סצנת הסיום של סרט הקולנוע "פריסילה" מספרת באמצעות בגדים את יציאתה לחופשי של פריסילה פרסלי. השנה 1972 ופרסלי, לבושה חולצת כותנה לבנה מכופתרת וזוג מכנסיים כהים בגזרה גבוהה, נכנסת אל המכונית ויוצאת מאחוזת גרייסנלד במראה שונה מזה שנכנסה אליו תריסר שנים קודם, לצלילי "I Will Always Love You" של דולי פרטון. לאחר כמעט שעתיים שבהן היא מופיעה על המסך בשמלות בובתיות ופסטליות במראה שעוצב והונדס על ידי אלביס פרסלי עצמו - פריסילה נפרדת ממנו במכנסיים. מצד אחד, זה מראה שמותאם לתקופה מבחינה סגנונית, אבל גם דרך להצביע על המרחק שנפער בין השניים. הכרזת עצמאות.
"פריסילה", סרטה השמיני באורך מלא של סופיה קופולה, הוא סרט על נערה צעירה שמתבגרת לצד אחד מהכוכבים הגדולים של המאה שעברה: אלביס פרסלי. אבל זהו גם סרט על סופיה קופולה עצמה, שהתבגרה בצילו של אביה, הבמאי הנודע פרנסיס פורד קופולה, ויצאה לדרך עצמאית כבמאית בעלת שפה אמנותית נבדלת. היא הייתה רק בת 18 כשהופיעה בחלק השלישי של טרילוגיית הסרטים "הסנדק", וכמו גיבורות סרטיה הקודמים, היא פילסה את דרכה בעולם גברי ובו בעת גם נדרשה לעצב את אישיותה כאישה צעירה. האסתטיקה החולמנית המזוהה איתה מלווה גם את סרטה החדש, שמצליח לפלח רגעי זעזוע קלים בצופים בכמה סצנות, ומותיר את הצופה שבועות ארוכים עם דמותה הבודדה ומכמירת הלב של פרסלי.
הסרט הוא עיבוד קולנועי לממואר "אלביס ואני: הסיפור האמיתי של האהבה בין פריסילה פרסלי ומלך הרוקנ'רול" שפרסמה פרסלי ב-1985. בריאיון ל"ניו יורק טיימס" סיפרה קופולה שקראה אותו בחופשה ורותקה לדמותה של פרסלי, נערה צעירה שנקלעה למצוקה, כמו גיבורות נוספות שיצרה בהשראתן סרטים. בדומה למארי אנטואנט שנישאה ללואי ה-16, מלך צרפת, בגיל 14 - גם פרסלי הייתה נערה שנישאה למלך, אך מצאה את עצמה לכודה בארמון. את פריסילה מגלמת קיילי ספייני השברירית, כשלצידה בתפקיד אלביס ג'ייקוב אלרודי (כוכב סדרת הטלוויזיה "אופוריה"), שמצליח לעורר אנטגוניזם בזכות היחסים המניפולטיביים שניהל עם פריסילה.
כמו תמיד אצל קופולה, ללבוש חלק בלתי נפרד מהעלילה. שחקן חיזוק. כל אייליינר שמרוח על פניה של פריסילה מחושב, כך גם אורך החצאית והשינוי שעוברת הדמות באמצעות בגדים. לדוגמה, בסרט "מארי אנטואנט" מ-2006 שתלה קופולה זוג נעלי אולסטאר סגולות במלתחה המלכותית. באמצעות הפריים הזה, שאפשר לפספס אם ממצמצים לרגע, מיתגה קופולה את המלכה הצעירה כמתבגרת חצופה. גם ב"פריסליה", שעלה לאקרנים בבתי קולנוע לב לאחרונה, הוויזואליות מדברת לפעמים חזק יותר מהדיאלוגים: ממסע הקניות הדקדנטי ועד לשעות הארוכות שבהן פרסלי מבלה לבדה בבית, כמו דמות מיניאטורית בבית בובות הבנוי משטיחים בצבע שמפניה ורהיטים כבדים. רכוש נוסף בידיו של אלביס.
השמש תזרח בגרייסלנד
על עיצוב התלבושות בסרט הופקדה סטייסי בטאט, ש"פריסילה" הוא סרטה השישי עם קופולה. השתיים נפגשו בתחילת שנות האלפיים כשבטאט עבדה בבוטיק של מארק ג'ייקובס בניו יורק, וקופולה, חברתו של המעצב, ניהלה איתה שיחות על עיצוב ואופנה, ואימצה אותה כמעצבת תלבושות צמודה מאז 2010. בטאט היא חצי ישראלית וחצי אוסטרלית שנולדה וגדלה בארצות הברית, ומדברת עברית באופן חלקי. את חופשות הקיץ, היא מספרת בשפת הקודש, בילתה מדי שנה אצל משפחתה בישראל, ובעמוד האינסטגרם שלה ניתן לראות את תמיכתה בישראל בעקבות המלחמה.
תהליך העבודה עם קופולה, היא מספרת בריאיון זום בלעדי ל-ynet, ייחודי לכל סרט והעבודה עליו אינטואיטיבית. "לסופיה ולי תקשורת מאוד טובה שנבנתה לאורך השנים, ואני כבר יודעת לתרגם את המחשבות שלה. היא יכולה לומר משפט כמו 'אני רוצה שפריסילה תרגיש עצובה בגרמניה ושהשמש תזרח בממפיס", אומרת בטאט על האופן שבו עוברת פרסלי מילדה בת 14 שנמצאת בשליחות עם משפחתה בבסיס צבאי בגרמניה, ועד להכרות עם אלביס ומעברה לגרייסלנד. "ומשם אני כבר בונה פלטת צבעים ולוח השראה לרעיונות שצריך גם לשתף עם מעצבי הארט והאיפור והשיער בסרט, לצד השראה ממגזינים ופרסומות באותן שנים. לפעמים זה עובד אחרת, אבל אנחנו חולקות את אותה תפיסה אסתטית".
אנחנו רואים בתחילת הסרט את פריסילה בת 14. ילדה וילדותית. זה גם מה שעמד מאחורי הבחירה שלך להלביש אותה כמו בובה?
"האמת שלא. רציתי שהיא תיראה כמו מתבגרת משנות ה-50. רציתי לוודא שכל מה שאנחנו עושים בשנות ה-50 מייצג את התקופה וגם שהמראה שלה יהיה מעט צעיר, כי היא מתבגרת לאורך הסרט".
הסרט מציג את אלביס ואת פריסילה בחיי יומיום, כשחלק גדול מהסצנות מתרחשות בחדר השינה שלהם. האם זה הצריך מחשבה אחרת על האופן שבו הם מתלבשים? רובנו מכירים רק את הפן הציבורי שלהם.
"אני יודעת שמדי בוקר הם התלבשו ומעולם לא יצאו מהחדר בלבוש לא מוקפד. הייתי מעט חרדה כשעיצבתי את הדמות של אלביס, כי הוא היה שונה מהרוקסטאר שאנחנו מכירים. הרי לאורך הסרט הוא לא על הבמה, הוא בבית, במרחב האינטימי שלו. אז מה הוא לובש בבית? איך הוא מתלבש מול המצלמה? זו גם הסיבה שבחרתי להפוך אותו לפחות אקסטרווגנטי, ובחרתי בגדים בצבעוניות מונוכרומטית של חום, כחול ושחור, למעט בשנים האחרונות שלו בסרט. בסרטו של באז לורמן (מ-2022) הוא היה צבעוני ובולט יותר".
לאורך כל הסרט פריסילה עוברת תהליך התבגרות: מנערה לאם צעירה. היא גם נפרדת ממנו והופכת לעצמאית. את יכולה להצביע על נקודה ויזואלית בסרט שממחישה את זה?
"יציאתה לעצמאות של פריסילה החלה לקרות כשהפופולריות שלו דעכה והוא החל להיות פחות נחמד אליה. אחרי שנולדה בתם ליסה מארי (שמתה בינואר אשתקד, א"י), היא הבינה שהיא צריכה להיפרד ממנו. רואים את זה לדוגמה באחת התמונות המקוריות שהשפיעו גם על עיצוב התלבושות: אלביס יושב על כורסה בחליפה כחולה עם פאות לחיים רחבות, בעוד פריסילה לצידו לובשת מערכת לבוש בצבע לוונדר. אפשר לזהות ששפת הגוף שלה שונה והיא מרוחקת ממנו. אם לאורך שנות ה-60 היא הייתה יותר קרובה אליו ואפילו מעט דומה לו מבחינה סגנונית - כאן היא נראית יותר טבעית, בעוד הוא לכוד בדימוי שלו עם פאות לחיים ארוכות, תכשיטים כבדים וחליפות מופרכות".
6 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: ג'ייקוב אלורדי, קיילי ספייני, פריסילה פרסלי, סופיה קופולה
(צילום: Vianney Le Caer/Invision/AP)
ב-1959 פריסילה היא תלמידת תיכון בת 14 המתגוררת במערב גרמניה עם אמה ואביה החורג. כשהקשר שלה עם אלביס מתהדק, הם מופתעים לגלות שהיא מוזמנת למסיבה בביתו, ועוד יותר מופתעים כשהכוכב בן ה-24 מביע בה עניין ומבקש לראות אותה שוב. פריסילה, לעומת זאת, מודאגת יותר לגבי הלבוש שלה בכל פגישה. דבר טבעי כשאת מתבגרת בת 14. אופנת שנות ה-50 בואכה תחילת שנות ה-60 מקבלת ייצוג בולט בתחילת הסרט, כשהיא מככבת בשמלות נאיביות בצבעוניות פסטלית. אלא שלאט לאט טעמה האישי נדחק הצידה לטובת זה של אלביס, שמעצב אותה בדרכו. "אלביס מעולם לא ראה אותה", אומרת בטאט. "היא הייתה סוג של אידיאל עבורו, אבל הוא לא ראה אותה באמת. אני חושבת שהיא אפילו לא ידעה מי היא בעצמה, היא רק רצתה להיות האישה האידיאלית של אלביס".
באחת הסצנות החזקות בסרט, שמצביעה גם על מערכת היחסים הלא שוויונית בין השניים, הם יוצאים לקניות ופרסלי עומדת בפני "ועדת ביקורת" שמורכבת משישה חברים גברים של פרסלי שמכתיבים לה כיצד להתלבש. "זאת מתוחכמת מדי בשבילך", "הצבע החום מזכיר לי את הצבא", הוא אומר לה בטון שלא מותיר לה הרבה ברירה, "כחול זה הצבע שלך", הוא חוזר ואומר לה, לצד דרישה שהיא תצבע את שיערה בשחור עורב כמו שלו, תנפח אותו מעלה, ותחזק את האייליינר. בסוף הסצנה היא ניצבת בודדה ומובכת בשמלת תכלת אפרפרה שעליה תלויים שני פפיונים כמו אריזת מתנה. "יאללה, בואי, המכונית מחכה", הוא אומר לה.
לטובת הסרט יצרה בטאט מאות תלבושות: 120 עבור פריסילה, 70 עבור אלביס. "קיילי וג'ייקוב באו לכל מדידה, והיו להם המון מדידות", היא צוחקת. את רוב התלבושות יצרה בסטודיו עם צוות העובדים שלה, חלק נרכשו בחנויות וינטג' ויד שנייה. בנוסף, היא יצרה שיתופי פעולה עם בתי אופנה, ביניהם ולנטינו, אשר עיצבו את כל הסריגים שלבש אלביס בסרט ואת חליפת החתן השחורה שלו.
על שמלת הכלה הופקדה וירג'יני ויאר, המנהלת האמנותית של בית שאנל. "העבודה עם ויאר הייתה מדהימה ויצרנו את שמלת הכלה בהשראת השמלה המקורית", היא מסבירה. "אני מניחה שהשמלה המקורית הייתה עשויה פוליאסטר כי זה מה שהם היו לובשים אז, והשמלה שיצרנו לסרט נוצרה ממשי ותחרה, ויוקרתית בהרבה מהמקורית. כשצילמנו אותה, כל הצוות עצר את נשימתו".
אף שהסרט מציג דמות היסטורית שעדיין בחיים, בטאט לא ניהלה שיחות עם פרסלי לפני העבודה על הסרט. את השאלות היא הפנתה בעיקר דרך ספייני וקופולה. "דיברתי עם פריסילה רק לאחר ההקרנה של הסרט", היא מודה. "מה היא אמרה? היא מאוד אהבה את התלבושות", מושכת בטאט בכתפיה. "אולי היא פשוט הייתה מנומסת, אני לא יודעת".
