"אנחנו חיים במציאות לא קלה. כשכולם הולכים להפגנות ואני מעלה טיזרים לשבוע האופנה – זאת תחושה מוזרה", פתח הבוקר יזם האופנה מוטי רייף את מסיבת העיתונאים שבה הוכרז רשמית על האירוע ונחשפו תכניו. "אני די מפורק ובא היום לכאן הבוקר יחד עם כל הצוות שלצידי, שחווה ימים מאתגרים. המדינה בוערת, זה לא סוד. עם זאת, קיבלתי החלטה שאני לא נותן לשום דבר לעצור אותנו". ובכל זאת, הוא מסייג: "חד-משמעית, המציאות אינה כתמול שלשום. ידענו בעבר תקופות לא קלות, אבל חובתי האישית היא לשים את הגאווה והיצירה הישראלית במקום הראוי לה. רק שנהיה בריאים ונוכל להגיע לשבוע האופנה מבלי שדבר יכבה בדרך".
אופנה משקפת מציאות, ואנחנו חיים במציאות פוליטית סבוכה. עד כמה תאפשר למעצבים חופש מחאה על המסלול?
"במאה אחוז. כבר יש כמה מעצבים שפנו אליי וביקשו. כל מי שרוצה, הבמה פתוחה בפניו".
באותו עניין, בשבוע האופנה התארחו בעבר לא מעט דמויות פוליטיות, או שיכולות להיחשב כפוליטיות. הגברת הראשונה מיכל הרצוג הייתה אורחת הכבוד בערב הפתיחה אשתקד, שרה נתניהו, כיום אשת ראש הממשלה, ישבה בשורה הראשונה בתצוגה של דרור קונטנטו. מירי רגב וזהבה גלאון התארחו בתצוגות קודמות. האם אתה חושש שנוכחות של דמות פוליטית עלולה לתייג את שבוע האופנה בצבעים פוליטיים?
"אשת הנשיא היא דמות לא-פוליטית. בעלה אולי, היא לא. אני לא אדם פוליטי, כי אני עוסק בנושאים של נשים, ותמיד השתדלתי לא לקחת צד פוליטי. השנה לא הזמנו דמות פוליטית מאף צד והשתדלתי להשאיר את זה נקי, למעט אשת הנשיא, מיכל הרצוג, שתעניק פרס מפעל חיים למעצבת הגר אלמביק".
על רקע גלי מחאה המתגברים לאורכה ולרוחבה של המדינה, יש מי שמבקשים לייצר מעט אסקפיזם. לאורך ארבעה ימים בחודש הבא יוצגו 28 תצוגות של מעצבים ותיקים וצעירים, לצד השקת המיזם FAC (Fashion-Agenda-community), המציע תכנים שונים בהובלת פיגורות כמו גלית גוטמן והילה קורח, שינחו פאנלים בנושאים כמו פגיעה מינית בילדים, גיל המעבר ופסוריאזיס. כמעט כל תצוגה תיפתח בפאנל של 20 דקות. "אנחנו רוצים להעלות מודעות חברתית דרך מובילות דעת קהל וסלבריטאיות", אומר רייף. תוכן המיזם נבנה יחד עם יעל בן ישראל, המשמשת כעורכת ראשית של שבוע האופנה ומנהלת התוכן של FAC (בעבר הייתה עיתונאית ועורכת אופנה בגלובס), והוא יכלול 11 אירועי תוכן, רובם כפאנלים או שיחה אחד על אחד על הבמה. "הרעיון הוא לעשות שינוי פרדיגמה", אומרת בן ישראל.
מה הקשר בין אופנה לפסוריאזיס ולגיל המעבר?
בן ישראל: "האג'נדה היא חברתית. המטרה האסטרטגית היא לייצר השפעה חיובית ולהעלות שיח ומודעות בנושאים שמקדמים שוויון חברתי ומגדרי. פסוריאזיס, לדוגמה, זאת מחלה עם סטריאוטיפים לא מוצדקים. היא לא רק גנטית – אלא מחלה נרכשת. כל אחד מאיתנו יכול לחלות בה בגלל סטרס".
רייף: "כשמפורסמים כמו תום חיימוב ידבר על פסוריאזיס וגלית גוטמן על גיל המעבר, הם משתפים מתוך החוויה האישית שלהם. הם מעלים מודעות ומסירים בושה. זה כיף להשתמש בפלטפורמה הזו. יש לנו קהל מאוד גדול, 30-25 אלף איש, ואנחנו שמחים לתת להם תוכן ומשמעות. זה כמו פרק של אופרה ווינפרי, בסוף יוצאים עם תחושה שעזרת לעורר מודעות".
השאלה אם תצוגת האופנה לא הופכת להיות, בעצם, "מופע בידור". יש פאנל לכאורה רציני, ואז מביאים דוגמניות שיצעדו על המסלול?
בן ישראל: "יש חיבור מאוד עדין שנעשה במלאכת מחשבת".
רייף: "אני לא משווה את עצמי לשבועות האופנה בעולם, אלא עושה את מה שנכון לנו. זאת הזדמנות לחזק ולהשפיע על נשים".
שבוע האופנה קורנית FAC תל אביב 2023 ייערך בתאריכים 22-19 במרץ בהאנגר 11 בנמל תל אביב, וישודר במלואו בהמשך בערוץ האופנה הישראלי בטלוויזיה (ערוץ 69 ב-HOT וב-yes). הוא ייפתח בערב גאלה שבו יוענק, כפי שדיווחנו כאן לראשונה, פרס מפעל חיים למעצבת הגר אלמביק מבית האופנה אלמביקה על פועלה לאורך 35 שנות אופנה. בהודעה לעיתונות ציינו כי אלמביק היא "מעצבת האופנה הישראלית המצליחה ביותר בעולם, ויצואנית האופנה המובילה והגדולה ביותר מישראל". הפרט הראשון הוא עניין של דעה אישית, השני מגובה בנתונים. בערב הגאלה ישתתפו גם המעצב אלון ליבנה (שיציג את אותה הקולקציה גם ביום האחרון של שבוע האופנה לטובת מוזמניו) ולהקת המחול "כחולות" של גלית ליס.
עוד על המסלול: המעצבות טובה'לה ונעמה חסין, שחר אבנט, בית האופנה משכית, עידן לרוס ושורה ארוכה של שמות מדור המעצבים הצעיר, שהוכיחו כי הם ראויים לתצוגה עצמאית; מעצבים עם כתב יד, אמירה אישית וחזון עיצובי, ובראשם דוד וקסלר שייפתח את שבוע האופנה ביום ראשון בבוקר, אהרון גניש, רותם שאול, ינקי ונטף, הילי ארי, אריאל טולדנו, House of Jaffa (צמד המעצבים גולן פרידמן ואדי גברילידיס) ורועי דרהי מהמותג Placebo הפועל במחוזות דיגיטליים, שיציג תצוגה היברידית של בגדים ועיצובים ממוחשבים.
בנוסף יתקיימו תצוגות של המעצבות אליזבת בראון למותג Mona Lizabeth, חנה מריליוס, קולקטיב מעצבי בגדי הגברים Dare, המותג Mother of All (גולן טאוב ונועה פסטרנק גבאי), המחלקה לאופנה בשנקר, אתר האופנה Re:Wear בשיתוף קבוצת עזריאלי, בוטיק הווינטג' Vulevu, חברת ההלבשה התחתונה לצעירות fix (בתצוגה שתיפתח על ידי כוכב הרשת ואיש התוכן עדן דניאל גבאי), ותצוגת האפ-קאמינג שתציג חמישה מעצבים צעירים. לחלק מהתצוגות יימכרו כרטיסי כניסה לקהל הרחב במחיר של 400-100 שקל, מהיום (ראשון) בשעה 18:00.
כתחום המשקף מציאות, האופנה הישראלית היא פני החברה: תעשייה במשבר. "בשנים האחרונות יש הרבה אילוצים חדשים לתעשיית האופנה, גם בעולם", אמר הבוקר עמר קולקה, סמנכ"ל החדשנות של קורנית דיגיטל, מהחברות הבינלאומיות המובילות פתרונות ייצור למעצבים. "אנחנו מאמינים שחדשנות יכולה להיות לא רק טכנולוגית, אלא גם לפתור בעיות בצורה חדשנית. זה הכרחי כדי לייצר תעשייה חדשה ונבונה עבור כל משתמש. אנחנו גם צרכנים, אבל אנחנו הרבה יותר מזה, ויותר משתמשים באופנה מאשר צורכים אופנה. אופנה, בהקשר הזה, מקיימת פונקציה חשובה בחיים של כולם, ולכן היא פלטפורמה להעברת מסרים, כמו ייצור לפי דרישה ולאפשר באמצעות טכנולוגיה שרשרת ייצור בת-קיימא".
"אנחנו עוברים ימים מאתגרים, וגם אצלנו זה דרש הרבה מחשבה", הוסיף קולקה. "עצם זה שאני יושב פה עם מוטי, מעורר בי המון גאווה. בימים כאלה קל לחזור אחורה, לאזור הנוחות, אבל בחרנו להמשיך ולפתח את שבוע האופנה".
דבריו של קולקה חשובים על רקע דברים נוספים שאמר רייף, על כך שהשנה, בניגוד לשנים קודמות, שבוע האופנה לא קיבל תמיכה כלכלית מגופים ממשלתיים כמו משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החקלאות ומשרד התיירות. הדבר הקרין לא רק על תמיכה תקציבית, אלא גם על הבאתם של גופי תקשורת ומשפיענים מהעולם. "התשובה הייתה שאין השנה תקציב", אמר רייף.
לאורך השנים חרט על דגלו שבוע האופנה שיח ונראות רבגוניים, הכוללים דוגמניות ודוגמנים בכל הגדלים והמגדרים. כל מעצב ומעצבת המשתתפים בשבוע האופנה חייבים להציג על המסלול רבגוניות, מה שהופך את האופנה לפתוחה לכולם. באופן די אירוני, אין בשבוע האופנה אפילו מותג פלאס סייז אחד (בעבר הציג בו המותג רתמה). עם זאת, בשנה האחרונה, וביתר שאת בתצוגות העכשוויות בשבועות האופנה הבינלאומיים, המגמה הרבגוניות נעלמת מהמסלולים. האם רייף לא חושש שהדגל שהניף כבר לא יהיה "אופנתי" ושבוע האופנה הישראלי ייתפס כארכאי?
"מעולם לא עניין אותי מה אחרים עושים", הוא אומר לסיכום. "אני יודע שהמגמה בעולם חוזרת אחורה, אבל בעברית הכי פשוטה – I don't give a shit מה עושים בחו"ל. לתעשיית האופנה יש תפקיד, וכל הנשים והאנשים פה יגידו לך שבגלל ההשפעות שלה כולנו נדפקנו. זה שבעולם מקדמים היום רזון, זה צריך לגרום לי להרגיש ארכאי? להפך. אני מרגיש שאני מתקדם. מדי יום נשים עוצרות אותי ברחוב ואומרות לי שבזכות שבוע האופנה הן לובשות ביקיני ומרגישות טוב עם הגוף שלהן. נכון, לא כולם זורמים איתי, אבל אצלי זה חוק ואגיד את זה בצורה הכי ישירה: אני מממן – אני קובע. אין תצוגת אופנה שלא יהיה בה בין 50-30 אחוז גיוון של מגדר, גזע, מוגבלות וכו'".
אתה מדבר על רבגוניות, אבל איפה המעצבים הערבים?
"יש בפרויקטים מסוימים לאורך שבוע האופנה. אני מחפש בנרות, אבל לצערי אני לא מוצא. הלוואי שאמצא מעצב או מעצבת ערבים. השנה לא מצאתי והלוואי שאמצא".