באביב האחרון התייצב השחקן ג'ארד לטו לסדרה של פרמיירות לקידום סרט גיבורי-העל בכיכובו, "מורביוס". הבחירות האופנתיות של לטו ידועות כפורצות דרך, בעיקר בזכות חברותו הקרובה עם אלסנדרו מיקלה (שעזב לאחרונה את תפקידו כמנהל האמנותי של גוצ'י), והשטיח האדום בהחלט היה המקום להפגין אותן. לשתי הפרמיירות הבינלאומיות – האירופאית במדריד והאמריקנית בלוס אנג'לס – התייצב השחקן בן ה-50 בבגדי תחרה.
לבכורה האירופאית בחר בחליפת סאטן ירוקה שמתחתיה בצבצה חולצת תחרה בצבע גוף עם צווארון ז'בו, בלוס אנג'לס לבש חליפה בצבע שנהב עם גלימת תחרה שהזכירה את הופעותיו של הבדרן האמריקני המנוח ליברצ'ה – שתיהן בעיצוב גוצ'י. אלו מצטרפות להופעות נוספות שלו על השטיח האדום בשנה האחרונה (כמו טקס הגראמי, שאליו הגיע בחולצת תחרה שחורה, גם היא של גוצ'י) וצילומים למגזינים שונים, לבוש חולצות תחרה המטעינות אותו ברכות וסקסיות.
לטו הוא אחד המצטרפים האחרונים למגמה, שתופסת תאוצה בשלוש השנים החולפות. מפורסמים כמו ליל נאס X, הארי סטיילס, קיד קאדי (שהגיע לטקס פרסי ה-CFDA בעבר בשמלת תחרה לבנה), עזרא מילר, סוואה לי, סם סמית ואחרים, אימצו חולצות תחרה – מראה שמעניק להם בידול וסגנון טווסי, ללא החשש שהדבר ייתפס כ"נשי" כבעבר. הרשימה המפוארת הזו מייצגת גברים מדור חדש, במיוחד צעירים מדור ה-Z, שמאמצים גישה נינוחה יותר לגבי לבוש ומגדר, ממוססים את הגבולות בין בגדים בעלי אפיל גברי לנשי. הכול הופך להיות רך יותר, נוזלי, דקורטיבי ומכיל יותר את כל גווני הקשת המגדרית.
הטרנד, מן הסתם, אינו מוגבל לשטיח האדום, והתחרה מפלסת את דרכה דרך תצוגות וקולקציות של מעצבים צעירים. המעצב הישראלי הד מיינר, לדוגמה, שילב אותה בקולקציית אביב-קיץ 2023 בעיצובו, והמותג הישראלי HAR של המעצבת הילה ברודי יצר אוסף מרהיב של פריטי תחרה שגם גברים יכולים ללבוש, כפי שהדגים סהר שלו, הבעלים של חנות בגדי הגברים Ossef By. מעצב ישראלי נוסף שהכניס את התחרה לקולקציה שלו הוא אלעד אושרי, שיצר חולצות מכופתרות בעיטור סרטי תחרה.
בשנים האחרונות הופיעה התחרה גם בקולקציות של בתי אופנה בינלאומיים כמו ברברי, מוסקינו, סן לורן, ורסאצ'ה ואחרים, ומשם מצאה את דרכה לאתרי אופנה מסחריים לצד מותגי פרמיום לגברים שעושים בתחרה שימוש חוזר ובר-קיימא, כמו מותג הגלישה האמריקני STAN, מותג האפ-סייקלינג BODE והמותג הניו יורקי KÚR. מעצב נוסף שעושה שימוש בתחרה הוא נעים אנתוני מהמותג Helen Anthony, שבתצוגת אביב-קיץ 2023 בעיצובו הציג על המסלול גברים בחולצות תחרה.
הרנסנס הגברי של התחרה מגיע כמעין אוקסימורון. לרוב משמשת התחרה כטקסטיל להלבשה תחתונה של חזיות ותחתונים לנשים, מה שמטעין אותה בארוטיות מסוימת. מנגד, היא משמשת גם לצניעות (הינומה של כלות) וכטקסטיל לבית (וילונות ומפות) – מלאכת יד המזוהה עם נשים עבור נשים. אבל גברים לבשו תחרה עוד קודם למהפכה הנוכחית. עד המאה ה-18, גברים ממעמד גבוה התהדרו בתחרה, שהפגינה יוקרה, עושר ואצולה. עם המהפכה הצרפתית בסוף המאה ההיא, הפכו בגדי גברים לאחידים יותר ומקושטים פחות, ונשארו כך במיינסטרים למשך יותר מ-200 שנה, גם בשל שינויים שהובילה המהפכה התעשייתית, בעוד שהתחרה חזרה לאופנת הנשים. רק מאוחר יותר, כאמור, היא שבה גם אל המלתחה הגברית.
בריאיון ל"ניו יורק טיימס" הסבירה אוצרת האופנה קלייר וילקוקס ממוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, כי הנוכחות של תחרה בקולקציות הגברים העכשוויות נובעת מרצונם של האחרונים להשיב לעצמם את הטווס הפנימי שלהם. "זו צורה חדשה של דנדיזם, ולתחרה יש תפקיד מענג בזה", אמרה וילקוקס והביאה כמה דוגמאות היסטוריות המחברות בין הרצון לעונג לבין מרד בקוד הלבוש השמרני: בבריטניה של אמצע המאה ה-18, גברים עשירים הידועים כ-Macaronis לבשו תלבושות ראוותניות מתחרה; בסוף המאה ה-19, הסופר אוסקר וויילד גילם מרד אסתטי נגד הלבוש הגברי הוויקטוריאני; ובשנות ה-70, סגנון הגלאם-רוק בבריטניה ובארצות הברית הבליט בגדים צבעוניים וצלליות רזות מתוך התרסה.
האם הנוכחות של תחרה כיום היא מרדנית? ייתכן מאוד. אבל לעומת הדימוי הנשי שלה, הגברים שלובשים אותה מצליחים להטעין אותה במתח מגדרי ומייצרים ניגודיות מעניינת, כמו שיער חזה גברי המבצבץ מתוך חולצת תחרה. נכון להיום, עוד מדובר במגמה שבועטת בשוליים, אבל זליגתה אל המיינסטרים תוביל לכך שבקרוב מאוד היא תהפוך לקול דומיננטי: גבר מי שלובש תחרה.