ג'ואן קולינס
סליחה, במי מדובר? ג'ואן קולינס בת 88 ובמקביל חוגגת 40 שנה לדמותה האייקונית של אלקסיס קרינגטון, המלכה האם של "שושלת" – הסדרה שעיצבה, לטוב ולרע, את לוח ההשראה הוויזואלי של שנות ה-80.
השנה היא גם מציינת 70 שנות קריירה, שהתחילה בתפקיד של מתמודדת בתחרות מלכת יופי בסרט זניח ב-1951. היא המשיכה להשתתף בסרטים נשכחים, תפקידי אורח בסדרות אמריקאיות ושערים של ירחוני פין-אפ בריטיים – רצף שיוצר את התפריט דל הקלוריות של שחקניות יפות למדי ובעלות כישורי משחק בינוניים למדי, אך שלא מפסיקות לקוות. ואז הגיעה העונה השנייה של אופרת הסבון "שושלת", שאחרי עונה ראשונה שלא הצליחה להתרומם, הייתה זקוקה למרשעת אולטימטיבית שתציל את הרייטינג הצולל והעניין המתמעט בקורותיה של עוד משפחה לא מתפקדת, עשירה אך אומללה.
קולינס כאלקסיס, גרושתו הנקמנית של הפטריארך המשפחתי המזדקן בלייק קרינגטון, הייתה, ללא ספק, הרוח שנשבה במפרשי הסדרה ומיקמה אותה בצמרת טבלת הצפייה האמריקאית לאורך רוב שנות ה-80.
את תהילת האייטיז היא לא הצליחה לשחזר בעשורים שחלפו מאז הוקרנה הסדרה. היא התארחה בסדרות נוספות, כתבה כמה ספרים (שהצליחו פחות מאלה של אחותה, מלכת הרומנים הרומנטיים ג'קי קולינס) והצטלמה להמון פרסומות שבהן הוכיחה כי היא עדיין נראית נהדר ומחזיקה בהומור עצמי מפותח – שני כישורי חיים שעוזרים לצלוח עשורים ארוכים מול המצלמות.
15 צפייה בגלריה
הכובעים הכי גדולים, הכתפיים הכי רחבות, התכשיטים הכי נוצצים והסאטן הכי מבריק. 1987
(צילום: AP)
בין לבין, היא התחתנה והתגרשה (חמש פעמים, בפעם האחרונה עם גבר שצעיר ממנה ב-32 שנה), הסתכסכה עם חברת ההוצאה לאור שלה, קיבלה תואר אצילות מהמלכה, ותחזקה תדמית של ציידת גברים סקסית שלא נותנת לשנים שעוברות לחבל בניצחונותיה הרומנטיים.
למה אייקון? אמרת אייטיז, אמרת אלקסיס קרינגטון - הגרסה האופנתית של "תגדיל לי בשקל-תשעים". כלומר, מוגזם ובטעם רע. קולינס כאלקסיס הייתה כל אלה ועוד. היו לה את הכובעים הכי גדולים, הכתפיים הכי רחבות, התכשיטים הכי נוצצים והסאטן הכי מבריק.
שנות ה-80 היו שייכות לתאצ'ר ורייגן משני צידי האוקיינוס, עם הסגידה לכסף, לאנשים עשירים ולאופן שבו הם לובשים את חשבון הבנק שלהם על גופם. ההתהדרות בעושר פתאום לא נחשבה לסממן של יהירות שאינה במקומה, אלא לדרך לגיטימית, ואפילו נחשקת, להחצין הצלחה.
קולינס אולי לא המציאה את סוג הזוהר הזה, אבל היא נתנה לו את הזהות האופנתית שאנחנו משתמשים בה עד היום. במבט מפוקח לאחור, אלקסיס של קולינס היא מופת של טעם צעקני, מופרך, כזה שמכאיב ודוקר בעיניים. כשקולינס רשמה את הופעת הכניסה המפוארת שלה לסדרה בחליפה לבנה וכובע ענק תואם, אפשר היה ממש להרגיש שאייקון חדש נולד.
שנות ה-80, בעיקר לאלה שלא חוו אותן בזמן אמת, מעוררות הרבה נוסטלגיה. קולינס היא הגילום הכי ייצוגי של הנוסטלגיה הזו. רק לפני שנתיים, בגיל 86, היא נבחרה ל"פנים החדשות" של בית האופנה ולנטינו, מתוך אותו גל של נוסטלגיה ומהכרה במעמדה כשגרירת הזוהר של התקופה. היא לא סתם הייתה מלכת גלאם. היא גם הייתה הביץ' האולטימטיבית, שבעזרת מבט מצמית, מבטא אנגלי והומור שנון מסוגלת לכתוש כל אחד שעומד בדרכה.
קולינס של היום כבר התפייסה עם אלקסיס של אז, התפקיד שבנה אותה וכלא אותה בעת ובעונה אחת. היא שונאת ג'ינס וטי שירט, בגדי גוף וטייטס, ועורגת לאלגנטיות של הימים ההם. גם אני, לפעמים.
למה לא? קולינס בדמותה כאלקסיס, כמו גם בהתבטאויותיה הנוכחיות, היא כל מה שלא "נכון" בגישה הנוכחית לכלכלה בכלל ולאופנה בפרט. היא כוחנית, דורסנית ומנצלת. היא קוראת לאנשים לבזבז יותר כסף ולהשקיע בבגדים יפים. אקולוגיה, סחר הוגן והסתפקות במועט הם מושגים אשר נדמה שלא חודרים דרך תוספות השיער המפוארות שלה ויציקות המייק-אפ שעל פניה. ועדיין, במלחמה המיתולוגית בינה לבין קריסטל, אשתו המושלמת והצדקנית של בלייק קרינגטון, נראה שכולם לגמרי בעדה.
ובכל זאת: קולינס היא תמצית הגעגוע לתקופה שבה אנשים לא חששו להתגנדר, כשהפוליטיקלי-קורקט טרם השתלט על כל צורה של הבעה ספונטנית, והעושר לא היה מגונה. ערכים שהיום אנחנו נוהגים קצת לבוז להם, אבל בסתר לבנו היינו רוצים, מדי פעם, להתעטף בפאייטים, לענוד את התכשיטים הכי גדולים שיש ולצבוע את פנינו בכל גוון אפשרי של סגול.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
