כל אחד זוכר היכן היה בבוקר השביעי באוקטובר. את ההודעות על הטבח בעוטף עזה, קיבלה הדוגמנית רומי פלד על סט הצילומים של קמפיין "פראדה הום" לקו מוצרי הבית של בית האופנה הנודע, שטרם נחשפו. זה היה היום השני של הצילומים שנערכו באיטליה. כשהטלפון החל לטרטר עם הודעות מישראל בשעות הבוקר המוקדמות, פלד עוד לא הבינה את גודל האסון.
"הייתי באנרגיות שיא מהצילומים שנערכו יום קודם לכן. מאוד אהבתי את התוצאה ומבחינתי זה היה שלב במערכת היחסים עם המותג, אחרי שהופעתי בתצוגה ובקמפיין אביב-קיץ האחרון של פראדה", היא מספרת בריאיון שנערך בחודש שעבר בתל אביב. "קראתי שהיו אזעקות, אבל הייתי די מנותקת. 'בסדר, אזעקות קורות', אמרתי לעצמי, אבל לאט-לאט התמונה התגלתה, ודפיקות הלב התעצמו בליווי התקפי חרדה. ואז הצוות מסביב החל גם הוא להבין מה קורה".
איך מצליחים להמשיך לעבוד בידיעה שהמדינה עולה בלהבות?
"המשכתי להצטלם בלב כבד. כל אנשי הצוות היו מאוד מבינים ותומכים, לא משנה מה הדעה הפוליטית שלך או מאיפה אתה מגיע, כולל מעצב השיער שהוא במקור מאיראן. לא נעים לומר, אבל פתאום הייתה תחושה שסוף-סוף הם רואים מה אנחנו באמת עוברים. אבל אחרי שבועיים דעת הקהל התהפכה".
11 צפייה בגלריה
"היום להיות פרו-פלסטיני הפך לטרנד בגלל הרשתות החברתיות". בקמפיין של פראדה
(צילום: Willy Vanderperre)
היחס כלפייך השתנה מאז ה-7 באוקטובר?
"תמיד יש את השאלה 'מאיפה את?' וכשאני עונה מישראל יש כמה דקות של שתיקה. דקת דומייה", היא מחייכת. "יש אנשים שמפנים לי את הגב והולכים, ויש מי שמתעניין ושואל שאלות. לדעתי, הרבה אנשים לא יודעים איך להתמודד עם זה. הם גם לא מבינים לעומק בפוליטיקה של המזרח התיכון, אפילו אנחנו לא מבינים לעומק, אבל לא תמיד אני מרגישה צורך להיות שגרירה של מדינת ישראל. כשאומרים שקרים, אני מביעה דעה ואומרת שזה לא נכון".
היה מקרה שאיימו לתקוף אותך.
"הייתה דוגמנית שהכרתי במילאנו והיינו מבלות יחד עם חברים משותפים. הדעות שלה תמיד היו פרו-פלסטיניות, אבל אחרי ה-7 באוקטובר היא כתבה לחברה איטלקייה שלי, שאם היא תראה אותי היא תרביץ לי. מאוד הופתעתי לגלות שהסיפורים על אנטישמיות ששמעתי מתקופת השואה זה לא אגדות – זה אמיתי. סבא רבא שלי, ניצול שואה, נפטר כשהייתי ילדה. עכשיו זה מרגיש כמו שואה שקורית לנו מחדש. אני מזועזעת מהתגובה של אנשים שעבדתי איתם או שהחשבתי כחברים, ופתאום התהפכו עליי עם אמירות כמו 'תמיד ידענו שהיהודים ככה'. מה? עד עכשיו הם שיקרו לי? באו לבלות בתל אביב, אבל בתוך תוכם הם שונאי יהודים? כנראה שהמסכות ירדו".
"הייתה דוגמנית שהכרתי במילאנו והיינו מבלות יחד עם חברים משותפים. הדעות שלה תמיד היו פרו-פלסטיניות, אבל אחרי ה-7 באוקטובר היא כתבה לחברה איטלקייה שלי, שאם היא תראה אותי היא תרביץ לי. אני מזועזעת מהתגובה של אנשים שעבדתי איתם או שהחשבתי כחברים, ופתאום התהפכו עליי עם אמירות כמו 'תמיד ידענו שהיהודים ככה'. מה? עד עכשיו הם שיקרו לי?"
יש חששות שזה עלול לפגוע לך בקריירה?
"יכול להיות מצב שעבודות שהיו על הפרק נפלו ואני לא יודעת מזה אפילו. כרגע אני רואה שדוגמניות ישראליות עובדות וכובשות יעדים מאוד נחשקים: סאן מזרחי, ליתאי מרכוס, שון לוי ועוד הרבה בנות חדשות שעובדות יפה וקוטפות קמפיינים בינלאומיים".
11 צפייה בגלריה
"דוגמניות ישראליות כובשות יעדים מאוד נחשקים". בשבוע האופנה במילאנו
(צילום: Andreas Rentz/Getty Images)
דוגמניות ישראליות תמיד עבדו, גם בשנות האינתיפאדה הראשונה והשנייה בשנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים.
"בסוף, זו אופנה. זה לא צריך לעניין מאיפה אנחנו".
הרשתות החברתיות די שינו את היחס, הגבירו את השיח.
"היום להיות פרו-פלסטיני הפך לטרנד בגלל הרשתות החברתיות. לדעתי, אפילו להיות Woke זה טרנד, כשחלקם לא באמת יודעים מה הם מאחלים לעצמם".
"ב-50 אחוז מהמקרים, אני לא אוהבת את עצמי בתמונות"
רומי פלד (24) היא מהדוגמניות הישראליות המובילות כיום. היא נולדה וגדלה בגני תקווה, בה היא מתגוררת עד היום כשהיא מגיחה לביקורים בארץ. על שירות צבאי דילגה ("אני אדם שמתקשה לפעול במסגרות, וגם קיבלתי תפקיד שלא יציל את המדינה. כל תפקיד בצבא חשוב, אבל המיסים שאני משלמת כאן תורמים יותר") לטובת חיזוק הקריירה כדוגמנית. השיער הקצר, המבט הזועם בעיניים והמראה האנדרוגיני המתפרסים על פני 178 סנטימטרים, הפכו אותה בשנה החולפת לפנים מוכרות בתעשיית האופנה הבינלאומית.
ביולי האחרון, לדוגמה, היא הופיעה על שער מגזין Elle בשוודיה, לבושה סוודר אוברסייז בצבע לבנדר של מייקל קורס, מישירה מבט נוקב אל המצלמה. שער זה מצטרף למקבץ עבודות ברזומה של פלד, כמו קמפיין נוסף לקו ה-ready to wear של פראדה, לאחר שהשתתפה בפברואר השנה בתצוגה של בית האופנה במילאנו, הפקות אופנה למגזין ווג פורטוגל ולמוסף הסטייל D של היומון האיטלקי "לה רפובליקה", ושורה של תצוגות מתוקשרות לבתי האופנה זניה, לואווה, רוקסנדה, ארדם, איסי מיאקה ואחרים.
11 צפייה בגלריה
"הבדידות גרמה לי להכיר ולהבין את עצמי". על שער מגזין Elle שוודיה, 2024
(צילום: Linn Hansson)
הפריחה בקריירה של פלד מגיעה לאחר שנים של דשדוש. בתעשיית האופנה המקומית מכירים את הפנים של הדוגמנית בעלת המראה הנערי מאז 2018, אולם רק עם המעבר לסוכנות Inch Models קיבלה הקריירה שלה תנופה. את ההצעה הראשונה לדגמן קיבלה כשהייתה בת 16 מסקאוטר של סוכנות רוברטו, אבל רק שנה וחצי לאחר מכן היא נרשמה לסוכנות של אלינור שחר, שבה הייתה חתומה עד לפני כשנה. עם עזיבתה היא הצטרפה אל ניר חצרוני, סוכן לשעבר אצל שחר, שפתח את Inch Models לפני כמה שנים, ומנהל בהצלחה, בין היתר, את הקריירה של הדוגמניות סאן מזרחי, אור שפירא ותמר דוד. "ניר ואני חברים טובים מאוד, וכשהסתיים החוזה שלי עם אלינור, החלטנו לעבוד יחד", היא מסבירה.
אמביציה של סוכן אינה בהכרח ערובה להצלחה, ולפעמים, כך נראה, צריך לא מעט מזל. "זה לא שלא היו לי אופציות לעבודות גדולות בעבר, אבל זה אף פעם לא קרה. איכשהו, מיד כשהתחלתי לעבוד עם ניר, קיבלתי את האופציה לפראדה – שילוב בין קשרים מעולים והרבה מזל של שנינו".
11 צפייה בגלריה
רומי פלד מדגמנת בתצוגה של דיוויד קומה בשבוע האופנה בלונדון
(צילום: Cameron Smith/Getty Images)
אבל לא רק. פלד, בעלת סגנון השונה ב-180 מעלות ממראה הברבי של בר רפאלי ועומר נודלמן, מביאה איתה שכלול של נתונים פיזיים המתאימים לצעידה על מסלולים בשווקים אכזריים כמו פריז ומילאנו, לצד מראה מרענן, שילוב בין שבריריות לזעם, ורוח נעורים בועטת, כזו שכבר קשה למצוא בתעשייה מהונדסת.
"תמיד היו דברים שצילמתי ולא אהבתי, בזמן שכולם אהבו", היא משתפת. "ב-50 אחוז מהמקרים שאני מצטלמת, אני לא אוהבת את עצמי בתמונות. גם בימי צילום אני לא אוהבת לראות את התוצאה, כי אני חוששת שזה יוריד לי את הביטחון. יש בי שיפוטיות מאוד גבוהה, שהתעצמה עם הדוגמנות. היום זה קטן עליי. הלכתי לדוגמנות מתוך חשיבה שזה יגרום לי לאהוב את עצמי יותר. תמיד חשבתי שאוהבים בי את האדג'יות, את השיער הקצר, ועם הזמן אני מבינה שאוהבים בי גם את התמימות שאני מביאה. אף פעם לא חשבתי שאני מהממת, והשער ל-Elle השוודי, לדוגמה, אישר לי שיש בי גם משהו פשוט. כי בסוף כל אחד רואה את החיים לפי הסיפור שהוא מספר לעצמו, איך שהוא מפענח את זה, ומה שאני משדרת החוצה".
"הייתי מלקה את עצמי, מבקרת את עצמי. כל הזמן הסתובבתי בתחושה שאני לא רצויה, שאני לא מספיק טובה, שאנשים סביבי לא אוהבים אותי. ככה אני זוכרת את עצמי מבחינה חברתית"
הדוגמנות, היא מספרת, מעולם לא עלתה כשיח בבית שבו גדלה, אבל תמיד קיבלה הערות שכדאי לה לדגמן. למעשה, יותר משהיא הרגישה יפה, פלד שנאה את עצמה. בגיל ההתבגרות התפתחה אצלה מורפיאה, מחלה אוטואימונית שבאה לידי ביטוי בנגעים המופיעים על הגוף. במפגש איתה היא מציגה כתמי עבר שנותרו עליו. "לקח לנו זמן להבין מהם הכתמים הלבנים שמופיעים על הגוף, עד שהגעתי לרופא שאיבחן את זה כמורפיאה. אני לא יודעת להצביע בדיוק מה הוביל להתפרצות של המחלה, אבל במסע האישי שלי הבנתי שהייתי האויבת הכי גדולה של עצמי".
תסבירי.
"הייתי מלקה את עצמי, מבקרת את עצמי. כל הזמן הסתובבתי בתחושה שאני לא רצויה, שאני לא מספיק טובה, שאנשים סביבי לא אוהבים אותי. ככה אני זוכרת את עצמי מבחינה חברתית".
הדוגמנות עזרה לך לקבל את עצמך? לאהוב את עצמך?
"אני לא יודעת אם זה הדוגמנות עצמה או המסע שבא בעקבותיה. הבדידות גרמה לי להכיר ולהבין את עצמי, לתקשר עם עצמי, לדבר עם הקול הנוסף שלפעמים מעליב אותי. החיים לבד כדוגמנית גרמו לי להתיידד איתו. הבנתי שאני חייבת להתמודד עם עצמי, עם האויב שהוא אני".
הרבה דוגמניות מדברות על בדידות כחלק מהחיים המקצועיים. אבל יש היום אמצעים דיגיטליים ליצירת קשר, את לא נעולה בדירה.
"פעם זה אולי היה קשה יותר, אבל בכל זאת יש בדידות. בדידות יכולה להיות גם בתוך מערכת יחסים או בדירה בתל אביב. להיות בגיל 18 לבד בחו"ל זאת לא חוויה כיפית. עם הזמן את לומדת מה לעשות עם הזמן הפנוי. חשבתי ללמוד, אבל אני לא יודעת עדיין מה. אולי עיצוב אופנה, אולי עיצוב חלל ורהיטים. אני מאוד מתחברת לאסתטיקה ולאדריכלות. זה שאני גרה במילאנו ומסתובבת בין חנויות מעצבים זה כבר סוג של לימודים".
המחלה עוד מתפרצת?
"השתמשתי במשחה שעצרה את זה, ועם הזמן הנגעים הפסיקו. לא טיפלתי בזה באמצעות טיפול פסיכולוגי, אבל אני מרגישה שאני מקדישה את חיי לפסיכולוגיה ולפילוסופיה בלימוד עצמי. זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. היום אני פחות חופרת בתוך עצמי איך אני אהיה בן אדם יותר טוב, איך אני אהיה נעימה יותר, איך אני אהיה סוחפת יותר. תמיד חיפשתי את המקומות האלה בשביל הדוגמנות, כאילו איך אני יכולה למשוך תשומת לב של אנשים, איך אני יכולה להיות מעניינת מעבר ליפה".
מעניין שזאת התחושה שלך, כי את נתפסת בתעשייה יותר כדוגמנית "מעניינת" מאשר "יפה".
"אני חושבת שהחיים הובילו אותי לשם, לא רק המראה, ותפסתי על זה טרמפ. בתור נערה מתבגרת, זה היה שילוב של תשומת לב וסקרנות, ועניין אותי עד כמה ה'דמות' הזאת יכולה להצליח ומתחתי איתה גבולות. לא רציתי להיות דוגמנית משעממת או בחורה משעממת. בתיכון רציתי להיות מה שהבנים לא אהבו. היה לי שיער קצר וכל הבנים אמרו עליי 'איכס, לסבית'. יכול להיות שאם הייתי גדלה ולומדת במרכז תל אביב, הייתי נחשבת מגניבה", היא צוחקת.
"גרתי לא מעט בדירת דוגמניות וזאת חוויה נוראית. יש לפעמים בכל דירה 'בעל בית' ששומר על הבנות, וזה מוזר מאוד. כולן תמיד בוכות או רבות עם השותפה לחדר. מגיעות בנות מכל העולם, וכל אחת אוכלת את השנייה"
יפה או מעניינת, עם שיער קצר או ארוך – מאחורי התדמית המחוספסת של פלד מסתתרת אישיות רצינית ומקורקעת. לאחרונה היא רכשה דירה באזור הנבילי האופנתי במילאנו, שאותה היא משכירה לדוגמניות המגיעות לעיר לתקופות קצרות. היא אומנם עשתה זאת בעזרת הוריה, ועדיין, רכישת דירה בעיר אירופאית אינה מהלך טבעי גם למבוגרים ממנה.
"כשהתחלתי להרוויח, ההורים שלי הסבירו לי שיותר שווה להשקיע את הכסף מאשר להשאיר אותו בחשבון", היא אומרת. "התחלתי להסתכל על מודעות לרכישת דירה והופתעתי לגלות שהמחירים שם זולים משמעותית מישראל, ושזה אפשרי לקנות שם דירה".
המהלך הזה, היא משתפת, נבע גם מהרצון שלה להתחמק מדירות דוגמניות, ולעזור לאחרות להימנע מחוויות קשות. דירות דוגמניות הן לרוב דירות שבהן מאכסנות הסוכנויות דוגמניות המגיעות לעיר, במקרים רבים גם שתי בנות בחדר. כמו פנימייה. "החיים בדירת דוגמניות נוראיים. גרתי לא מעט בדירת דוגמניות וזאת חוויה נוראית. יש לפעמים בכל דירה 'בעל בית' ששומר על הבנות, וזה מוזר מאוד", מספרת פלד. "כולן תמיד בוכות או רבות עם השותפה לחדר. מגיעות בנות מכל העולם, וכל אחת אוכלת את השנייה".
אחד המהלכים שהיא רוצה לקדם הוא יצירת מעטפת תמיכה לדוגמניות, בדומה לזו שיש לספורטאים שעטופים במאמנים, פסיכולוגים, דיאטנים. "לנו אין כלום", היא אומרת. "את מגיעה לאודישנים ולא תמיד זאת חוויה טובה. אומרים לך, את צריכה להוריד במשקל. ילדה בת 17 ששומעת את זה אומרת לעצמה 'טוב, אני אקיא או אפסיק לאכול', ואף אחד לא מכוון אותה ואף אחד לא נותן לה עצה".
זאת לא עבודה של הסוכנים?
"הסוכנים סוגרים עבודות, זה לא מתפקידם. לא מזמן ביטלו אותי במהלך יום צילום בפריז כי ההיקף שלי היה 92 סנטימטרים ולא 91 סנטימטרים כפי שהיה רשום. היינו שלוש בנות, ואחרי צילום אחד הושיבו אותי בצד ולא הבנתי למה, עד שקיבלתי טלפון מהסוכנות שאמרה לי שבגלל שההיקף עלה בסנטימטר אחד, זה לא מסתדר להם".
יום צילום שנפל על סנטימטר אחד?
"כן. הבגד עלה, אבל אמרו לי שזה משנה לחצאית את הצורה. הזוי, אבל לפחות שילמו לי על יום הצילום".
בחזרה למיזם שלך. מי ישלם לכל נותני השירותים? הדוגמנית?
"שאלה טובה, אני עוד צריכה לחשוב על המודל הכלכלי".
רעיון נוסף שמקדמת פלד ביחד עם אמה, הוא כתיבת סדרה על חייהן של דוגמניות. נכון לעכשיו היא עוד לא יודעת אם זו תהיה סדרת תיעודית או עלילתית, אבל היא מעבירה למחברת רשמים וחוויות שהיא עוברת, בשאיפה שהם יתאגדו לכדי סיפור עלילתי שיעניין אנשים. "אין מודעות לענף הדוגמנות ואנשים לא מכירים את התעשייה לעומק. זה עולם שאינו נגיש לרוב הציבור. יש דוגמניות מפורסמות, אבל רובן לא באמת עובדות בתעשיית האופנה הבינלאומית. אלו בנות שהן מפורסמות לא בזכות הדוגמנות".
אז תלכי לריאליטי ותתפרסמי.
"לא חושבת שהייתי רוצה להיות מפורסמת, אבל כן הייתי רוצה שיכירו אותי ושתהיה הכרה לדוגמניות ולדוגמנים. כי בסופו של דבר, תמיד היו ישראלים וישראליות שכבשו יעדים מטורפים ואף אחד לא מדבר על זה".
לא מסכים איתך, מדברים. ישראלים אוהבים לשמוע על סיפורי הצלחה. וגם העבודה שלך היא שלך, את לא עולה על המסלול של פראדה עם דגל ישראל.
"אני חושבת שסאן (מזרחי, א"י) כן מייצגת את ישראל. היא מוכרת בתעשיית הדוגמנות הבינלאומית בתור ישראלית וגם נראית ישראלית".
השאלה היא אם את רוצה להתפרסם או לא?
"בדור שלי כמעט כל אחד הוא סוג של מפורסם בזכות הרשתות החברתיות. זה לא שעוצרים אותי ברחוב ומבקשים להצטלם. והאמת? זה גם נראה לי סיוט. לא יודעת אם הייתי רוצה את זה".
11 צפייה בגלריה
"יש דוגמניות מפורסמות, אבל רובן לא באמת עובדות בתעשיית האופנה הבינלאומית"
(צילום: עומרי לוי)
עם שלושת אלפים וקצת עוקבים באינסטגרם, פלד היא האנטיתזה של דוגמנית מפורסמת. הסוכנים שלה היו מעדיפים שהיא תשתף יותר מחייה האישיים, אבל נדמה כי היא סללה לעצמה דרך עצמאית נטולת לחצים ומעדיפה להישמר מיצר המציצנות הגובר של אנשים. בין לבין היא משתעשעת בקריירת משחק ואפילו כבר עשתה אודישן לתפקיד שלבסוף לא קיבלה. בינתיים, היא מדלגת בימים אלו בין בירות האופנה הבינלאומיות לטובת שבוע האופנה לעונת אביב-קיץ 2025.
מסעותיה בעולם אינם מאפשרים לה, לדבריה, לנהל זוגיות בריאה. "הייתה לי זוגיות אחת קצרה בקורונה, תקופת הזמן היחידה ששהיתי במקום אחד, אבל כשחזרתי לעבודה ולנסיעות זה נגמר", היא משתפת. "אני יכולה להכיר מישהו ולהיות איתו, ואחרי שבועיים אני עוזבת למקום אחר, אז זה נגמר".
אז שיחכה.
"זהו, שאף אחד עוד לא חיכה לי. אולי אני צריכה למצוא את הבחור שיחכה לי".
