האם כך תסתיים הסערה? מאז יום חמישי בבוקר נמצא מותג הספורט הגרמני אדידס תחת ביקורת מצד גורמים ישראלים ויהודים, בעקבות בחירתו ללהק את הדוגמנית הפרו-פלסטינית בלה חדיד לקמפיין השקת דגם הנעליים SL72. הנעליים הושקו לראשונה עבור אולימפיאדת מינכן בשנת 1972, שבה נרצחו 11 ספורטאים ישראלים בטבח שנערך בספטמבר של אותה שנה על ידי ארגון "ספטמבר השחור".
בתגובה, בחמישי בערב פורסמה ידיעה באתר הבריטי Jewish News, שבה אמר דובר אדידס לאתר כי "אנחנו מודעים לכך שנוצרו קישורים לאירועים היסטוריים טרגיים – למרות שהדבר אינו מכוון כלל – ואנו מתנצלים על כל פגיעה או מצוקה שנגרמו. כתוצאה מכך, אנו בוחנים מחדש את המשך הקמפיין. אנו מאמינים שספורט הוא כוח מאחד ברחבי העולם ונמשיך במאמצינו לקדם גיוון ושוויון בכל דבר שאנו עושים".
בהמשך מחק המותג את תמונתה של חדיד מחשבון האינסטגרם של אדידס, וכעת אישרו נציגי אדידס לסוכנות הידיעות AFP כי תמונתה של חדיד הוסרה מהקמפיין.
חדיד, בתו של איל הנדל"ן הפלסטיני מוחמד חדיד והדוגמנית ההולנדית יולנדה חדיד, ידועה כבעלת דעות פרו-פלסטיניות. מאז טבח ה-7 באוקטובר, היא פרסמה ברשתות החברתיות פייק-ניוז על מלחמת ישראל-חמאס עם אמירות אנטי-ישראליות. עם השקת הקמפיין בכיכובה, פרסם הארגון Stop Antisemitism באינסטגרם ובטוויטר הודעה שבה האשים את חברת אדידס בשפל חדש. "עם השורשים הנאציים של אדידס ותמיכתם בקניה ווסט למרות האנטישמיות שלו, מה אדידס מנסה להוכיח?" נכתב בהודעה.
ברשתות החברתיות קראו במהרה להחרים את אדידס בעקבות הקמפיין בכיכובה של חדיד, תוך אזכור העבר הנאצי של החברה. מייסדי אדידס, האחים אדולף ורודולף דסלר, היו חברים במפלגה הנאצית ויצרו תחמושת במפעל הנעליים שלהם במהלך מלחמת העולם השנייה.
על פי ה-Jewish News, שלומית רומנו, בתו של מרים המשקולות האולימפי יוסף רומנו, אחד מ-11 הנרצחים במשחקים האולימפיים במינכן, פנתה לשירות הלקוחות של אדידס. "בעוד שאני מבינה את הרצון להתחבר לנוסטלגיה ולעיצובים אייקוניים, הבחירה בשנה מסוימת זו נושאת משקל היסטורי משמעותי שנראה כי התעלמו ממנו", כתבה. "אולימפיאדת מינכן בשנת 1972 זכורה לשמצה בשל הפיגוע הטרגי שביצע הארגון הפלסטיני 'ספטמבר השחור', שהוביל לרצח של 11 ספורטאים ישראלים. אירוע זה הוא פרק עגום בהיסטוריה האולימפית וזיכרון כואב לרבים ברחבי העולם, במיוחד למשפחות ולחברים של הקורבנות, כמו גם לקהילה היהודית הרחבה".
רומנו הוסיפה שהבחירה בשנת 1972 כנקודת מיקוד לקמפיין של אדידס, מבלי להכיר בטרגדיה, היא, לדעתה, "חסרת רגישות ומטרידה. יתר על כן, העמדה הציבורית של בלה חדיד בנוגע לנושאים פוליטיים מסוימים מוסיפה שכבה נוספת של מורכבות, שיכולה להיתפס כמעוררת מחלוקת לאור ההקשר ההיסטורי של 1972. אני מאמינה שחברות כמו אדידס, שיש להן השפעה עולמית, נושאות באחריות להיות מודעות להקשרים היסטוריים ולהשלכות הפוטנציאליות של החלטות השיווק שלהן. אני מפצירה בכם לשקול מחדש את הקמפיין ולמצוא דרך הולמת יותר לכבד את מורשת המותג שלכם, מבלי לגרום לכאב או למחלוקת בטעות".
