ביום שישי לפני כשבועיים צבאו למעלה מאלף לקוחות בגילאי 16 עד 80 על השואורום של Volver (מספרדית: לחזור) של יזמות האופנה אורנה שאול ושחר אלחנטי. הן הגיעו לאירוע מכירה נוסף של בגדים, תיקים ואביזרים של מותגי-על, וינטג' ויד שנייה, של בתי יוקרה כמו לואי ויטון, גוצ'י, ברברי, קרטייה, פראדה ועוד. במרכז החלל ניצב קיר, מעין כוורת תיקים של מותגים מתחלפים, כמו מקדש לוגואים שעיני הבאים נשואות אליו. רק הושט היד וגע בם. אירועי המכירה של השתיים ממשיכים את המכירות היומיות בעמוד האינסטגרם שהושק לפני כשנה וחצי, אך תפס תאוצה רק לפני חודשים ספורים, כשסגרה שאול את בוטיק הווינטג' Vanity שהיה בבעלותה והתפנתה לבייבי החדש עם אלחנטי.
המגמה הנוכחית בתחום האופנה מציעה פריטי יד שנייה של מותגי-על שלרוב מחיריהם אינם נגישים, בהנחות של עד 70 אחוז מהמחיר המקורי של מוצר חדש. בדומה לשינויים צרכניים של העת האחרונה, גם הקורונה האיצה תהליכים. חנויות יד שנייה שצברו פופולריות בשנים האחרונות עם ההבנה כי אופנה בת קיימא תוביל לפחות זיהום בכדור הארץ, כמו גם סוגיות של סחר הוגן – הפכו לתופעת נגד של הדור הצעיר אל מול רשתות האופנה הגדולות. לצד אלה, הישראלים גילו את הווינטג' (פריטים מלפני 30 שנה או יותר), תחום שעדיין נמצא בחיתוליו.
ציר הזמן משמעותי להבנת המגמה הבועטת שזכתה לתנופה בשנת הקורונה: יותר ויותר עמודי אינסטגרם ממלאים את הרשת החברתית במטרה למכור פריטי יד שנייה של מעצבי-על, תוצאה של ניקוי מדפים שעשו אנשים בזמן הקורונה, לצד הזדמנות להכנסה נוספת עבור יזמים שחיפשו לשדך בין תיק ניילון שחור של פראדה עם "סימני שימוש מעטים" ללקוחה מרוצה. המכירות נעשות לרוב דרך הודעה פרטית באינסטגרם, ואנשי מכירות אסרטיביים ידעו לגרום לכן לשלוף מיד את כרטיס האשראי או הביט. את לא רוצה לגלות את העדכון: SOLD.
"כולן רוצות לקנות מותגים והמחיר של יד שנייה זול משמעותית"
הדוברות בכתבה מסכימות כי המגמה הנוכחית היא תוצר של הרשתות החברתיות, שילוב בין שיטוט אינסופי בעמודי אינסטגרם לבין הנהייה כעדר אחר טרנדים. "זה טרנד באופן רשמי – וישראלים אוהבים טרנדים", קובעת הסטייליסטית מיקי ממון, בעלת בוטיק הווינטג' Timless שהעביר בשנה האחרונה את פעילותו לביתה ולאינסטגרם.
ממון לא הייתה הראשונה שמכרה וינטג' בישראל, אך הייתה מאלו שהנגישו את המגמה, תוך שימת דגש על מחירים הוגנים, איכות ושילוב של מותגי-על לצד שמות אנונימיים. "בחו"ל וינטג' הוא חלק מתרבות רחבה יותר של צריכה. גם כלכלית. לקוחות לא בהכרח מחפשות אחר הדבר החדש, אלא וינטג' שהוא לרוב באיכות טובה יותר", היא אומרת. "הנתון החדש הוא שיותר צעירים הפכו ללקוחות של אופנת וינטג'".
בניגוד לווינטג' שנמכר אצל ממון וב-Volver של שאול ואלחנטי – מרבית עמודי המכירה החדשים מציעים פריטים מיד שנייה, לרוב משני העשורים האחרונים ואפילו מהשנה האחרונה. האביזרים והבגדים מגיעים מארונות של נשים מפורסמות או כאלו עם ממון רב, שמעוניינות להיפרד מתיק שכבר סר חנו בעיני העוקבים באינסטגרם או בקרב חברותיהן למאיון העליון.
בעמוד Dream Closet של שי ואמילי אפשר למצוא פריטים חדשים לגמרי מיד שנייה, כמו שמלה של המותג הבריטי Equipment במחיר של 380 שקל; ובעמוד האינסטגרם One piece of a kind של המאפרת והבלוגרית לורן שיין תאתרו שמלת ספארי של פנדי ב-600 שקל, סנדלים של גוצ'י עם אבזם ה-GG הפופולרי ב-900 שקל ועוד. "הרבה נשים התחילו לקנות מחברות שלהן ומעמודי אינסטגרם, כי הן רוצות להיות חלק מהמגמה", אומרת שיין, "כולן רוצות לקנות מותגים והמחיר של יד שנייה זול משמעותית. הקורונה עודדה את הגל משני הכיוונים: של המוכר ושל הקונה".
אחד ממקרי הבוחן המעניינים של השנה האחרונה הוא תיקי הניילון של פראדה, שהופיעו לראשונה בבית האופנה בשנת 1979 אך צברו תאוצה בשנות ה-90. בשנה האחרונה הם הפכו שוב לפריט נחשק עם כניסתו של המנהל האמנותי הנוסף ראף סימונס (שעובד לצד המעצבת מיוצ'ה פראדה, נצר לשושלת מייסדי בית האופנה), ובמקביל הפכו למגמה רותחת בחנויות יד שנייה. אם בבוטיק של פראדה (או אצל הזכיינית המקומית, בוטיק הלגה בכיכר המדינה), יעלה תיק נשיאה חדש בצבע זית כ-5,000 שקל, ב-Volver יעמוד מחירו על 1,350 שקל. זה עדיין לא מחיר של תיק בזארה, אבל זול משמעותית מתיק חדש. יש לקחת בחשבון, כמובן, כי התיק משומש ולפעמים מגיע עם סימנים כמו שפשופים, שריטות וכדומה.
7 צפייה בגלריה
תיק ניילון של פראדה, הנמכר ב-1,350 שקל ב-Volver
(צילום: מעמוד האינסטגרם של volver_shop@)
ובכל זאת, ההתנפלות על תיקי הניילון, שהפכו לחותמת הכשר לכל אושיית אינסטגרם ברשת, מציבה שאלה מעניינת: האם שוק היד שנייה והווינטג' סייע לפופולריות הגואה של תיקי הניילון, או שאולי מדובר במגמה שבית האופנה החדיר באופן מחושב בעצמו? "זה שילוב בין השניים", אומרת אלחנטי. "יש כל הזמן עלייה בחיפושים אחר מוצר או מותג מסוים: תיקי הניילון של פראדה היו אחד המוצרים שחיפשו הכי הרבה בעולם וגם בישראל בשנה האחרונה. עכשיו כולן רוצות גוצ'י".
האם זה גם תורם לעליית מכירות הפריטים החדשים של אותו מותג? "אנשים לא בהכרח מגיעים לחנות בגלל שמוצר מסוים להיט ביד שנייה", אומרת לורי קורצמן, האחראית על אתר הסחר של בוטיק הלגה של סבתהּ, הלגה גוטסדינר קוק, יבואנית פראדה כבר שנים ארוכות. "מי שמגיעה להלגה, תעדיף לקנות את המקור. אני מניחה שפריטים מיד שנייה נותנים מענה לכל מיני קהלים".
במילה "קהלים", מכוונת קורצמן למי שלא יכולים או לא רוצים לרכוש תיק ב-5,000 שקל. עם זאת, גם תיק יד שנייה ב-2,000 שקל אינו מוצר זול. גם הבחירה במילה "מקורי", מציפה את אחת השאלות והסוגיות בתחום: כיצד מובטח לנו כי מדובר במוצר מקורי ולא בחיקוי?
כדי לזהות מוצר מקורי, כדאי לרכוש ממקור מהימן ובעל ניסיון. ברשת קיימים מדריכים רבים לבדיקה של זיופים, אבל כבר 20 שנה שבקוריאה יוצרים חיקויים מוצלחים כל כך של תיקי יוקרה, עד כי רק מומחה לדבר יוכל להבדיל ביניהם לבין המקור. אפשרות נוספת היא לבדוק את המספר הסידורי של התיק באתרים ייעודיים כמו Trusted, Authenticate First ו-Real Authentication, שתמורת 20-10 דולר יבדקו עבורכם את המספר הסידורי – תשלום סמלי כשרוכשים תיקים באלפי שקלים. חלק מבתי היוקרה, ורסאצ'ה, לדוגמה, מאפשרים בדיקה מהירה של מקוריות המוצר באמצעות סריקה של קוד QR או בפנייה ישירה אליהם באתר.
"המוצרים שלי מקוריים כולם. אני יודעת ממי אני מקבלת את הפריטים", אומרת שיין כשהיא נשאלת כיצד היא מבטיחה ללקוחות להימנע מזיופים. "אלו פריטים שמגיעים מנשים, לקוחות פרטיות, שהולכות עם מותגי-על ביומיום. אם אני לא בטוחה במקוריות של המוצר במיליון אחוז, לא אכניס אותו אליי לעמוד". דברים דומים אומרים גם ב-Volver: "לכל פריט יש מספר סידורי שנבדק על ידינו", מוסיפה שאול.
