אן בנקרופט
סליחה במי מדובר? השחקנית האמריקאית אן בנקרופט, שהשבוע מציינים 90 שנה להולדתה, הותירה אחריה קריירה מפוארת ומעוטרת בפרסים, אבל זכורה בעיקר בגלל דמות אחת בלתי נשכחת שריפדה את פנטזיות הנעורים של דור שלם. בתפקידה בסרט "הבוגר", היא הייתה התבנית שממנה יצקה התרבות הפופולרית את דמות ה"קוגרית" – המבוגרת המפתה. זו שהופכת את הבתול המתייסר אל הגבר העשוי ללא חת שמסתתר בתוכו.
12 צפייה בגלריה
דמותה של רובינסון לא הייתה שלמה בלי הסגנון שלה
(צילום: Embassy/Laurence Turman/Kobal/Shutterstock)
מדובר, כמובן, במיסיס רובינסון, זו שישו אהב יותר ממה שהיא תדע לעולם, האישה הגדולה מהחלומות, מהשיר ההוא של סיימון וגרפונקל ומהסרט שעיצב בעת ובעונה אחת את פסקול ההתבגרות שלנו ואת חלומותינו הרומנטיים. ללא אן בנקרופט ומיסיס רובינסון שלה, לא היו באות לעולם סטלה המגמרת מ"אסקימו לימון", אמא של סטיפלר מ"אמריקן פאי", או דמי מור מהחיים עצמם.
מיסיס רובינסון היא מיתוס, אגדה קולנועית, שמעבר למאפייניה הפיזיים מביאה איתה גישה משלה, מחוות גופניות ואפילו את האופן שבו היא שואפת ונושפת את עשן הסיגריה שלה. זו אן בנקרופט בתצוגת משחק מופתית.
בנקרופט, דור שלישי למהגרים איטלקים ואשתו במשך ארבעה עשורים של הבמאי היהודי מל ברוקס, הייתה אחת מהשחקניות המוערכות – הן בקולנוע ההוליוודי והן בתיאטרון, שהחליף את המסך הגדול כשהגיעה לגיל שבו שחקניות אמריקאיות מתבגרות ומושלכות לתפקידי משנה זעירים או לשכחה מוחלטת. היא השכילה לנווט את הקריירה שלה אל הטלוויזיה ולהישאר רלוונטית עד למותה בגיל 73 ממחלת הסרטן, שנשמרה בסוד בחייה.
למה אייקון? אם יש תפקיד קולנועי שהפך למזוהה באופן טוטלי עם השחקנית שגילמה אותו, הרי שזהו תפקידה של בנקרופט כמיסיס רובינסון בסרט הקאלט "הבוגר", שזיכה את דסטין הופמן הצעיר באחד מהמשפטים המפורסמים בתולדות הקולנוע: "האם את מנסה לפתות אותי, גברת רובינסון?"
בנקרופט שילבה הומור, כנות, ציניות ויופי ייחודי בתפקיד שקיבע את דמותה לנצח בהיכל התהילה של הקולנוע האמריקאי, כמו גם במאגר הפנטזיות של כל מתבגר שהעביר את התקופה הכה מבאסת של חייו אי אז בשלהי שנות ה-60.
(הטריילר לסרט "הבוגר")
מפתה ומפחידה, קשוחה ושבירה, אן בנקרופט הייתה גברת רובינסון – מנעלי העקב שלרגליה, דרך סימני השיזוף על גופה, ועד לתסרוקת הקארה מרוססת הספריי ובעלת התלתל הלבן שלראשה. למרות שאת האוסקר שלה היא קיבלה על תפקידה כמורה של הלן קלר בסרט "עושת הנפלאות", את מעמדה כאייקון הוליוודי היא חייבת לגילום האישה הבוגרת שמלמדת את דסטין הופמן בן ה-21 את כל מה שהוא ידע אי פעם על מין.
רגלה המכוסה למחצה בגרב ניילון, שמשתלטת על קדמת הפוסטר של הסרט כשמאחוריה מציצה דמותו הנבוכה של הופמן, היא אחד הרפרנסים הוויזואליים האייקוניים שמשלבים צילום, אופנה ופיתוי.
הסרט "הבוגר" היווה את סצנת הפתיחה לשינוי הגדול שהתרחש בהוליווד בעשורים שבאו אחריו – הולדתה של תרבות-נגד אמריקאית, צעירה, נועזת, בעלת תכנים חתרניים התוקפים את הבורגנות וערכי המשפחה. בנג'מין המתלבט של הופמן הוא סמל לדור המואס בערכי אבותיו, מיסיס רובינסון היא סמלו של העולם הישן, הצבוע והמסואב, שהוא מפתה ודוחה בו זמנית. הגדולה של בנקרופט כשחקנית וכאייקון, היא בגילום המדויק של הדואליות הזו, ובאופן הייחודי שבו היא נתנה לסמל ביטוי פיזי מושלם.
דמותה של רובינסון לא הייתה שלמה, כמובן, בלי הסגנון שלה, שכלל את כל מה שנחשב לכללי האופנה עבור נשים בשלות, סקסיות ואלגנטיות בשנות ה-60. למעשה, זו אותה גרדרובה שעושה את העבודה עד היום – שמלה שחורה קטנה, גרבי ניילון כהים, תסרוקת קארה מוקפדת, מעיל בהדפס מנומר, אייליינר שחור וסיגריה בפומית.
למה לא? איך שלא מסתכלים על זה, בעיקר ממרחק השנים ועם המודעות שהביאה איתה תנועת MeToo, מדובר על גילויים מובהקים, גם אם מהופכי מגדר, של הטרדה מינית וגבולות מטושטשים של יחסי כוח וניצול. את הגרסה העכשווית של גברת רובינסון היו היום מעלים על המוקד.
ובכל זאת: בנקרופט הייתה מופת של חן, הומור ואלגנטיות, שילוב שיזהר לנצח גם בסצנת ריקוד הטנגו שלה ושל בעלה מל ברוקס בסרטו "סרט אילם".
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
