גרבוני הלטקס השחורים וההדוקים שלבשו הדוגמניות בתצוגת האופנה של ורסאצ'ה במסגרת שבוע האופנה במילאנו, נראו כמו קריצה לאורחת הכבוד שישבה בשורה הראשונה ואוחזת בתואר של דומינטריקס לשעבר וכוכבת אופנה מפורסמת בהווה: ג'וליה פוקס. מי שהייתה בת זוגו של קניה ווסט למשך שבועות ספורים, היא ממובילות המגמה המתחזקת כיום על מסלולי התצוגות: אלמנטים מעולמות הפֶטיש, הקינק וה-BDSM, המציבים במרכזם את הדומינה, האישה השולטת, מלכת הסאדו.
בצילומים מהשטיח האדום נראתה פוקס לבושה בחצאית מקסי שחורה מוויניל בגזרה נמוכה עם חזייה תואמת וצמת חבל ארוכה כמעין שוט עשוי עור, שאיתו הצליפה בישבנו של חברהּ הקרוב, הדראג-קווין ריצ'י שאזם. בגדים אלו מצטרפים להופעות נוספות שלה, כולן בשחור או מחומרים המזוהים עם השפה האסתטית של BDSM כמו ויניל ועור, יוצרים שכבה חלקלקה שמזמנת כביכול את הצופה להעביר עליה לשון.
"זה היה כשב'קרייגסליסט' עוד היה מדור 'הופעות למבוגרים'", אמרה פוקס למגזין "רולינג סטון" ב-2020 על תחילת הקריירה שלה בתחום. "בין פרסומות לזנות, לחצתי על אחת שבה היה כתוב 'אין עירום, אין סקס. פנו אליי'". בהמשך אמרה כי העבודה סייעה להגברת הביטחון העצמי שלה. "נותנים לך מספר מילים על הרצונות של הלקוח ואת צריכה לאלתר משם את כל השאר. תארו לעצמכם שצריך לעשות את זה מספר פעמים ביום בתלבושות שונות – נזירה, מורה, אחות, אימא – בהתאם לרצונותיהם של הלקוחות. נכנסתי למקצוע כנערה מודאגת ויצאתי ממנו כאישה בטוחה בעצמה".
האם הביטחון של פוקס נבע מהשליטה בגברים כנועים? או שאולי דווקא המראה הכוחני הטעין אותה בכוח פנימי? במאמר שפורסם לאחרונה ב"ווג הודו", טוענת העיתונאית ארושי סינהא כי הופעתה של הדומינטריקס באופנה עילית מאותתת על שינוי חיובי-מיני בחברה. "דומינטריקס היא אישה שולטת או שמפעילה כוח באמצעות אלמנטים שונים כמו טון דיבור, שפה, לבוש, צעצועי מין והתנהגות כללית שגורמת לך ליפול מהרגליים בכניעות", כותבת סינהא. "מה שנחשב פעם לאופנת פרינג', עושה את דרכו באומץ למיינסטרים, וזה מציב את המגמה בשורה אחת לצד תת-תרבויות אחרות שהטביעו את חותמן על המסלול כמו מוד, פאנק וגראנג'".
על אף שמחקרים מטילים ספק בעניין שמגלים בני דור ה-Z במין, ייצוגי הדומינטריקס שמופיעים כעת על המסלולים מעלים את הסברה כי ייתכן שאנשים לא הופכים להיות פחות מיניים, הם פשוט מוצאים דרכים אחרות לתעל את האנרגיה המינית שלהם. לנוכח הופעתה המוגברת בתצוגות סתיו-חורף 2022-23, אפשר לראות בדומינטריקס את אחת המגמות החזקות משבועות האופנה הנוכחיים.
מעצב האופנה פאוסטו פואיזי מבית האופנה רוברטו קוואלי יצר חטיבה גדולה של שמלות ערב בשילוב בדי שיפון בהדפסים חייתיים ורתמות עור (Harness), המזוהות עם עולמות ה-BDSM. במסיבות גייז, אלה כבר הפכו לאביזר לבוש לגיטימי, כזה שאף אחד לא מסובב אחריו את הראש.
במותג דיזל בחר המעצב גלן מרטנז לשלוח חלק מהדוגמניות למסלול באוברולים הדוקים עם מגפי עור גבוהים ושחורים שהסתיימו רק בקו הירכיים הפנימיות. אלמנטים דומים בלטו בתצוגות של בתי האופנה מייזון אלאיה, אמבוש, דולצ'ה & גבאנה, ארמנו סקרבינו, קוראז', דה בלונדס וריצ'רד קווין, ששיגר אל המסלול את הדראג-קווין ויולט צ'אקי בלבוש החושף מותני צרעה מודגשים, לצד "עבד" עם מסכת חזיר על פניו ובגדי לטקס שחורים.
הבכורה להופעתם של אלמנטים אלו באופנה מזוהה עם הנמסיס של פוקס, קים קרדשיאן, שבספטמבר האחרון הגיעה לערב הגאלה של מוזיאון המטרופוליטן בבגדים שחורים והדוקים, כולל מסכה שכיסתה את פניה – כולם בעיצוב דמנה למותג בלסיאגה, שהיה המלווה שלה באותו ערב. נעלי הסטילטו עם החרטום המחודד וזנב השיער הארוך שנתלה על ראשה כשוט, סייעו להפוך את המראה האניגמטי של קרדשיאן לנקודה חשובה על ציר הזמן של התפתחות המגמה כנגד כל התחזיות.
למעשה, רק שנה קודם לכן חזו אנשי אופנה וטרנדולוגים כי המגפה העולמית תביא איתה חזרה ל"אימא אדמה" ותוביל לשיח אופנתי מכיל ומחבק עם שילוב של חומרים טבעיים וגזרות משוחררות שימשיכו את בגדי הבית שליוו את הרביצה הארוכה על הספה במהלך הסגרים. אלא שהמציאות מוכיחה אחרת: השמלות הופכות להיות צמודות וחושפניות, הגוף האנושי מבקש לפרוץ החוצה. טרנד השמלות השקופות על השטיח האדום או חזרתה של הגזרה הנמוכה היו קדימון למיניות ויזואלית, קשוחה, אנרגטית, כזו שלוקחת את השיח לקצה. כך הגיעה הדומינטריקס שתגרום לכל אחד להשתחוות בפניה.
כאשר בוחנים היסטוריה של לבוש בהשראת הפֶטיש, לאופנה תפקיד גדול בכל הנוגע לשבירת טאבו, גם שהיא אינה אלא שיקוף של גישה ומצבי רוח משתנים. אחד המעצבים החשובים שמוססו את הגבולות בין מרתפי הדאנג'ן למסלולי התצוגות היה טיירי מוגלר המנוח, שבשנות ה-90 יצר עיצובים פרובוקטיביים מבדי לטקס ועור, כאלה שזוכים לבולטות גם בקולקציות העכשוויות של בית האופנה, הפועל תחת שרביטו של המנהל האמנותי קייסי קדוולדר.
קודם לכן היו אלה ז'אן פול גוטייה בסוף שנות ה-70 וקולקציית סתיו-חורף 1992-93 של ג'יאני ורסאצ'ה תחת השם Miss S&M (לא פלא ש-30 שנה לאחר מכן החזירה אחותו דונטלה, המנהלת האמנותית של בית האופנה, את רוח ה-BDSM למסלול המשפחתי). התצוגה ההיא של ג'יאני ורסאצ'ה נחשבת עד היום לאחת הקולקציות המרכזיות שהביאו למיינסטרים את הצללית של הדומינה, על אף הביקורות המעורבות שבהן התקבלה, כמו זו של מבקרת האופנה סוזי מנקס, אז עורכת האופנה של "ההראלד טריביון", שכתבה עליה: "אני לא רוצה שנשים יהיו אובייקט מיני. אבל אחרי הכול, לנשים יש זכות בחירה".