סלינה גומז
סליחה, במי מדובר? היא הממתק בדימוס של ערוץ דיסני, האקסית המיתולוגית של ג'סטין ביבר, והאלופה במיל' של האינסטגרם. סלינה גומז רק בת 29 (כ-20 שנה מתוכן העבירה מול המצלמות), אבל הצליחה לדחוס לזמן הקצר הזה ביוגרפיה שלא הייתה מביישת קשיש בן מאה ועשרים. כעת היא מככבת בשער כפול לגיליון ספטמבר של מגזין Elle, נראית נפלא, מדברת בכנות ובפתיחות על משבריה הנפשיים והפיזיים, על מחלת הזאבת שממנה היא סובלת ועל האבחון בהפרעה דו-קוטבית, ומוכיחה את נכונות הקלישאה כי "מה שלא הורג אותך, מחשל אותך".
גומז אוחזת בתארים רבים. היא זמרת, שחקנית, מפיקה, מדבבת, רקדנית, דוגמנית, מעצבת אופנה, אבל תמיד נזכור אותה גם כמי שהפסידה בקרב על לבו של הביבר אבל ניצחה במלחמה על לבנו. הרבה לפני ביבר, היא הייתה אחת הילדות-כוכבות שצמחו בערוגת ערוץ דיסני, שם היא כיכבה בתפקיד אלכס, המכשפה מ"וויברלי פלייס". בדרך לתהילה היא סימנה וי על סרט נסיכות עם דמי לובאטו; על זוגיות, לא ממומשת כנראה, עם אחד מהאחים ג'ונאס המתנזרים; על השקת קו אופנה אקולוגי; ועל קריירה מוזיקלית שנסקה ונחתה לחליפין.
היא עשתה את הסיבוב המתבקש שעושה כל "נסיכת ערוץ הילדים" כשהיא מואסת בתדמית הסוכריה על מקל, והחליפה את סדרות הנעורים הטלוויזיוניות ב"סרטים של גדולים", קיבלה (בצדק) ביקורות איומות, התמכרה, נגמלה והכחישה, ושוב מחדש. בקיצור, כל מה שלמדנו מבריטני ספירס, פלוס סדרה של בעיות בריאותיות שוברות לב ומינוס התחרפנות ציבורית וגילוח השיער.
בשנים האחרונות נראה שגומז עולה על דרך המלך – הקריירה המוזיקלית שלה בפריחה, המשברים האישיים שלה בטיפול, וכך גם בעיותיה הרפואיות (כולל השתלת כליה מתוקשרת). היא הייתה מפיקה-שותפה ללהיט הנטפליקסי "13 סיבות", ובין לבין היא מדגמנת, משווקת לקים, בשמים, תיקים וכל מה שאפשר למכור לצעירות אמריקאיות שמאמינות שכל מה שקורה ברשתות החברתיות הוא החיים עצמם. אפילו נדמה שהיא גם נגמלה סוף סוף מהביברמניה והשפעותיה ארוכות הטווח.
למה אייקון? גומז יודעת לנצל היטב את הופעותיה האופנתיות בשביל להציג ניגוד מסקרן בין פנים ילדותיות ועגולות לאופי של מי שכבר עברה לא מעט בשנותיה מול המצלמה. היא עושה את זה כמו שצריך, עם מינימום פדיחות במלתחה, מחשופים במידה וטרנדיות שלא הופכת אף פעם לקרקס (בניגוד למיילי סיירוס, האם המייסדת של הז'אנר). היא שומרת על תדמית הלוליטה שמודעת-לא מודעת למיניות שלה, גם כשהיא רחוקה ביותר מעשור מגיל הנעורים. היא נשארת חמודה וקוקטית, עם חיוך תמים אבל גם בעל ניסיון חיים.
כמי שמבלה תחת העין הציבורית את רוב חייה, גומז יודעת איך להתנהל מול התקשורת. היא אומרת את כל הדברים הנכונים ותומכת בכל המטרות הראויות – זכויות לשחורים, לטרנסג'נדרים, לנשים – אם זה פוליטיקלי קורקט, זה ימצא את דרכו אל מפת האג'נדות שלה.
יש בה שילוב שובה של מראה מתוק עם סיפור חיים מלא תלאות ודיבור פתוח על ההתמודדות הנפשית שלה עם דיכאון וחרדה. צרפו לזה את קו בגדי הים החדש שהיא משווקת, ומדגמנת בעצמה, ויש לנו ביד מתכון מנצח ללבו הרך של הקהל האמריקאי.
למה לא? ההתלכלכות הלא אלגנטית על האקס המפורסם, ה"איומים" התכופים על פרישה מהקריירה המוזיקלית בגלל שאנשים רבים מדי לא לוקחים אותה ברצינות, החברות הדביקה עם טיילור סוויפט, הרזומה הזוגי עם דה וויקנד והסרט האיום "משתוללת" מ-2014, שאפילו מחבר הרומן שעליו הוא מבוסס התכחש לו. בקיצור, לא חסרות סיבות.
ובכל זאת: גומז היא מודל של העצמה נשית מסוג חדש. היא לא מדגמנת שלמות ולא מתהדרת בחיים נפלאים ומפולטרים בסגנון אינסטגרמי. היא מצטלמת בפנים שמציגות את הקשיים הנפשיים שאיתם התמודדה, חושפת צלקות מהניתוח להשתלת כליה בעקבות מחלת הזאבת וגוף שהתרחק ממראה השלד של חברותיה לרשת החברתית. היא לא רק מצטלמת, היא גם מדברת על הכול באופן חופשי. יש משהו חשוב, ואפילו חינוכי, בגישה החשופה שבה היא נוקטת. נכון, גומז משחקת את המשחק הסלבריטאי המקובל, אבל לגמרי בדרך שלה.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
