לפני כשנתיים הצטלמה הדוגמנית והשחקנית עדי הימלבלוי לקמפיין הלבשה תחתונה בעיצומו של הריונה השני. עכשיו היא חוזרת בקמפיין חדש, הפעם למותג ההלבשה התחתונה בוניטה דה מאס, שצולם בסוויטה נשיאותית בקומה ה-28 על קו החוף של נתניה, כשמולה פרושים האופק והעננים. הימלבלוי (36), פתוחה, חייכנית ונגישה מתמיד, היא בין הבודדות בארץ שלא נטשו את צילומי הלנז'רי גם כשהפכה לאמא לשני בנים עם בעלה נדב פלד: ליאו, שעלה אתמול לכיתה א', וברי. בעולם ניתן לראות מגמה זו גואה בשנים האחרונות גם בקרב דוגמניות ותיקות בז'אנר, כמו מירנדה קר ואדריאנה לימה, שפיזזו על המסלול של ויקטוריה'ס סיקרט כשבבית המתינו להם העוללים.
"זה מאתגר, אבל כיף", עונה הימלבלוי כשהיא נשאלת איך היא מרגישה להצטלם לאחר לידה שנייה. "אני אוהבת לעבוד על הגוף שלי. הוא הכלי שלי".
מה המקומות המאתגרים?
"זאת עבודה קשה לחזור לקוביות בבטן. צריך לעבוד על זה, אבל זאת העבודה שלי".
קוביות בבטן זו משאת נפש? זה לא משתחרר עם הגיל?
"זה לא משתחרר עם הגיל", היא צוחקת. "אם תצטלם בהלבשה תחתונה, תראה איך אתה מיד חוזר לקוביות. אני אוהבת להציב יעדים ולעמוד בהם, גם אם זה לחזור לגוף שלי".
מה, לדעתך, השתנה באווירה הציבורית, שהיום גם אימהות מצטלמות בהלבשה תחתונה?
"באופן אישי, אני לא נכנעת לתכתיבים שהחברה מציבה, כמו שאם ילדת ילדים או שאת אמא, את לא יכולה להצטלם בהלבשה תחתונה. אני שמחה לראות אישה בגילי שמוכרת לי. גם כלקוחה, כשאני מחפשת לקנות בגדים, אני מעדיפה לראות דוגמנית בגילי, כי אז אני יודעת איך הבגד ייראה עליי. על דוגמניות צעירות זו פחות חוכמה".
אני מניח שזה גם חלק ממגמה רחבה יותר של רבגוניות בעולם האופנה.
"בעבר העין הייתה מאוד נוקשה – היינו יכולים לראות רק דוגמניות במידות ובגדלים מאוד מסוימים. עכשיו אנחנו בעידן של שינוי, יש יותר ורסטיליות עם קבלה של גוף, גיל, של פגמים. הודות לאינסטגרם, כל אחת יכולה להביע את דעתה ולבחור כיצד להציג את עצמה, ויש הרבה בנות שנחשפות בצורה אותנטית ללא פילטר. יש בזה משהו חזק ויפה. כי כולנו בני אדם ולכולנו יש פגמים", היא מצביעה על כף רגלה, שלדעתה אינה מושלמת. "אף אחד מאיתנו לא נשאר בן 17".
אחת הביקורות הגדולות סביב ההכלה של "נשים אמיתיות" היא שהן לוקחות עבודה ופרנסה לדוגמניות מקצועיות. את גם מרגישה את זה?
"זה קורה בכל התחומים, כמו זמרים שמשחקים, לדוגמה. אז גם לי לוקחים תפקידים. אבל זה העולם ולשם אנחנו הולכים. הזמנים משתנים".
"אם פעם הכול היה בחדרי חדרים – היום הכול בחוץ"
הימלבלוי לא מאמינה – שלא לומר, מתפלצת – כשמזכירים לה שבשנה הבאה תציין 20 שנה לקריירת הדוגמנות שלה, מאז נבחרה לתפקיד "נערת פלפל" בתוכנית הטלוויזיה "הראשון בבידור" של דודו טופז בערוץ 2. היא החליפה בתפקיד היוקרתי את בר רפאלי ויעל בר זוהר שהצטלמו יחד למותג בגדי הים הפופולרי, שבזמנו היה מקפצה לפרסום מיידי.
פעם היו מצטלמים בבגד ים לקמפיין, היום עושים את זה באינסטגרם. אחד השינויים שעליהם מצביעה הימלבלוי הוא הפיכתה של תעשיית האופנה מקבוצה סגורה של יודעי ח"ן לזירה פתוחה לכל. יש שיאמרו, דמוקרטיזציה. "אם פעם הכול היה בחדרי חדרים – היום הכול בחוץ. אין הטרדות..."
אין הטרדות? רק בחודש שעבר התפוצצה פרשת סוכן הדוגמנות שי אביטל, שנמשכה לאורך שני עשורים.
"הנה, זה נחשף. התפוצץ. צר לי מאוד על הבנות, וזה סיפור מאוד מבאס".
נתקלת במטרידנים לאורך השנים?
"באופן אישי, לא הוטרדתי וכנראה שהיה לי המון מזל. ברגע שהרגשתי מאוימת, קמתי והלכתי. כמו כן, אמא שלי הייתה באה איתי לכל סט צילומים עד גיל 20. גם כשנסעתי לעבוד בטורקיה, היא הצטרפה אליי. לדעתי, זאת גם הדרך הכי נכונה לגונן על בנות. כשאתה רואה בנות עם משפחה תומכת – רגשית, לאו דווקא כלכלית – על הסט, אף מטרידן לא ייגע בך, כי הוא רואה שיש עלייך עין מפקחת. בשורה התחתונה: אין להטרדות יותר מקום בתעשייה, כמו גם שאין מקום לרוע, ואין מקום לציניות".
זירה נוספת שהימלבלוי מציפה בימים אלו היא הנראות של דוגמניות מעל מידה אפס. "פעם קייט מוס הייתה מודל היופי. ואני חולה על קייט מוס, כן, אבל זה רזון בלתי אפשרי".
ההרואין שיק היה לפני 30 שנה.
"אבל על זה גדלתי. וכשהתחלתי לדגמן בגיל 17, יכולת להיות דוגמנית רק אם התאמת להרואין שיק. אני מעולם לא הייתי כזאת רזה, ולא חשבתי שאוכל לדגמן. לכן גם מעולם לא עשיתי תצוגות מסלול או נסעתי לדגמן בפריז ובמילאנו".
עד כמה זה היה נוכח בחייך?
"כל הבנות סביבי דיברו רק על אוכל. ומה הן לא אוכלות. ואני, בניגוד אליהן, מאוד אהבתי ג'אנק פוד, ולא הבנתי איך אפשר לוותר על זה בשביל דוגמנות ואופנה. היום אני יכולה להבין איך מוותרים על אוכל, אבל בשביל בריאות. הנה, כבר כמה שבועות שאני לא מכניסה סוכר לפה".