בשבועות האחרונים "הולאם" עמוד האינסטגרם של מגזין ווג אוקראינה לטובת העלאת המורל לעם האוקראיני ולקידום תמיכה, תרומות הומניטריות וחיזוק האופנה המקומית. כך גם התכנים המתפרסמים באתר הבית של המגזין מקבוצת קונדה נאסט: קריאות להפסקת המתקפה של רוסיה באוקראינה, חיזוק מעצבים צעירים וחיים תחת מצור. תחת הקטגוריה לייף סטייל, לדוגמה, מופיעה הבוקר הכותרת "מזון בזמן המלחמה: רשימת מוצרים שאפשר לאחסן לאורך זמן" – לא מסוג התכנים שהייתם מצפים למצוא במגזין אופנה – בעוד במדור הספרות מגישים לקוראים "שמונה יצירות ספרות אוקראינית שכדאי לכולם לקרוא".
סיקור תצוגות האופנה של פריז ומילאנו שנערכו לאורך החודש האחרון נדחק מטה, לשוליים, משתלב באופן סוריאליסטי בתמונות מהעורף האוקראיני של נשים בהיריון הנמלטות מהדי התותחים, וילדים קטנים הנישאים על ידי הוריהם.
מאז נוסדה ב-2013, המהדורה האוקראינית של ווג היא במה ליוצרים צעירים מתחום האופנה, שאותה עורך פיליפ ולאסוב. במגזין גם הציגו לא מעט יוצרי אופנה ישראלים, ביניהם המנהל האמנותי סיימון אלמלם שחתום על מספר שערים, צלמי האופנה יניב אדרי ודודי חסון, והדוגמניות סופיה מצ'טנר ודורית רבליס.
המציאות החדשה הכריחה את אנשי המגזין, שנמצא תחת מתקפת סייבר רוסית, להתגייס ולסייע. "כל האנרגיה הושקעה בתמיכה במדינה. מאז הלחימה עצרנו את כל התוכן הרגיל של מגזין אופנה. זה לא רלוונטי בימים אלו", אומר בריאיון ל-ynet וניה בריקלין, עורך האופנה של ווג אוקראינה. "אנחנו מתמקדים בצד ההומניטרי, עם כתבות כמו איך לשרוד תקיפה כימית או גרעינית, ואיך אתה יכול למצוא עבודה מחוץ למדינה. אני חושב שהצוות שלנו עושה עבודה טובה כדי לסייע. כולנו נמצאים עכשיו מחוץ למדינה, כל אחד במקום אחר, חלק בצ'כיה, וגם קודם לכן, כולם עשו זאת מתוך מקלטים מתחת לאדמה. אני גאה מאוד בכולנו".
השיחה עם בריקלין מתקיימת מפריז. בימים רגילים הוא ממוקם בקייב הנצורה כעת, אך למזלו, יום לפני שהחלה הלחימה טס לשבוע האופנה במילאנו, שעות ספורות לפני שהמרחב האווירי נסגר, ומשם המשיך לפריז. משפחתו עדיין באודסה שבדרום אוקראינה, ולדבריו, כולם מוגנים. מפריז, הוא מקדיש את זמנו לסיוע לבני עמו. רק אתמול, הוא מספר, פעל לחיבור בין מפעל להלבשה תחתונה בשבדיה לסיפוק תרומה של ציוד בסיסי כמו תחתונים עבור חיילי הצבא האוקראיני.
בריאיון ל"איבנינג סטנדרט" הבריטי סיפר בריקלין בחודש שעבר, מיד עם תחילת הלחימה, כי תהה אם לשוב הביתה לאוקראינה, שם הוא צפוי לעמוד בפני גיוס לצבא. "אני חושב שבהיותי עורך, יש לי עמדה ייחודית לספר את הסיפור שלנו, וחשבתי שאם אני כאן (במילאנו) ולא ניסיתי לברוח, עליי להשתמש בהזדמנות הזו כדי ליצור הבדל. המטרה שלנו עכשיו כמדינה היא לטלטל את הסירה מכל הכיוונים, לגרום לאנשים לשים לב אלינו ולתמוך".
"יש דרכים רבות ומגוונות לעזור, ובמגזין אנחנו מנסים לגייס את תעשיית האופנה הבינלאומית לסייע", הוא אומר ל-ynet. "כפי שאנחנו יודעים, תעשיית האופנה מאוד גדולה ויש בה הרבה אפשרויות תעסוקה. כשהמלחמה תסתיים, אנשים יצטרכו סיוע מבתי ספר לאופנה או ממותגים, בין אם זה אפשרויות תעסוקה או דרך קבלה להתמחויות של סטודנטים צעירים. יש ספקטרום רחב של דברים שניתן לעשות. כסף זה לא התשובה היחידה, אלא יצירת מקומות עבודה. עלינו לחשוב על פורמטים נוספים, ברי-קיימא, שיהיו תשובה לאורך זמן ולא רק לסיוע זמני ומיידי".
בזמן שבישראל קליטת הפליטים מאוקראינה נעשית בקולות חורקים, יחידים יכולים לעזור ולתמוך. בלינק הזה, לדוגמה, מאורגנות דרכים לסייע לקבוצות קטנות שבריקלין וחבריו איגדו. בנוסף, לא מעט מותגי אופנה ומגזינים נרתמים לגיוס כספים כתרומה הומניטרית. אחד מהם הוא המגזין והמותג הברלינאי 032c, שהציע למכירה חולצות טי בסכום של 50 יורו בעיצובו של המעצב האוקראיני אנטון בלינסקי, שאזלו מהמדפים תוך שעות ספורות. בחלקה הקדמי של החולצה מופיעה גרפיקה של הדרכון האוקראיני ומאחור הכיתוב Free Ukraine.
על אף הגבול ובית ההוצאה לאור המשותף, אין קשר בין ווג אוקראינה לווג רוסיה. לא בשיתוף תכנים, כפי שנעשה במהדורות בינלאומיות אחרות של ווג, או בשיתופי פעולה. "חוץ מזה שלפעמים מושיבים אותנו יחד בתצוגות אופנה, אנחנו לא בקשר. אלו שתי חברות נפרדות", הוא אומר.
בריאיון ל"איבנינג סטנדרט" הוסיף כי במהלך שבוע האופנה במילאנו, היו בתי אופנה שהעדיפו את התקשורת הרוסית על פני האוקראינית בשורה הראשונה. "אופנה היא חלק מדיפלומטיה תרבותית. כחבר בעיתונות, אני לא בא לכאן כאינדיבידואל, אני מייצג מדינה, אני מייצג תרבות", אמר. "אני לא יודע אם זו עצלות, חוסר רגישות או פחד להרחיק לקוחות מסוימים. רוסיה היא שוק ענק עבור כל אותם מעצבים ויש כל כך הרבה כסף על כף המאזניים. אני אפילו לא חושב שאתה צריך לקחת צד – למרות שהשכל הישר אומר לנו איפה האמת והאנושיות. אנשים חפים מפשע מתים, אנשים חפים מפשע צריכים להילחם, להיאבק ולחוות אלימות".
מאז תחילת הלחימה, הגיליון של ווג אוקראינה לא ירד לדפוס, ספק מתי זה יקרה בפעם הבאה. "אם זה היה תלוי בצוות, המגזין ימשיך לצאת בצורה קבועה בעתיד, למרות שהרוסים מנסים למחוק אותנו ואת התרבות שלנו. ווג הוא חלק מהתרבות והקול שלנו, אז אנחנו חייבים לשמור עליו", הוא אומר כעת. "כשהמלחמה תסתיים, מן הסתם נעשה דברים אחרת. באיזו דרך? עוד מוקדם לומר. אנחנו נמצאים בעידן שבו העולם משתנה לנגד עינינו. החיים לא נותנים לך אפשרות לחזור אחורה בזמן – עלינו רק להסתכל קדימה".