אמילי בלאנט
סליחה, במי מדובר? השחקנית הבריטית שחוגגת השבוע יום הולדת 40 פרצה לתודעה האופנתית והציבורית ב-2006 עם יציאת הסרט "השטן לובשת פראדה" – שם גנבה את ההצגה מאן הת'אוויי האנמית בתפקיד הראשי (ואם שואלים אותי, גם מהדמות האובר-דרמטית של מריל סטריפ כשטן עצמה).
בלאנט היא דוגמה מושלמת למי ש"עושה את העבודה" היטב וכל הזמן, אבל נשארת תמיד קצת מתחת לרדאר. היא משחקת בסרטים, זוכה בפרסים ולא עושה טעויות על השטיחים האדומים, אך לא מלווה ברעש והצלצולים שמאפיינים כוכבות אחרות, פחות טובות אבל יותר "זוהרות". היא מתגנבת ללב בשקט, בלי שממש שמים לב.
23 צפייה בגלריה
מתואמים עד הפפיון. אמילי בלאנט, בעיצוב של דולצ'ה וגבאנה, לצד ג'ון קרסינסקי, 2019
(צילום: Getty Images)
למתבונן מבחוץ, החיים שלה נראים משעממים כמו גבינת קוטג' 3% – בלי סמים, בלי שערוריות, בלי להביך או להיות מובכת. היא נשואה כבר 13 שנים לג'ון קרסינסקי (פעם החנון מ"המשרד" והיום מככב בסרטי פעולה), יש להם שתי בנות, והם נראים יפים, מאוהבים וביתיים כאילו יצאו מתשדיר שירות לערכי משפחה בשנות ה-50. אל תטעו, זה חמוד לגמרי. כנראה שלפעמים דווקא קוטג' הוא הבחירה הקולינרית הנכונה.
למה אייקון? בראשית הייתה אמילי, הדמות הקולנועית, העוזרת הראשית של מירנדה פריסטלי – הלוא היא השטן שלובשת פראדה. בסרט, אמילי מחצינה את כל הסטריאוטיפים המתבקשים שמגיעים עם משרה במגזין אופנה נחשק. היא "סנובית גוף", רזה להשחית, תאבה להכרה, מכורה למותגים, שמתלבשת הרבה מעל יכולותיה הכלכליות ומתניידת בין להיראות נפלא לבין קריקטורה של קורבן אופנה.
דמותה של אמילי בסרט "השטן לובשת פראדה"
הדמות הזו, והאופן שבו בלאנט גילמה אותה, יצרו את הייצוג המדויק ביותר לוואנביז של עולם האופנה בתחילת המילניום. בניו יורק, ובאלפי ערים שחולמות להיות ניו יורק, צעדו ברחובות שכפולי אמילי – נשים ש"מתלבשות להצלחה" ומאמינות שהמסע לשם עובר בהכרח בנקודות ציון של השמלות הנכונות, העקבים הגבוהים והאיפור המדויק. הכול ארוז בשקיות מרשרשות עם לוגו ממותג.
23 צפייה בגלריה
הקפדה על כל פרט, כולל צבע הליפסטיק והעגילים. בפסטיבל קולנוע בפאלם ספרינגס, 2019
(צילום: Getty Images)
ויש את אמילי בלאנט, האישה והשחקנית שמאחורי הדמות הקולנועית. כמו ההגדרה החביבה על מבקרי הטלוויזיה, "הסדרה הכי טובה שאיש לא רואה" – בלאנט היא הגרסה האופנתית לתופעה הזו. היא מתלבשת להפליא: מדויק, מחמיא, זוהר במידה, בלי נפילות. היא מביאה לשטיחים האדומים של הוליווד את הזוהר הנחשק, אבל נחבאת בצל (אולי מבחירה) לעומת כוכבות שמתופעלות על ידי סטייליסטים חרוצים שמשכללים את אפקט ה"וואו" דרך קילומטרים של טול, עירום, עוד טול ועוד עירום. אומנם יש לה, כמובן, סטייליסטית (ג'סיקה פסטר), אלא שזו מצליחה לעשות את הבחירות האופנתיות שנכונות עבור בלאנט ולא מיועדות לזעזוע ותדהמה.
23 צפייה בגלריה
זהובה מכף רגל ועד ראש בשמלה של מייקל קורס. עם סיינה מילר בגאלה של המטרופוליטן, 2019
(צילום: Getty Images)
בלאנט מתמקדת במראה קלאסי ומתרכזת בבתי אופנה אירופאיים, עם עדיפות קלה לאלה האיטלקיים, לצד חיבה למעצב האמריקני מייקל קורס. בבכורה של "הבחורה על הרכבת" היא ניצחה בנוק-אאוט על השטיח האדום עם שמלה רקומה של בית האופנה אלכסנדר מקווין, עבור הבכורה של "מרי פופינס" היא הפכה לנסיכת דיסני בשמלה לבנה של בית האופנה ינינה. ניתן למקם את ההופעות הפומביות שלה בין שני הקצוות האלה – גלאם מתוחכם ורומנטיות מאופקת.
התלבושות שלה קרובות לשלמות, וחייבים להודות שהיא תמיד נראית טוב. מצד שני, אין אצלה הפתעות. כמו בריאיון שלה ל"ווג" שבו ענתה בחן רב על 73 שאלות, ובסופו לא גילינו עליה אפילו דבר אחד חדש שלא ידענו קודם.
למה לא? לשאלה הזו יש רק תשובה אחת, שהיא לא "סופרקליפרג'יליסטיק", אבל בהחלט קרובה: מרי פופינס. הו, אמילי, איך העזת לגעת (ולקלקל) את התפקיד שהוא תמיד ולנצח שייך רק לג'ולי אנדרוז? בשבילנו יש רק אומנת אחת עם כובע ומטרייה שיורדת מהשמיים כדי לעשות סדר בעולם, ועם כל הכבוד – לא קוראים לה אמילי בלאנט.
ובכל זאת: בסקירה לאחור של כל המראות המתועדים שלה, אין אפילו אחד שמתקרב לפדיחה. בלאנט היא כל כולה הוליווד הישנה, עם הזוהר של פעם והאלגנטיות הבלתי מתפשרת. יש בזה קסם לא מבוטל, שמשקיט איזה געגוע שלא זכרנו בכלל שקיים לעולם אופנתי שלא נשען על פירוטכניקה ופרובוקציות, אלא פשוט על בגדים מרהיבים ביופיים.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
