נטלי ווד
סליחה, במי מדובר? השחקנית האמריקאית שייצגה את הפנים הנשיות של מהפכת "הנוער לשלטון" של שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 באמצעות שלושה סרטים קנוניים – "מרד הנעורים", "זוהר בדשא" ו"סיפור הפרברים" (שזוכה כעת לגרסה מחודשת בבימויו של סטיבן ספילברג). כמו הרבה אגדות הוליוודיות אחרות, הפרסום העיקרי שלה לא הגיע רק בעקבות קריירת המשחק שניהלה, אלא סביב מוות מסתורי ועתיר סימני שאלה שהתרחש לפני 40 שנה בדיוק.
נטלי ווד הייתה "בת השכן" האולטימטיבית – צעירה ומתוקה, יפה במידה, שמתרחקת מצרות ואז מתאהבת בבחור הקשוח של השכונה, זה שמגיע עם סיגריה שמוטה בזווית הפה, מעיל עור, אופנוע, ונטייה לדרוך על הלב שלה. לפעמים, אם מתמזל מזלך, קוראים לו ג'יימס דין. על התפקיד הזה, בגרסאות שונות, היא חזרה לא מעט בקריירה הקצרה מדי שלה.
ווד ב"סיפור הפרברים"
אחרי שני עשורים גדושים מבחינה מקצועית, ווד החלה להמעיט בגיחותיה אל המסך הגדול והתמקדה בחייה המשפחתיים. היא הצטלמה קצת לטלוויזיה, התחתנה עם השחקן רוברט וגנר (פעמיים), ואז נפלה מיאכטה שעליה בילו יחד בלילה וטבעה למוות בנסיבות שהפכו לכר נרחב של קונספירציות שמתרכזות בעיקר בבעל אחד שאולי הפסיק לאהוב אותה.
את וגנר היא פגשה לראשונה בגיל 10, נישאה לו כשהייתה בת 19, התגרשה וחזרה על זה שוב ב-1972. הם היו הזוג הנוצץ של תקופתם – היא כונתה "הנערה הכי מתוקה בהוליווד", הוא היה נער הזהב היפה של העיר. יחד הם כיכבו בחלום האמריקאי, זה שהגיע אל שברו המוחלט והמסתורי על סיפונה של סירה באישון לילה.
בין לבין נקשר שמה של ווד מבחינה רומנטית עם שורה ארוכה של כוכבים הוליוודיים, כולם מבוגרים ממנה באופן משמעותי – וורן בייטי, מייקל קיין, סטיב מקווין, אלביס פרסלי. יש הטוענים כי בכירי האולפנים בהוליווד אף היו אחראים לחלק מהדייטים שיצאה אליהם כנערה, מתוך רצון לפזר אבק כוכבים סביבה. בספר חדש שיצא לאחרונה האשימה אחותה את השחקן קירק דאגלס, שהלך לעולמו בשנה שעברה, כי אנס את ווד בצעירותה וכתבה כי השחקנית השביעה אותה לשמור זאת בסוד.
ווד בשנות ה-60
למה אייקון? ווד התחילה לשחק בסרטים כילדה, ומשם המשיכה לעבר תפקידים שונים-אך-דומים שקיבעו את תדמיתה כבת הזוג של הגיבור. פופולרית ואהובה, אך תמיד במקום השני. במבט מפוקח לאחור, היא נדמית כמי ש"נקלעה לסיטואציה" – לא השחקנית הכי טובה, לא הנערה הכי יפה, אבל מוכשרת ומצודדת באופן ששימש כתוספת פוטוגנית לשחקן הגברי הראשי, שהיה בנוי, על פי רוב, מחומרים שמהם עשויים כוכבים.
בלי רעש וצלצולים, נטלי ווד ידעה לעשות את העבודה היטב. אולי זו הסיבה שמכל כוכבות הוליווד הזוהרות שגודשות את הזיכרון הציבורי של שנות ה-50 העסוקות, היא זו שנותנת דמות, קול וסגנון לתפקיד "נערתו". היום זה אולי נראה זניח ויכול מאוד להיות שגם ווד עצמה חיפשה נוכחות משמעותית יותר על המסך, אך חייבים להודות שלאורך שנים רבות מדי בהיסטוריה של הוליווד, זה המקסימום ששחקניות אמריקאיות הורשו לאייש.
הסגנון שקיבע את ווד כדמות המייצגת את הנוער האמריקאי אחרי מלחמת העולם השנייה, הוא זה שאנחנו נוטים לזכור דווקא מהשחזור הלא באמת אותנטי של הסרט "גריז" – חצאיות עתירות שכבות באורך הברכיים, קו מותן מהודק, נעלי סירה, תסרוקות קצרות ונפוחות, והמון שמחת-חיים לכאורה.
השמחה הזו הייתה מנוגדת כל כך לדור ההוא של הצעירים האמריקאים, שלפחות בקולנוע של אותה תקופה הוצגו כקורבנות פגיעים ששוחים בבריכות של עצב וחוסר תוחלת. נטלי ווד היא האייקון המייצג של הנשים הצעירות האלו, הצלע הנשית והלא פחות שבירה ומובסת של ג'יימס דין המורד הסובל. זו שלובשת את כל הבגדים הכי שמחים, ויש לה את העיניים הכי עצובות.
ווד הייתה כוכבת לדקה – דקה חשובה אומנם מבחינת ההיסטוריה של התרבות הפופולרית והאופנה, אך לא באמת מתגמלת לה עצמה. באופן אישי, הייתי שמח לו הממסד התרבותי היה מכיר בערכה כמי שמייצגת, בדואליות מרשימה, את הנוער שהוכתר לשלטון בשנות ה-50 ולא ממש ידע איך להתמודד עם התואר הזה.
נטלי ווד
למה לא? לאחר מותה נכתב עליה במגזין "טיים" כי "תמיד הייתה לה עבודה". ציון ביוגרפי בעל ערך, ללא ספק, אבל אפשר לחשוב על הספדים מחמיאים יותר.
ובכל זאת: ארבעה עשורים אחרי מותה, ווד מסרבת לעזוב את הכותרות. גם אם זה קורה פחות בזכות גילומה המופתי את ג'ודי ב"מרד הנעורים", ויותר בגלל המוות המסתורי שלה, שיחד עם מותם של חבריה לקאסט – ג'יימס דין בתאונת דרכים וסאל מינאו בדקירה – הפכו למיתולוגיה מהסוג שמשמר את גיבוריה של הוליווד יפים, צעירים, ומתים בטרם עת.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
