קיילי מינוג
סליחה, במי מדובר? הזמרת והשחקנית האוסטרלית קיילי מינוג היא ההוכחה שראשית, יש באמת כזה מקום בעולם ואנשים אשכרה חיים בו, ושנית, דברים טובים באים באריזות קטנות (152 סנטימטרים, ליתר דיוק).
מינוג היא הייצוא הכי מרשים מהיבשת של למטה ושל אופרת הסבון המקומית "שכנים שכנים" שכבשה את העולם. יש לה קריירה שנמשכת כבר כמעט 40 שנה, את החיוך הכי גדול בעולם, פסל בגודל מלא בדמותה שהוצב במלבורן שבאוסטרליה, רומן שהוסתר מעיני הציבור עם ג'ייסון דונובן שכיכב לצידה ב"שכנים שכנים", עוד רומן שהיה או לא היה עם רובי וויליאמס – ממתק להקות בנים בפני עצמו – ודיסקוגרפיה מרשימה שבה להיט אחד ענק ש"אי אפשר להוציא אותו מהראש".
השירים שלה שטוחים וקלילים. היא בעיקר רוצה שנרקוד ושנזמזם יחד איתה את ה-נה נה נה. אין לה קול גדול ואין לה נוכחות בימתית מסדר הגודל של ביונסה, אבל היא מחליפה אותם בהמון חן, יכולת מרשימה להישאר בצד החיובי של התודעה הציבורית וכישורי התחבבות אינסופית על מגוון של קהלים, שמסרבים להזדעזע מקליפים שבהם היא עושה סטריפטיז או נרצחת באכזריות על ידי ניק קייב.
השבוע היא חוגגת 55, עם אותו הבלונד, אותו הקול, אותו החיוך, ותפקיד ה"דרלינג" הרשמית של אוסטרליה.
למה אייקון? מינוג גדלה אל תוך תדמית "בת השכן", שנוצרה עבורה בראשית הדרך באותה סדרת טלוויזיה דביקה. משם והלאה היא ניסתה לעבור למגרש של מדונה, שם משחקים במיניות פרובוקטיבית. היא כמעט הייתה שם, אבל המחוג שלה נעצר על מה שניתן לכנות "סקסיות בקטנה".
במסע שלה מנסיכת פופ לדיווה בוגרת, מינוג הפכה לחלק בלתי נפרד מתרבות הפופ האירופאית. היא הסתובבה עם אושיות האופנה של אירופה – ז'אן פול גוטייה, ג'ון גליאנו והצמד דולצ'ה וגבאנה, הפכה לחיקוי המועדף על מלכות דראג, הצטלמה אצל סטפן סנדאוי וברט סטרן (שצילם גם את מרילין מונרו, ובזמנו התפייט, מעט בהגזמה, על הדמיון שלה לאלילה המנוחה), ובין לבין הופיעה על השערים של מגזינים כמו וניטי פייר, ווג ודה פייס. היא אפילו שימשה כעורכת-אורחת של ווג אוסטרליה.
מינוג מרגישה בבית על הבמות, כמו גם בשורות הראשונות של התצוגות בלונדון ובפריז. תעשיית האופנה אוהבת אותה, הגייז שהכתירו אותה כאייקון אוהבים אותה, ומשפחת המלוכה הבריטית אוהבת אותה. כי כמו שאמרה בזמנו אמא של סיינפלד: מה יש לא לאהוב?
מינוג הצליחה לשמור על מעמד תקשורתי גבוה גם בשנים שבהן ההצלחה המסחרית שלה התמעטה. הקלישאה החבוטה של "ממציאה את עצמה מחדש" היא אומנם לא לחלוטין מדויקת, אבל נדמה שמינוג יודעת בדיוק מה לעשות בכל פעם שהיא רוצה לחזור לקדמת הבמה. וזה לא רק דרך המוזיקה, אלא על ידי סימון מראה אופנתי אייקוני שמלווה אותה בכל קאמבק כזה. אם אלה מכנסוני זהב שליוו את האלבום שלה בשנת 2000, האוברול הלבן והנועז שבו היא מופיעה בקליפ ללהיט הכי גדול שלה, או שמלת הפאייטים הענקיים בניחוח וינטג' שלבשה ב-2006 אחרי שהתאוששה מטיפולי כימותרפיה לסרטן השד שבו חלתה.
אולי זו חריצות אוסטרלית, אולי אמביציה מהסוג שנוצר אצל אנשים שנולדים בקצה הרחוק של העולם. כך או כך, קיילי לא נחה, והיא יודעת למנף את אהבת הקהל לעסקים. היא מתרכזת בשירה, אבל הוציאה גם ספר שנקרא "לה לה לה" שמסקר באופן ציני ומשעשע את הקריירה שלה, ספר שעוסק בבחירות הלבוש שלה לאורך השנים, וגם ספר ילדים. היא יצרה ושיווקה קולקציה של הלבשה תחתונה, שהפכה ללהיט בקרב סלבריטאיות אמריקאיות (כולל הנשים של "סקס והעיר הגדולה"), בושם בשם Darling ששבר שיאי מכירות באוסטרליה ובבריטניה, והופיעה בשלל תפקידי אורח בטלוויזיה הבריטית, האמריקאית והאוסטרלית. כולל, בתפקיד עצמה, בסדרה העתידית של שונדה ריימס העוסקת בתעלומת רצח בבית הלבן.
למה לא? מינוג שרה פופ רקיד, לא בדיוק הסוגה המוזיקלית שמקנה לך הערכה אמנותית. שונאיה אוהבים לטעון שמינוג משתמשת בלבוש המצומצם ובגוף החשוף כדי לטשטש את העובדה שהיא בעצם לא יודעת לשיר. ובכן, היא ללא ספק יודעת לשיר, אבל הנטייה שלה לטיפוח תדמית סקסית שנתמכת בקליפים פרובוקטיביים, גורמת לא אחת לאנשים בתעשיית המוזיקה להתייחס אליה בזלזול מסוים.
ובכל זאת: מינוג אולי נעלמת מדי כמה שנים, אבל כשהיא חוזרת (והיא תמיד חוזרת), היא עושה את זה כמו גדולה. היא בדיוק מה שהעולם צריך, בעיקר בעידן שמלא בזמרות-גחליליות שנדלקות בטיקטוק (עם אוטו-טיון סלחני, פזמון קליט ושפתיים מפוצצות במילויים) ונכבות אחרי יום. מינוג היא ה-show girl האולטימטיבית (כשם מסע ההופעות העולמי שלה) – היא פופית וכיפית, סופר-אופנתית ומתבגרת בחן, ולא מאבדת גרם של מגניבות עם השנים שחולפות.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.