"עולם האופנה איבד מעצב שסימן את המודרניזציה של שנות ה-80 עם חיתוכים מדויקים וזוויות חדות. במבט לאחור, המעצב הקדים בהרבה את זמנו, אך המאבקים האישיים שאיתם התמודד גרמו לכך שאולי מעולם לא זכה להערכה מלאה על מקוריותו ועל קפדנותו". במילים אלו נפרדה עורכת האופנה הוותיקה סוזי מנקס ממעצב האופנה קלוד מונטנה, שהלך לעולמו שלשום (שישי) בצרפת. סיבת המוות ומקום מותו טרם פורסמו.
מונטנה, בן 76 במותו, היה ממעצבי האופנה המקוריים שפעלו בפריז בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת, והיה לאחד ממנסחי הסגנון הבולט של התקופה: בגדי עור ליום וללילה, כתפיים חזקות ומודגשות וצלליות כוחניות שהתאימו לאמזונות חזקות שצעדו על מסלולי התצוגות שלו. לא בכדי דבק בו הכינוי "מלך כריות הכתפיים".
מונטנה נולד בפריז ב-1947 למשפחה בורגנית. אמו הייתה גרמנייה ואביו סוחר הבדים הגיע מקטלוניה, ספרד. את צעדיו הראשונים בעולם האופנה החל כמעצב תכשיטים. בשנת 1964 עבר מונטנה ללונדון, שם פגש את אוליבייה אקאודמזון, שסיגנן אז שערים ל"ווג" הבריטי והשתמש בתכשיטיו של מונטנה לצילומים. תשע שנים לאחר מכן שב מונטנה לפריז והחל לעצב בעור. לזמן מה אף היה שותפו לדירה של מעצב האופנה מנפרד טיירי מוגלר. על אף קווי דמיון מסוימים בעבודתם של שני הכוכבים הגדולים של עיר האורות, הם הפכו ליריבים מקצועיים. בשנת 1979 השיק מונטנה בית אופנה הנושא את שמו, וביוני אותה שנה סומן על ידי מגזין "ווג" כאחד המעצבים המבטיחים. "הצללית של מונטנה היא המראה המדובר ביותר בפריז", נכתב שם.
מונטנה היה מעצב מחוץ לארון והאסתטיקה המחוספסת שלו עוצבה לא אחת בהשראת עבודותיו של האמן Tom Of Finland (טום מפינלנד) המוכר בזכות עבודות אמנות המתכתבות עם עולם ה-BDSM, ומועדוני הלילה שבהם נהג לבלות לבוש בבגדי עור פטישיסטיים שגלשו אל עיצוביו. קולקציית הביכורים שלו התאפיינה בבגדים עשויי עור בצלליות שהושפעו מהקונסטרוקטיביזם, אשר זעזעו את המבקרים ואת הקונים. מבקריו האשימו אותו במיזוגיניה ותיארו את עיצוביו כ"צעקניים ומבזי נשים" ו"בגדים לזונות". האוצר המנוח ריצ'רד מרטין נגע בהיבט זה וכתב כי "מעט מעצבים הותקפו באלימות כמו מונטנה בשל נטייתם המינית, על שנאת נשים כביכול, על לבוש לא מעשי". בריאיון ל"ניו יורק טיימס" הגדירה אוצרת האופנה ואלרי סטיל ממוזיאון האופנה F.I.T (המכון הטכנולוגי לאופנה בניו יורק) את עיצוביו של מונטנה כ"בגדים עזים עם עוצמה מילטריסטית וארוטית".
בדומה לעלייתו המטאורית בתחילת שנות ה-80, כך הייתה גם נפילתו. מונטנה התמכר לאלכוהול ולקוקאין, ונעלם לשבועות רבים מהסטודיו. בסוף שנות ה-80 נבחר להחליף את מרק בוהן בבית האופנה של כריסטיאן דיור, אך בחר ללכת לקו ההוט קוטור של לנוון, שם עבד לאורך חמש עונות בלבד, שבהן גרם להפסדים של 50 מיליון דולר בבית האופנה. זמן קצר לאחר מכן החלו הדברים להתערער גם ברמה האישית. בשנת 1993 הוא התחתן עם הדוגמנית והמוזה וואליס פרנקן, אם לשני ילדים, שחלקה איתו חיבה לאופנה, מסיבות וסמים. בכתבה שפורסמה ב-2013 ב"ווניטי פייר" פורסם כי היא התרעמה על כך שהמשיך להתרועע עם גברים, בעוד הוא התעלל בה רגשית וקינא לה, כשסטיבן מייזל הזמין אותה להצטלם לקמפיין של דונה קארן.
מסלול החיים שלהם הוביל לצרות, וביוני 1996 היא נמצאה ללא רוח חיים מחוץ לדירתם ברובע השביעי בפריז, לאחר שנפלה מהקומה השלישית. עד היום תוהים אם התאבדה כפי שרצתה וסיפרה לחבריה לא פעם, או שנדחפה אל מותה.
מיום ליום שדיו הפנימיים של מונטנה גברו עליו, הוא פשט רגל והחל להסתגר ולהתבודד מהחברה. Montana BLU הייתה הקולקציה האחרונה שעיצב ב-1999 - קולקציה ספורטיבית, נגישה ומסחרית, שהייתה נטולת שיאים וסימנה את שירת הברבור שלו כמעצב. בשנים האחרונות זוכים עיצוביו למחוות מדור של מעצבים צעירים שזוכר אותו כמעצב פורץ דרך. מעניין יהיה לראות אם בשנים הקרובות יזכה מונטנה לחיים חדשים כבית אופנה, או שיישאר בדפי ההיסטוריה בלבד.
