בפעם הקודמת שרן דנקר לבש שמלה, זה היה בכיתה ד'. בפורים הוא התחפש לאישה, סוג של מרילין מונרו פוגשת את מדונה, עם נקודת חן גדולה בפנים וחזה שופע. מהבית הוא יצא שמח ומחויך, מאושר מהתחפושת שהרכיב – בסוף היום הוא שב אליו בוכה, לאחר שהילדים בכיתה, בעיקר הבנים, צחקו עליו. מאז הוא נשבע לא להתחפש בפורים ולא ללבוש שמלות.
משא הטראומה התפוגג עם השנים. הילד שהיה בתחילת שנות ה-90 בישראל, התבגר לתוך אקלים משוחרר יותר, ובשנת 2021 רן דנקר והשמלה נפגשו שוב. הפעם לטובת הווידיאו קליפ ללהיט מהחודש האחרון "השמלה החדשה שלי", שתכף חוצה מיליון צפיות ביוטיוב ונמצא בעשירייה הראשונה במצעד ההשמעות השבועי של ספוטיפיי ושל חברת מדיה פורסט המדרגת את מצעד ההשמעות הישראלי. שירו הקודם, "בית משוגעים", זכה בתואר "שיר השנה" במצעד השנתי של גלגלצ ושל כאן גימל.
(הקליפ לשיר "השמלה החדשה שלי")
דחוסה בין יתר בגדי ההופעות שלו, מציצה ליד פסנתר ומערכת תופים שספרייה גדולה משקיפה עליהם מהצד, שמלת הטוקסידו השחורה של דנקר תלויה על קולב בחדר העבודה שלו בדירת ארבעה חדרים בשכונת נגה ביפו, שבה הוא מתגורר עם בעלו, הבמאי איתי וייזר, ושתי בנותיו של וייזר מהורות משותפת.
"מדמיין אותה נצמדת ועוטפת את כולי, אני רוצה אותה עליי, אני חייב אותה אצלי", הוא שר בקולו. "היא ישבה יותר מדי שנים בתוך ארון סגור, כשפתחתי לה אותו היא הפכה ברבור". ובשנתיים האחרונות הוא בהחלט פתח לה את הארון. "אמרתי לעצמי: 'פאק איט', אני אוהב שמלות וחושב שזה דבר יפהפה, ונמאס לי שרק בנות לובשות שמלות", הוא אומר בריאיון ל-ynet, "גם אני רוצה".
יותר מנוכחותה הפיזית של השמלה בחייו של דנקר בן ה-37, חצאית הטוטו הלבנה ועתירת שכבות הטול שאפשר בקלות להיעלם בתוכה, היא מטאפורה, שריון של קציפת מרנג גדולה שדנקר לובש ופושט בקלות בתוך מרחב בטוח של משחקים בגבולות של מגדר.
"כל החיים התעסקתי בסממנים חיצוניים ומה הם אומרים עלינו כבני אדם", הוא מסביר במונולוג ארוך. "זה מתחבר אצלי לזהות מינית ולזהות בכלל, ניסיון של שנים ארוכות להשתיק ולהחביא צד נשי שקיים בי ואני מחובר אליו. גדלנו בחברה ישראלית של מאצ'ואיזם גברי שהייתה נראית לי מגוחכת, וגם אני נפלתי בתדמית ה'גבר גבר' הזה שיש בי אותו, אבל השמלה מסמלת חופש, את הפלואידיות באמנות שלי, במשיכה המינית שלי (דנקר מגדיר את עצמו כביסקסואל, א"י), במקצוע שלי כזמר וכשחקן. הרצון להגדיר את הדברים בצורה חד-ממדית קשה לי".
השמלה של דנקר היא חלק ממגמה נוסקת בעולם האופנה, כשמפורסמים כמו בילי פורטר (שהשמלה של דנקר עוצבה בהשראת שמלת הטוקסידו שלבש לטקס האוסקר בשנת 2019, אך בקלות גם יכולה לקבל תפנית למראה שיינדלה בת הרב) והארי סטיילס חורכים את השטיח האדום ואת עמודי המגזינים בשמלות. פורטר, גבר שחור והומוסקסואל מוצהר, היה מהחלוצים של העת האחרונה. לא מזמן הוא גם הביע את חוסר התלהבותו מכך שגברים לבנים וסטרייטים כמו הארי סטיילס הולכים בעקבותיו. "נלחמתי כל חיי כדי להגיע לרגע שבו אוכל ללבוש שמלה באוסקר מבלי שירו בי", אמר פורטר בריאיון לסאנדיי טיימס. "כל מה שהארי סטיילס היה צריך לעשות זה להיות לבן וסטרייט".
"אני מקבל את הביקורת, ואני פריבילגי בהרבה דברים. לי לא יצעקו ברחוב 'יא הומו' ולגבר אחר לא מפורסם אולי כן", אומר דנקר בהתייחס לדבריו של פורטר. להגנתו, הוא מציין גם כי הוא חצי מזרחי. "אבל זה רגע מאוד חשוב עבורי, כי אני לא מגיע מהפרינג' או האנדרגראונד של תל אביב – אני בא ומציף משהו מתוך המיינסטרים השמרני, שאולי לא היה מגיע לרוב האוכלוסייה: מסבתות שמדברות איתי ועד בעל המוסך למטה שאמר לי שזה הגניב אותו ואת הילדים שלו. ואז אתה קורא על אלאיה הוף (דוגמנית טרנסג'נדרית, א"י) המדהימה והאמיצה שהותקפה באוטובוס על ידי קבוצת נערות, ומרגיש שחזרנו 700 שנה אחורה. אז כן, יש לזה עדיין מקום בשיח המיינסטרימי".
13 צפייה בגלריה
"לא אחת הונעתי בעבר מפחד. השמלה זאת הצהרה מול העולם ומול עצמי, שתם עידן הסחי"
(צילום: ענבל מרמרי)
"חשוב לי להדגיש שאני לא לוקח מקום של אף אחד אחר, למרות שקיבלתי הודעות מקווירים שתקפו אותי שניכסתי את השמלה. אבל גם אני מגדיר את עצמי כקוויר", הוא מוסיף. "בהתחלה חשבתי שאולי עשיתי משהו לא בסדר, אבל זאת בחירה אותנטית שלי. מבחינתי, לרקוד בשמלה זה רגע של חופש שמזמן שאלות ושיח. אני מאמין שזה לא מאיים על מי שנוח לו עם עצמו. מי שמאוים מזה, לדעתי, הן נשים, שמרגישות שלוקחים להן את המקום הזה. אבל מגניב בעיניי שזה נפתח לגברים. אני בטוח שאמשיך להופיע בשמלות, בטח עם השיר הזה".
"הטרדות מגיעות מכל סוג ומכל צד. לא פעם עברו איתי את הגבול"
השבועות האחרונים (וגם הקרובים) הם רכבת הרים עם דנקר בתפקיד הקטר. הוא מדלג בעיניים מעט נפוחות בין הפסטיגל לסיבוב ההופעות החדש שלו, מופיע על מסך הטלוויזיה כשופט ב"אקס פקטור" ומציץ מהקמפיין של מותג האופנה רנואר, שאליו הצטרף כפרזנטור בעונה האחרונה. בפעם הקודמת שדנקר הוביל קמפיין אופנה זה היה לפני 13 שנה, למותג הספורט דיאדורה. ההצעות תמיד המשיכו להגיע, הוא מצידו אמר לא. "היה לי סכסוך עם עצמי בנושא", הוא מודה. "זזתי מכל מה שהזכיר מסחריות, רציתי להיות האמן המיוסר שאני חש עמוק בתוכי, לזוז מהמרכז, לחפש, לא לראות את עצמי על שלטים", הוא מחייך, "והבנתי שהאמן המיוסר לא ייעלם גם אם אעשה קמפיין".
כי הבנת שאפשר להיות גם אמן מוערך וגם גבר יפה?
"יכול להיות. אומרים לך 'אתה יפה, אתה יפה', אבל אני גם עושה מוזיקה וזכיתי בפסטיבל קאן (בשנת 2018 זכה אנסמבל השחקנים של הסדרה 'מיגל' בפרס, א"י), אז הרגשתי שהכול שטוח. היום, חודש לפני גיל 38, אני משלים עם היופי שלי, אבל גם משלים עם הכיעור שלי. יופי הוא בכלל דבר מאוד סובייקטיבי. איתי, בעלי, הוא בעיניי הדבר הכי יפה עלי אדמות. על אמת. ועם השנים גם הגעתי לתובנה, שהיא קלישאה גדולה, אבל עדיין אמת, שברגע שבן אדם מפסיק להתעסק במראה שלו, מוריד את המינון, ועושה את מה שהוא אוהב, הוא הכי יפה. הנינוחות מגיעה ממאה אחוז לעשות את הדבר שלך. היום אני שמח לראות את עצמי על שלטים".
הנינוחות הזו הגיעה עם היציאה המתוקשרת מהארון של דנקר כביסקסואל בריאיון ל"ידיעות אחרונות" לפני כשש שנים. אפשר לזהות אותה במוזיקה שלו, בנוכחות שלו על המסך, בבגדים שהוא לובש, וגם בשחרור שלו לומר דברים ברורים בנושא הטרדות מיניות, בזמן שמפורסמים אחרים מהקהילה דוחפים את הראש עמוק באדמה.
"יש לי אפס סובלנות לנושאים האלה, ואני מוקיע כל הטרדה מינית, מילולית ופיזית. העונשים צריכים להיות החמורים ביותר בחוק", אומר דנקר בהקשר לסיפורים שנחשפו לאחרונה על גל אוחובסקי ואיתי פנקס. "עם זאת, אני לא יכול לשאת עליהום שעושים לאנשים לפני שמבררים את כל הפרטים".
לדבריו, הוא הוטרד לא מעט פעמים בעבר, דווקא על ידי נשים. "גם נשים מטרידות, ולא פעם עברו איתי את הגבול. לא משהו שהרגשתי צורך להתלונן עליו או שהוא סיפור לעיתון", הוא ממשיך, "אבל הטרדות מגיעות מכל סוג ומכל צד. בתוך כך, אני חושב שלצד השמירה על פתיחות מחשבתית ופתיחות מינית, אנחנו חייבים לחדד את הנהלים ואת השיח, ולכבד את מי שעומד מולנו. עם כל אחד, בין אם זה פרטנר שלך להצגה או פרטנר לחיים. צריך ללמוד ולזכור שכל דבר שאתה בוחר לעשות עם הפרטנר או הפרטנרית שלך, הוא לגיטימי ברגע שיש הסכמה מלאה. אם יש חצי ספק – אז אין ספק".
13 צפייה בגלריה
"לקח לי שנים לקלף את השכבות ולחזור להיות הנער המחפש והשרוט והכיפי שאני"
(צילום: ענבל מרמרי)
"יום אחד אתה יכול להצטלם בחולצת זהב ולמחרת יש פה מלחמה"
בהופעותיו על הבמה וגם בצילומים אלו, דנקר נראה כמי שלא חושש לקחת סיכונים אופנתיים, חמוש במכנסי עור שחורים וחולצה זהובה שכפתוריה נפרמים עד לקו שרירי החזה. אפילו כאן הוא כבר הוכתר על ידי ארז עמירן כ"כוכב האופנה הגדול של תשפ"א", תואר שאיתו הוא גולש בטבעיות גם לתשפ"ב. לדבריו, הוא מביא את הכיוון וההשראה לבגדים, ועד לאחרונה נעזר בשירותיו של הסטייליסט תומר אלמוזנינו, ולאחרונה החל לעבוד עם הסטייליסט אייל חג'בי. "משהו בי השתחרר", מודה דנקר. "תמיד רציתי להתאפר להופעות כמו דיוויד בואי ואביב גפן, ויכול להיות שהתקופה הנוכחית עם הפלואידיות המינית שבאוויר, מאפשרת לי לפרוח ולא לפחד. אני משער שעשר שנים אחורה, היה לי יותר קשה".
נראה שעברת לקיצוניות השנייה. אני נזכר בסגנון הוויזואלי שלך כששרת עם עילי בוטנר, אפשר להגיד שהתחפשת לסטרייט.
"הארתי את הצד הקיבוצניקי שלי", הוא עונה מחויך, מתייחס לשנותיו בקיבוץ האון שליד הכנרת. "אבל כן, לקח לי שנים לקלף את השכבות ולחזור להיות הנער המחפש והשרוט והכיפי שאני. לא אחת הונעתי בעבר מפחד. אני חושב שהשמלה, כמו גם השיר 'בית משוגעים' – זאת הצהרה שלי מול העולם ומול עצמי, שתם עידן הסחי".
יש בך עדיין מין הסחיות.
"כמו שאיתי בעלי אומר: 'תשבור את הסחיות שלך בחוץ'. וכן, מסקרן אותי לחקור מקומות חדשים ואת הגבולות שלי כפרפורמר".
13 צפייה בגלריה
"קיבלתי הודעות מקווירים שתקפו אותי שניכסתי את השמלה. אבל גם אני מגדיר את עצמי כקוויר"
(צילום: ענבל מרמרי)
זה קשור גם למעבר לפופ? הרי במוזיקה הישראלית יש תמיד חשש להיתפס כראוותני, מוחצן, פופי. זה נחשב לשטחי.
"תמיד נמשכתי לבגדים, אבל הרגשתי שזה לעוף על עצמי, שזה טו מאץ'. כשאתה גדל במדינה עקובה מדם כמו ישראל, עם תרבות של מלחמה ושירי עצב ושכול, יום אחד אתה יכול להצטלם בחולצת זהב ולמחרת יש פה מלחמה. ואז אתה נראה לעצמך פתטי: מה אתה מתלבש ככה כשאנשים נהרגים. אבל זה קצת מזכיר לי את 'קברט', שבתקופה הכי חשוכה הם שמרו על הקברט וחגגו את החיים".
ההנחיה ב"אקס פקטור" עושה לך חשק לייצג את ישראל באירוויזיון?
"עד ל'אקס פקטור', לא ראיתי את עצמי על במת האירוויזיון בשום צורה. אבל גיליתי שאני אוהב תחרויות והאירוויזיון נהיה מעניין מוזיקלית, אז יש אפשרות כזאת בעתיד: לעוף על הבמה ולשבור אותה עם נאמבר היסטרי. הבעיה שאני לא אוהב לשיר באנגלית. נולדתי בארצות הברית, אבל אני שונא לשיר באנגלית. זה מרגיש לי מזויף".
ומה גילינו בארונו?
"קיבלתי אותו במתנה מאבא שלי (השחקן אלי דנקר, א"י) בגיל 17, יחד עם מכונית רנו 5 ישנה. היה יום קר והתאהבתי בז'קט הזה מיד. מאז הוא איתי. יש לי אליו ולתקופה הפרומה שהייתי בה אז חיבור רגשי. יש עליו גם את הריח של אבא, שאני זקוק לנוכחות שלו עד היום".
"איתי ואני רצינו להתחתן, אבל הייתה קורונה, ואז בין הגל השני לשלישי, קבענו אירוע מצומצם בבית. את טבעות הזהב עיצבה לנו יעל אברוצקי מהצפון, שעושה טבעות נישואים עם דפיקות עליהן. מאוד התחברתי למסר שאנחנו מתחתנים יחד עם הדפיקות והשריטות של כל אחד מאיתנו, עם הידיעה ששום דבר לא מושלם".
"לאחר חיפוש ארוך מה תהיה השמלה שתלווה את הווידיאו קליפ של 'השמלה החדשה שלי', הכרתי את המעצבת נינה דבש, שעיצבה אותה. הרפרנס היה שמלת הטוקסידו של בילי פורטר. שאלתי את הרעיון. ברגע שראיתי את ההופעה שלו באוסקר, ידעתי בדיוק שאני רוצה משהו דומה".
"אלו משקפי הראייה הראשונים שלי. עד גיל 22 הייתה לי ראיה 6/6, ומאז התחלתי לראות מטושטש. הם ליוו אותי לתפקידים רבים שעשיתי, אבל הם גם חלק מאוסף של 40 זוגות משקפי ראייה שאני מחזיק. כמו נעליים בשביל נשים, אני מניח. נעליים, לעומת זאת, אין לי הרבה. לי ולאיתי יש יחד אולי 12 זוגות נעליים, רובם בלויים".
