ג'ניפר אניסטון
סליחה, במי מדובר? ג'ניפר אניסטון היא הרבה דברים – שחקנית, אשת עסקים, במאית ומפיקה שגם עשתה כמה סרטים מוצלחים למדי – אבל לפני הכול ובעיקר, היא רייצ'ל מ"חברים". גם אם היא תחיה עוד 100 שנה, תעשה אלף סרטים ותתחתן שוב עם בראד פיט, היא תמיד תהיה רייצ'ל. הצלע היותר יפה, יותר אופנתית וגם פחות חדה של הסדרה שעשתה לנו את הניינטיז, ושהייתה, כמו שפיבי הגדירה זאת, "הלובסטר של רוס".
רייצ'ל גם עבדה בבית הקפה השכונתי, בבלומינגדיילס ואחר כך בבית האופנה ראלף לורן עם הנחת עובד של 30 אחוז, והייתה לה תסרוקת שנקראה על שמה – כבוד שלו זכו רק כוכבות טלוויזיה אייקוניות אחרות לפניה: פארה פוסט ב"המלאכיות של צ'רלי" וג'ני גארת' ב"בברלי הילס 90210". לאן שהיא לא הלכה ולא משנה מה היא עשתה בקרוב לשני העשורים שחלפו מאז שכיבו את האורות בדירת השותפים הכי מפורסמת בניו יורק, אניסטון נשארה רייצ'ל מ"חברים". יש תפקידים כאלה שמתגלים כברכה וכקללה גם יחד.
אחרי שסימנו וי על עובדת הבסיס ההכרחית הזו ברזומה של אניסטון, אי אפשר לוותר גם על שער גיליון דצמבר הנוכחי בכיכובה למגזין "אלור" – שם היא מופיעה בתמונות חשופות ומרוטשות להפליא, שבחלק מהן היא לובשת חזייה של שאנל, חוטיני וינטג' של גוצ'י ומכנסי עור לבנים של דיור. וכן, היא בת 53 ונראית כמעט כמו דור ההמשך של עצמה.
אחרי "חברים" ולפני הצילומים האחרונים, אניסטון הייתה סוג של מג ראיין בגרסת תחילת המילניום. כלומר, היא שיחקה בכמויות של קומדיות רומנטיות כאילו המציאו את הז'אנר הלעוס הזה רק בשבילה. בשנת 2004 מגזין "פיפל" הכתיר אותה כאישה היפה ביותר בעולם, ב-2011 היא קיבלה את תואר הכי סקסית של מגזין Men's Health, ואז היא התקרבה לגיל 50 – שבו הוליווד נוטה לקחת ממך את כל התארים מסוג זה.
קצת קודם לכן היא הפכה לאחת הנשים האהובות בהוליווד. זה קרה כשבראד פיט עזב אותה לטובת אנג'לינה ג'ולי, ואמריקה מיהרה להכניס אותה למשבצת של נשים פצועות ושבורות לב. מאז היא נשארה אהובה על אמריקה ועל העולם, שמתעניין במלתחה שלה לא פחות מאשר בטיפולי הפוריות שלה. כי אניסטון, בתדמית שנבנתה לאורך עשורים, היא לא סתם שחקנית הוליוודית אלא חלק מהמשפחה שלנו.
למה אייקון? עשר עונות (מתוכן שתיים עם שכר של מיליון דולר לפרק), אלפי שידורים חוזרים ופרסי אמי, גלובוס הזהב וגילדת שחקני המסך הם האחראים העיקריים להפיכתה של אניסטון לאייקון אופנה מהסוג שמגדיר ז'אנר שלם בתרבות הפופולרית האמריקנית. עם כל הכבוד לדמות הגיבורה הרומנטית עם טוויסט שהיא גילמה בקולנוע בסרטים מצליחים למדי בשנים האחרונות, או לדמות הפמיניסטית במפתיע שהיא משחקת בסדרת הטלוויזיה "תוכנית הבוקר", לפחות בכל הקשור לתהילה אופנתית – אניסטון נשענת על העשור שלה ב"חברים".
התסרוקת שלה בסדרה הפכה לעיצוב השיער המבוקש ביותר בבריטניה בכל הזמנים (משאירה אבק אפילו לליידי דיאנה), הפנים שלה הוכתרו כפנים המסחריות ביותר בארצות הברית ב-2011 (כלומר, הפרצוף שלה על שער מגזין מוכר יותר גיליונות מפרצוף של כל אישה אחרת), והשמלות שבהן היא הצטלמה – בעיקר מהרגע שדמותה של רייצ'ל הפכה בסדרה לקניינית – הפכו מיד בחיים האמיתיים לבסט-סלר.
אניסטון חידדה והשביחה את הסגנון שלה עם השנים החולפות. מבת השכן (הניו יורקי) של הניינטיז, עם מכנסי ג'ינס, חולצת טריקו לבנה וחיוך, היא התגלתה כאישה אלגנטית שממסגרת את גופה המעוצב בשמלות של בתי אופנה נחשבים ותכשיטים של הביוקר.
היום, אניסטון כבר מחושבת ויודעת למנף את מעמדה בחוכמה. היא תתמסר לקמפיין אופנה או להפקה מגזינית רק כשיש לה פרויקט לקדם. כך, למשל, היא הופיעה על שער כפול של מגזין "אינסטייל" בעודה רוכבת על האדים של האיחוד של "חברים" ודקה לפני שהתחילה עונה חדשה של "תוכנית הבוקר". ההתנהלות הזו לא נזקפת לחובתה, אלא להפך, ומיותר לציין שבכל גיחה כזו היא נראית הכי שיקית שאפשר.
למה לא? יחסים עכורים עם אימא, ביטחון עצמי רופף, מערכות יחסים שלא מחזיקות, תקשורת אובססיבית שלא יוצאת לה מהרחם כבר למעלה מעשור, הסתבכות עם כוכבי רשת שאותם האשימה ברדיפת פרסום שלא מבוסס על כלום (הם, מצידם, קראו לה "נפוטיסטית מפונקת"), ותדמית "האישה הנבגדת" – שזה, בהוליוודית, אולי עדיף על "הורסת משפחות", אבל משאיר אותך בצד של הקורבן עם העלבון ותחושת חוסר הערך. אוהבים לאהוב את אניסטון, אבל היא גם חוטפת לא מעט. כשזוג נפרד בהוליווד, זו תמיד האישה שיוצאת הנלעגת, המסכנה שנכשלה. ומסכנות היא לא סקסית או חזקה, בטח לא בשביל מישהי שנבחרה פעם להכי סקסית בעולם.
ובכל זאת: התסרוקת ההיא, המודעות האופנתית שמתפתחת ומתעצמת עם הזמן, גילוי הלב שלה בנוגע לטיפולי הפוריות, והאופן שבו היא לא מתביישת לבשר לעולם שהדיון התקשורתי על אימהות הוא רק עוד דרך לחפצן נשים. וגם, כמובן, בגלל שהיא ורוס לא באמת היו בהפסקה.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.