השיח על גיוון בתעשיית האופנה העולמית והמקומית נמצא בימים אלו במגמת ירידה, והנתונים המגיעים משבועות האופנה האחרונים לא משקרים. לפי בדיקה של אתר "ווג ביזנס", דוגמניות פלאס סייז התאיידו מהמסלולים בארבעת שבועות האופנה הבינלאומיים: ניו יורק, לונדון, מילאנו ופריז – עם נוכחות של 0.8 אחוז לדוגמניות במידות פלאס סייז מתוך 8,763 דוגמניות.
כך גם נוכחותן של דוגמניות לא לבנות, ובעיקר שחורות. לפי דו"ח שפורסם באתר The Fashion Spot, מספר הדוגמניות הלא-לבנות שהשתתפו בתצוגות אביב-קיץ 2023 עמד על כ-40 אחוז. שנה לאחר מכן ירדה נוכחותן ל-25 אחוז, מתוכן 9.2 אחוזים של דוגמניות שחורות. תצוגות אביב-קיץ 2025, שנערכו לאורך החודשים ספטמבר ואוקטובר השנה, הציגו ירידה מינורית עם נתון של 23 אחוז ייצוג לדוגמניות לא-לבנות. המגמה ברורה: פחות ופחות דוגמניות שחורות.
13 צפייה בגלריה
אוור אודיאנג בתצוגת אביב-קיץ 2025 של בוס
(צילום: Vittorio Zunino Celotto/Getty Images)
ובכל זאת, יש מי שמצליחה לבלוט בתוך הנתונים הרזים האלה. מבין כל הדוגמניות השחורות שמככבות בשנים האחרונות על מסלולי התצוגות ובקמפיינים, בולטת אוור אודיאנג (24), שהשתתפה העונה ב-36 תצוגות – המספר הגבוה ביותר לדוגמנית. אם פספסתם אותה בתצוגות של שאנל, גוצ'י, פראדה וגם זו של ויקטוריה'ס סיקרט בחודש שעבר, פניה החזקות ודאי ניבטו אליכם מקמפיינים של בתי האופנה סן לורן, לורו פיאנה, אלאיה ובוטגה ונטה, מותג האופנה קוס, וקמפיין החגים החדש של דולצ'ה & גבאנה ושל ענקית האופנה H&M.
החיבוק החם שהיא זוכה לו מעולם האופנה בשנתיים האחרונות אינו מובן מאליו עבור מי שכל חייה הרגישה דחויה ושונה משאר הנערות שלצידן גדלה בקנדה – אליה הגיעה בגיל שנתיים כפליטה עם משפחתה. אודיאנג נולדה למשפחה משבט אניואק שבדרום סודן, הילדה האמצעית מבין שישה. היא עצמה נולדה במחנה הפליטים פינודו שבאתיופיה, לשם ברחה משפחתה ממלחמת האזרחים שבדרום סודן. כשהייתה בת שנתיים, היגרה המשפחה לקנדה. תחילה התמקמו בעיר מוס ג'ו שבמחוז ססקצ'ואן שבמרכז המדינה, ובגיל 16 עברו לעיר קלגרי.
13 צפייה בגלריה
אוור אודיאנג בתצוגת אביב-קיץ 2025 של שאנל
(צילום: Vittorio Zunino Celotto/Getty Images)
"תמיד הרגשתי מבודדת", סיפרה בריאיון היחיד שהעניקה עד כה, לעיתון המקומי "קלגרי טריביון". "הייתי שונה מהאחרים בכיתה, ובחברה בכלל. כשגדלתי במוס ג'ו, לא היו הרבה משפחות שחורות או אנשים שחורים. הרגשתי זרה. גם לא ראיתי את עצמי כיפה, כנראה".
זה לא מנע ממנה להירשם לסוכנות דוגמניות מקומית. הקריירה שלה די קרטעה, עד למפגש עם קלי סטרייט, סוכן דוגמניות מפורסם בקנדה שאחראי לקריירות בינלאומיות של דוגמניות כמו טרישיה הלפר וקים נוסוורת'. הוא ראה אותה במקרה בסניף של אולד נייבי, שם עבדה כמוכרת. הוא הציע לה לחתום בסוכנות Mode Models International שבבעלותו, ומאז הקריירה שלה תפסה תאוצה.
למרות הספקות של אודיאנג לגבי יכולתה להיות דוגמנית בינלאומית, סטרייט מספר כי זיהה את הפוטנציאל שלה ברגע הראשון שראה אותה מקפלת סוודרים בחנות. "לעיתים קרובות, הדוגמניות שאני בוחר לא יהיו מי שוודאי תחשוב עליהן כעל הילדה הכי יפה בכיתה או הבחורה הכי חמודה בבית הספר", הסביר באותו ריאיון. "אבל הן מצטלמות טוב, פוטוגניות מאוד. כשראיתי את אוור, זיהיתי מיד יופי פשוט וחזק עם עצמות לחיים גבוהות ולסת מרובעת. בעיניי, היופי שלה נכון לתקופה, ורציתי מאוד להחתים אותה. היה לי חזון איך הקריירה שלה תיראה, ולשמחתי זה התגשם".
הפריצה הגדולה של אודיאנג הייתה עם החתימה בסוכנות פבריקה במילאנו, שאליה הגיעה לראשונה בשנת 2020. באותה שנה גם צעדה עבור מותגים כמו ולנטינו, מארני וז'יל סנדר, שעבורם הצטלמה לקמפיין אופנה. מאז כולל הרזומה שלה עבודות מגוונות, כמו קמפיינים לאלכסנדר מקווין, בלנסיאגה וזארה, כמו גם רומן ארוך עם בתי האופנה בוטגה ונטה וסן לורן, להם היא מצטלמת מזה כמה עונות.
"אוור הייתה בזמן הנכון ובמקום הנכון, מאחר שהעולם היה מוכן לגיוון ונפתח לכל סוגי הדוגמניות השחורות, לא רק הדוגמנית השחורה שנראית כמו ילדה לבנה", מסביר הסוכן שלה, כשהוא עוקץ דוגמניות שחורות בעלות מראה "בהיר", ע"ע דמויות כמו ביונסה. "היא שמרה על מקצוענות לכל אורך הדרך, ועשתה עבודה טובה ממש".
תווי פניה החזקים והפיסוליים, לצד נוכחות כריזמטית וביטחון עצמי, הם אלו שמבדלים אותה מדוגמניות אחרות בענף, כמו גם קולגות ילידות דרום סודן, ביניהן אדוט אקץ' ואלק ווק. מעבר למראה המיוחד שלה, אודיאנג בולטת בזכות עמדה שהיא מביעה בנוגע לשוויון וגיוון בתעשיית האופנה. היא משמשת קול לנשים צעירות באפריקה ומחוצה לה, שמעוניינות לפרוץ את הגבולות ולהגשים חלומות למרות המכשולים.
"זה עסק מאוד תחרותי. אני מרגישה שאנשים מבחוץ חושבים שדוגמנות זו עבודה מאוד נוצצת. יש הרבה פעמים שזה נכון, אבל יש גם הרבה פעמים שזה לא ככה", הוסיפה בריאיון. "הרבה מזה נובע מכך שאין לך שליטה על החיים שלך באופן כללי, כי הלו"ז מאוד לא יציב. יש ימים יפים, אבל גם הרבה ימים לא נעימים. אני מתמודדת עם הרבה בדידות, מרחק מהמשפחה, מאנשים אהובים וממקומות מוכרים, וזה יכול להיות מאוד מזיק לבריאות הנפשית ולאיכות החיים באופן כללי".
טרם הפכה לדוגמנית, היו לה שאיפות להיות רופאה. מאז היא למדה מדעי הבריאות בזמן הפנוי המועט שיש לה. היא גם עבדה עם אביה על פרויקט להבאת טחנות קמח וחנויות נוחות לכפר שלו בדרום סודן. "חשוב לי מאוד לזכור מאיפה באתי ואני רוצה לתת בחזרה לעם שלי. זו המורשת שלי, זו האתניות שלי", אמרה לסיכום. "אני רוצה להשתמש בקול שלי כדי לשפר את המצב של המדינה ממנה הגעתי. בדוגמנות, הרבה פעמים את יכולה להתמסר לרגע, אבל לזכור מאיפה הגעת מחזיר אותך מיד לקרקע. אני לא משנה את העולם כדוגמנית, אבל אני רוצה להשתמש בקול ובכוח שקיבלתי מדוגמנות".
