתופרות אצלי בסטודיו, והתעניין בשלומן".
"יש לי זיכרון מאוד חזק מאלבר, כשלימדתי אותו בשנה ב' בשנקר, שלדעתי מראה את האישיות המאוד מיוחדת שלו", נזכרת היסטוריונית האופנה אילה רז, שהיתה מורתו של אלבז בשנות ה-80. המקום: מסדרונות המחלקה. הקורס: בגדי ילדים. "לאלבר היה רעיון לייצר בגדים שמתפרקים ומתחברים באמצעות סקוצ'ים. ישבנו יחד וחשבנו, והוא היה די נעול על הרעיון שלו. אמרתי לו שזה מעט לא פרקטי, כי הילדים יכולים לפרק את זה, וזה לא תמיד נוח. לבסוף, בחרנו דגם אחר. להגשה שהיתה לאחר מספר ימים, הוא בחר להביא איתו שני דגמים מוכנים: הדגם המקורי שהוא התעקש עליו והדגם שבחרנו יחד. יש בזה משהו שמלמד על האישיות שלו, שהוא בחר לא ללכת נגד המערכת, אלא לבוא עם הצעה נוספת ועדיין לשמור על האני מאמין שלו".
"הוא היה מעצב ענק עם יד קלה", אומרת פרץ. "בתצוגות בפריז ועל הקולבים בבתי הכלבו – הבגדים שלו היו תמיד נראים מרחפים, לא מתאמצים, כמו משיחת מכחול יפנית. הבגדים שלו ענו על הצורך של נשים להתלבש, כי הוא אהב נשים. אני חושבת שמה שנזכור מאלבר זה את הגאונות, הרגישות הבלתי רגילה, ואת אופן החשיבה מחוץ לקופסה. הוא חשב אחרת, דיבר אחרת, הסתכל בצורה רגישה ושונה על העולם. ותמיד זה היה מתוך כבוד ואהבה לאנשים".
בשעות האחרונות פורסמו ברשת גם עשרות הספדים של אנשי אופנה ומעצבים בעולם. "העולם שלנו קצת יותר אפור ועצוב היום", כתבה עורכת האופנה נינה גרסיה. "אלבר אלבז היה נדיב ואדיב, מה שאנחנו מכנים חבר אמיתי. מה שהפך אותו לייחודי הוא שמעולם הוא לא התייחס ברצינות יתרה לעצמו ולעולם האופנה. העיצובים שלו היו צבעוניים, מהנים ומופלאים. אני אתגעגע אליו. כולנו נתגעגע אליו".
סטלה מקרטני: "הכישרון העצום שלו הבהיק כל כך, עד שהוא קרע את המוסכמות וכבש מיליון נפשות באושר כשלבשו את יצירותיו. אני אתגעגע אליך מאוד-מאוד. תודה שהפכת את העולם הזה למקום טוב יותר ומואר יותר"
"היית האדם הראשון שגרם לי להרגיש כמו נסיכה קטנה בעולם האופנה", ספדה לו עורכת האופנה אנה דלו רוסו. "היית מעצב חכם, מוכשר ומבריק, אבל גם נפש עמוקה וחמה ויפה עם חוש הומור יוצא דופן. אתגעגע אליך לנצח".
מעצבת האופנה סטלה מקרטני נפרדה ממנו בטקסט רגשני: "אלבר היה אור שאין דומה לו בעולם. הכישרון העצום שלו הבהיק כל כך, עד שהוא קרע את המוסכמות וכבש מיליון נפשות באושר כשלבשו את יצירותיו. אני אתגעגע אליך מאוד-מאוד. תודה שהפכת את העולם הזה למקום טוב יותר ומואר יותר".
"נשבר לי הלב מהידיעה על מותו של ידידי היקר אלבר", ספדה מריה גרציה קיורי, המנהלת האמנותית של בית האופנה דיור. "לעולם לא אשכח כמה הוא היה נדיב, מוכשר ואוהב. הוא היה האדם הראשון שגרם לי להרגיש בבית בתעשיית האופנה. המילה האהובה עליו היתה 'אהבה', ובמילה זו תמיד אזכור אותו".
