בשנת 2013, לפני עשור בדיוק, הוצג בגרמניה סרט הקולנוע "קרל לגרפלד – אופנה כדת", אפוס רחב יריעה המשתרע על פני ארבע שעות, שחשף את המנגנון שמפעיל את תעשיית האופנה העולמית. אחד הסיפורים המעניינים, שנשמעו כאגדה אורבנית מפיו של לגרפלד עצמו, סיפר על אמו, אליזבת בהלמאן, אשר בעת שהייתה בהיריון איתו הלכה להיוועץ במגדת עתידות צוענייה בברלין. "את בהיריון עם בן זכר, שיום אחד יהיה לבישוף בכנסייה", חזתה אותה קוראת בכוכבים. "הו, לא", הזדעקה האם, "רק לא זה!"
הבמאית מרטינה נויין שרטטה בסרט את דיוקנו של לגרפלד כבוס, איש פרטי וחבר, אבל יותר מכל, הציגה את ההיררכיה שבתעשיית האופנה – מתצוגות ההוט קוטור היוקרתיות וכיצד מגמות וסגנונות לבוש מחלחלים מטה. לפי התזה שהציגה, מיקומו של לגרפלד בתעשיית האופנה לא היה רחוק מהנבואה ששמעה האם: לגרפלד הוא האפיפיור, איש הדת הבכיר ביותר בתעשייה שסגדה לו עד מותו ב-2019 כעדת מאמינים עיוורת.
11 צפייה בגלריה
"אנחנו מרגישים שיש ללקוחות שלנו גאוות יחידה. הם מזדהים עם המסר והתוכן שלנו". אביב-קיץ 2023
(צילום: אופיר לוי)
החיבור בין אמונה לאופנה הוא נושא שטופל רבות בעולם האופנה. לדוגמה, תערוכת האופנה הנהדרת Heavenly Bodies: Fashion and the Catholic Imagination (גופים שמימיים: אופנה והדמיון הקתולי) שהוצגה במכון לתלבושות של מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק בשנת 2018 וביקשה "לבחון את יחסי הגומלין המתמשכים של עולם האופנה עם מנהגי הדת והמסורות הקתוליות", כפי שהסביר אוצר התערוכה אנדרו בולטון. אזכורים נוספים של פריטי לבוש המזוהים עם דת ודתות בהיסטוריה של אופנה הופיעו בקולקציית החסידים המפורסמת של ז'אן פול גוטייה בשנות ה-90 וכלי יודאיקה כמו טלית יהודית הופיעו בעשור שעבר בכמה קולקציות מקומיות ובינלאומיות.
11 צפייה בגלריה
"אנחנו יוצרים אשליה של טקס דתי שאינו דתי". Do You Believe?
(צילום: דור קדמי באדיבות שבוע העיצוב ירושלים)
מותג האופנה הישראלי Holyland Civilians, כיאה למי שהמילה Holy נמצאת בשמו, מפלרטט עם נושאים של קדושה ואמונה מאז הוקם בשנת 2017 על ידי המעצבים ובני הזוג ענת משולם ודור חן. במהלך השבוע הוא מציג במסגרת שבוע העיצוב בירושלים, שמתקיים השנה תחת התמה "שקר וכזב" (אוצרים: דנה בן שלום, סוניה אוליטסקי וד"ר ג'רמי פוגל), את המיצב הפרפורמטיבי Do You Believe? (האם את/ה מאמין/ה?) שמבקש להעלות שאלות על אופנה ואמונה, תוך בחינה של תהליכי ייצור, והיחס שבין אופנה לפי הזמנה לאופנה מהירה, ובין מותגים לעדת מאמינים – וזאת במטרה לגרום למבקרים להרהר באמונותיהם, באלוהים, בעצמם ובאחר. בין אמת לשקר.
11 צפייה בגלריה
חולצת טי שעליה כיתוב של המילה Believe ב-400 יחידות ממוספרות
(צילום: דור קדמי באדיבות שבוע העיצוב ירושלים)
בחלל הספרייה שבבית הנסן בשכונת טלביה הקימו השניים מקדש תפילה עם שני תאי וידוי, שבו נערך מעין טקס דתי. הקהל שנכנס אל החלל צופה בתהליך הדפס משי על חולצת טי לבנה שעליה כיתוב בצבע שחור של המילה Believe, שאותה עיצב המעצב עודד בן יהודה. הטקס מורכב מריטואל קבוע שהצופים יכולים לקחת בו חלק אקטיבי או לשמש כמתבוננים. באפליקציה ייעודית ניתן להזמין את החולצה האחידה (מידות XS- XL) שמיוצרת ב-400 יחידות ממוספרות, ולצפות בתהליך יצירתה דרך שלוש פעולות: הדפסה, ייבוש ההדפס והגשתה למזמין על גבי פודיום, פעולה שזוכה גם לשינוי המוזיקה והתאורה בחלל והופעתו של שמו עם פרשנות כפי שהיא מגיעה מ-ChatGPT – עליה הופקדו המעצבים יעל רנו ושובל קטוני, צמד אמני ניו מדיה שיוצרים יחד תחת השם Yasho. מחיר החולצה נקבע לפי כיסו של הלקוח – 50, 100 או 250 שקל – כשכל הרווחים הולכים לתרומה לעמותת "תרבות של סולידריות".
11 צפייה בגלריה
"חשוב לחיות מתוך אמונה למשהו, לא משנה אם יום אחד זה יתגלה כלא נכון"
(צילום: דור קדמי באדיבות שבוע העיצוב ירושלים)
"עולם האופנה מציף שאלות על אמונה ומאמינים. בעבר המעצבים הגדולים נחשבו לאלוהים והיום אלה המותגים הגדולים שסוחפים אחריהם עדת מאמינים גדולה", אומר חן, שנותן כדוגמה את בית האופנה בלנסיאגה, שסביבו התאספה עדת מעריצים גדולה בעולם. "המיצג מאפשר לצופים להשתתף בטקס, להיות חלק מכת, ולשאול את עצמם האם הם מאמינים". ברוח הזמן, מעניין לראות כי בימים אלו השיקו גם במותג דיזל קמפיין שכולו משחק עם הרעיון של כת ואמונה, עם גורו דמיוני ועדת מאמינים. לצייטגייסט חוקים משלו.
"העבודה מעלה שאלות כמו 'מהי אמונה?' ו'במה מאמינים?'", מוסיפה משולם. "אנחנו יוצרים אשליה של טקס דתי שאינו דתי, ובסוף אתה מקבל טי שירט עם מסר. במילה Believe מסתתרת גם המילה Lie (שקר), שמרמזת גם על השקר שייתכן שיש באמונה. דרך הפעולה אנחנו מנסים להעמיד את המבקר בשאלה: האם אני רוצה להיות חלק מהאמונה הזאת או לא? אני מאמינה שחשוב לחיות מתוך אמונה למשהו, לא משנה אם יום אחד זה יתגלה כלא נכון, בטח בתקופה שבה אנחנו חיים".
הנוכחות של המושג "אמונה" בעיר כמו ירושלים היא טעונה. כששלוש הדתות המונותאיסטיות נאבקות בה על כל פיסת אדמה ומלחמות דת היו חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של העיר – שאלת האמונה הכרחית. לפני כמה חודשים, נזכרת משולם, ביקרה בירושלים עם אחותה שלבשה חולצה בעיצובם ועליה הכיתוב Holy As Fuck. "הסתובבנו במחנה יהודה ביום שישי בצהריים וקיבלנו אלפי תגובות של איזה אומץ יש לנו", היא מספרת.
"העבודה הזאת היא שילוב בין המקום, ירושלים, הטקס הדתי וגם החולצה שמציפה את נושא האמונה", מוסיף חן. "זה חיבור של כל הנושאים שאנחנו עוסקים בהם לאורך השנים. זה יוצר מתח מעניין".
"אני מאמינה שהחולצה תיצור שיח מתגלגל שיהדהד מעבר לאירוע", ממשיכה משולם, "שאם תראה עוד מישהו שלובש את החולצה – זה ייצור שיח בין האחד לשני. המילה Believe כבר יוצרת שיח". בערב הפתיחה שנערך בחמישי, אפשר היה לזהות את "המאמינים" החדשים על ידי החולצות העטופות בנייר חום, שאותן הם נשאו כמי שלקחו חלק בחוויה.
כמו אופנה, גם דתות בנויות לפי מבנה היררכי, כפי שהיטיבה לתאר מזמן דמותה של מירנדה פריסטלי בסרט "השטן לובשת פראדה", כשפירטה את גלגולו של גוון הכחול-סריליון מהאופנה הגבוהה אל בוטיקים זולים ברחוב, כאלה שמציעים סחורה של "חמש במאה". כמו באופנה, גם בדתות יש אמונה שכולם שווים בפני האל, לכאורה. בשתיהן הכסף משחק תפקיד, וגם למאמינים תפקיד חשוב ביצירת הקהילה סביבם. "היום האופנה יותר מחולקת לקהילות קטנות", מאשר חן, "שפועלות סביב מגמות אופנה שונות ויש בהן מאפיינים שיתופיים וקהילתיים".
מאז הקימו את המותג לפני כשש שנים, מספרים השניים כי הצליחו ליצור סביבם קהילה – חלק מהלקוחות אף השתמשו במילה "כת" – שמלבד סגנון אופנתי מזדהה גם עם הערכים החברתיים והפוליטיים שלהם, כמו קריאה לצאת להפגין נגד מדיניות הממשלה ולגלות ערנות אזרחית. בחודשים האחרונים, לדוגמה, הציגו מפגן מחאה בערב הפתיחה של שבוע האופנה (שהוצג החודש גם בדיסלדורף, גרמניה) והשיקו חולצת טי שבגבה מודפסת המילה "אזרח" בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית. בימים של דמוקרטיה רעועה וחשש מלהפוך לנתינים – המילה "אזרח" מקבלת משמעות חדשה, כזו שעלולה להיות לא מובנת מאליה בעתיד.
"אנחנו מרגישים שיש ללקוחות שלנו גאוות יחידה. הם מזדהים עם המסר והתוכן שלנו", אומרת משולם, "הפידבקים שאנחנו מקבלים ברשתות החברתיות חיוביים, והתגובות השליליות מעטות מאוד".
"מלבד הפרקטיות שבבגדים שלנו, בגדים שמאפשרים להתלבש לעבודה או לבילוי", אומר חן לסיכום, "ההדפסים והכיתובים נותנים ללקוחות זהות ומהות. אנשים לובשים חולצות שלנו להפגנות ולקוחות מזהים ומצלמים תמונות של לקוחות אחרים בבגדים שלנו בהפגנות. זה מרגש אותם, מייצר עבורם קהילה".
