בתום מסעה לדרום אמריקה לאחר הצבא, הגיעה ענת ריבלין לניו יורק, שם פגשה את אימהּ, נחמה ריבלין, ששכלה באותו זמן את אימהּ שלה והרגישה צורך להתאוורר מעט מהמציאות. לאורך כמה ימים הן חרשו לאורך ולרוחב את הגריד של רחובות מנהטן באמצע שנות ה-90. בין מוזיאון לסיגריה, בין סיגריה לחנות בגדים, הן נעצרו מול חלון הראווה של המעצב היפני יוז'י יאממוטו, או כפי שהייתה אומרת ריבלין האם: "יוז'י יאממותו הקנאים". מהגלריה המינימליסטית של המעצב הן יצאו עם ז'קט שחור מחויט מעוטר דש עשוי תחרה. "יאממוטו איז פור לייף", המתיקה המוכרת היפנית.
החיים שבריריים ופריכים, אך לבגדים חיים משל עצמם. בשנת 2019 נפטרה נחמה ריבלין, הגברת הראשונה של ישראל, ממחלת ריאות שהכריעה אותה, והדבר הראשון שעשתה בתה בתום השבעה היה לשלוף מהארון את היאממוטו. "זה לכל החיים", כפי שהבטיחה המוכרת בחנות.
8 צפייה בגלריה
"היא שמרה בגדים משנות ה-20 לחייה ובגדים של הילדים שעליהם הייתה רוקמת". נחמה ריבלין
(צילום: אלבום משפחתי)
שלוש שנים בדיוק עברו מאז פטירתה של ריבלין, שהלכה לעולמה לפני חג השבועות תשע"ט, וארון הבגדים שלה זוכה כעת לחיים מחודשים. ביום שלישי הקרוב תיערך מכירה פומבית של כ-150 פריטי לבוש מארונה, רובם משנות ה-70 עד שנות ה-90, במתחם "קפה לשבט" שבמושב אניעם ברמת הגולן, קפה חברתי של עמותת "צורימן" לקידום בני נוער. הבגדים יוצגו בתצוגת אופנה מיוחדת בהשתתפות נשים מרמת הגולן בגילאים 70-12 ובמידות מגוונות.
בנוסף, יתקיים באירוע פאנל על אופנה וקיימות בהשתתפות ריבלין הבת ומעצבת האופנה טלי קושניר, שסייעה בפינוי ובמיון ארונות הבגדים של ריבלין. המחירים יתחילו ב-20 שקל עד 50 שקל לפריט, וכל ההכנסות הן תרומה לארגונים ועמותות מרמת הגולן שעוסקים בנושאים אשר היו קרובים לליבה של נחמה ריבלין: נשים, חקלאות, קיימות, נוער בסיכון. בשמורת גמלא הייתה עד 2018 נקבת נשר הקרויה על שמה: נחמה. הנשר רובי עוד נותר לדאות מעל מרחבי השמורה.
8 צפייה בגלריה
"היה בה שילוב של סגנון זרוק ונינוח עם אלגנטיות מוקפדת". נחמה ריבלין בצעירותה
(צילום: אלבום משפחתי)
הרעיון למכירה נולד כמעט במקרה. עם מותה של נחמה, החלה בתה, עורכת התוכן ענת ריבלין, לפנות את ארון הבגדים – תהליך מורכב, אינטימי ואמוציונלי. "ארון הבגדים שלה היה המקום האחרון שניגשתי אליו, כי בארונות יש נוכחות חיה של האדם. כשפותחים ארון, יש הדף של ריח שהיה נוכח מאוד בבגדים", היא אומרת. "אפשר מאוד בקלות לקחת ארון בגדים של אישה עם טעם טוב, למכור לחנות יד שנייה ולסגור את הסיפור, אבל בתהליך הפינוי היה לי קשה להעביר או לזרוק פריטים שלה. הרגשתי שאם היא שמרה אותם עד עכשיו, אז הם ראויים לשימור".
"מה מצאתי בארון של נחמה? הכול!" נזכרת קושניר. "אפשר לראות חיים של בן אדם דרך ארון הבגדים שלו. נחמה לא זרקה בגדים, אלא שמרה בגדים משנות ה-20 לחייה ובגדים של הילדים שעליהם הייתה רוקמת. שילוב של סמרטוטים שהיא לא נפרדה מהם (כמו חולצות טי על סף התפוררות), לצד פריטי לבוש ואביזרים איכותיים ויקרים שלא נראים כאלה. הייתה לה עין טובה לאיכות, וסגנון אישי שהיא פיצחה מגיל צעיר ועד סוף ימיה. אפשר היה לראות גזרות מסוימות שליוו אותה לאורך החיים, וגם את סימן ההיכר שלה: חולצות מכופתרות לבנות מכל הסוגים, מכל המינים, כולן בגזרה רחבה עם צווארון לא גדול מדי שהיא יכלה להעמיד".
לאורך חייה, כדמות פרטית וציבורית, יצרה ריבלין בהופעתה מודל של סגנון מקומי על קו התפר שבין אלגנטיות לנונשלנטיות, בין קוּליות לממלכתיות, ששורשיו נטועים עמוק בתולדות חייה: מילדה במושב חרות בעמק חפר, כל הדרך אל בית הנשיא בירושלים. "היה בה שילוב של סגנון זרוק ונינוח עם אלגנטיות מוקפדת", מנסחת קושניר, "שזה שילוב מקומי ומאוד ישראלי: פלאחיות גמורה מצד אחד ואלגנטיות מערבית מצד שני – דיסוננס מעניין שבתוכו ספקטרום המאפשר מגרש משחקים כיפי להתלבשות. כי אפשר לשחק פה כמה תפקידים, וראית שנחמה יודעת להשתמש בלבוש שלה ככלי מסוים. זה לא רק טעם או חוש לאיכות, אלא היכולת להבין את המשמעות של זה כדימוי חיצוני".
8 צפייה בגלריה
כל ההכנסות הן תרומה לארגונים ועמותות מרמת הגולן. בגדים מארונה של נחמה ריבלין במכירה
(צילום: גלית קוסובסקי מזרחי)
על אישיותה יוצאת הדופן של ריבלין ונגישותה, מעיד גם סיפור ששיתפה קושניר בעבר בחשבון הפייסבוק שלה. בקיץ 2017 היא פרסמה "קריאה לעזרה" על ניסיונותיה לחקות את תסרוקתה של ריבלין. חמישה ימים לאחר מכן הגיעה הודעה ישירות מנעמי טולדנו, דוברת בית הנשיא, עם הוראות הפעלה מפיה של ריבלין עצמה. הקשר הבלתי אמצעי עם סצנת האופנה הצעירה בישראל מתגלה גם באנקדוטה הבאה, גם היא מ-2017: בוקר אחד התעוררו המעצבים הצעירים דור חן וענת משולם מהמותג הולילנד לתצלום של ריבלין בחולצת טי לבנה משיתוף הפעולה שלהם עם המותג אתא, שעליה הכיתוב Holy Work (עבודת קודש). החולצה נרכשה על ידי ריבלין ללא ידיעתם, והם הופעתו לגלות זאת.
8 צפייה בגלריה
"זה לא רק טעם או חוש לאיכות, אלא היכולת להבין את המשמעות של זה כדימוי חיצוני". ריבלין בצעירותה
(צילום: אלבום משפחתי)
ריבלין הבת מספרת כי לאורך השנים התעניינה האם במעצבים מקומיים כמו רוני בר, דורין פרנקפורט, הגרה, מעצבת הנעליים שני בר, מותגי הנעליים דניאלה להבי וקאפל אוף, וכמובן, שרון טל למשכית, שעיצבה עבורה בגדים לאירועים רשמיים. בחו"ל אהבה מאוד את החולצות של אנייס בי הצרפתייה ואת מכנסי הג'ינס של המותג ג'רבו שכבר לא קיים – אף אחד מהם אינו מנקר עיניים. בשנים האחרונות לחייה תפרה ריבלין פריטי לבוש אצל החייט שלומי ענתבי. פריטי הלבוש הרשמיים מתקופתה כרעיית נשיא המדינה נתרמו לאחר מותה לארכיון הטקסטיל והאופנה ע"ש רוז בשנקר, ביניהם שמלה של משכית שלבשה ריבלין לביקור נשיא ארצות הברית דאז דונלד טראמפ בישראל בשנת 2017; וז'קט שחור שעיצב עבורה ענתבי, שאותו לבשה באירוע הציבורי האחרון שלה – חצי שנה לפני מותה – כשהעניקה את פרס רעיית נשיא המדינה לשירה עברית למשורר עמיחי חסון.
8 צפייה בגלריה
"ניתן ללמוד מהארון שלה איך השתנה מזג האוויר לאורך העשורים האחרונים". ריבלין בצעירותה
(צילום: אלבום משפחתי)
ענת ריבלין מספרת כי התשוקה לטקסטיל נטמעה גם בה. "אני לא יכולה לעבור ליד חתיכת בד ולא לקחת אותה", היא אומרת. עכשיו, כאמור, מתוך רצון להביא חיים חדשים לבגדים של האם, להמשיך את תשוקתה לאופנה ולאיכות, ומתוך ערכים של קיימות, החליטה המשפחה למסור לתרומה את הארגזים שנשמרו. בעקבות מפגש עם אשת התוכן ענת ברונפין ממושב אל-רום, נוצר חיבור טבעי בין אהבתה של נחמה ריבלין לרמת הגולן ובין ארון הבגדים שלה – יוזמה שיצאה לפועל בזכות גלית קוסובסקי מזרחי, מנהלת מחלקת אמנויות בגולן.
"ניתן ללמוד מהארון שלה איך השתנה מזג האוויר לאורך העשורים האחרונים", אומרת ריבלין הבת לסיכום. "בגדים משנות ה-70 עד שנות ה-90 שאי אפשר כבר ללבוש אותם במרבית המקומות בארץ, כולל בירושלים, רוב ימות השנה. אולי רק בהרי הגולן, שאימא שלי מאוד אהבה". דרך ארון הבגדים של ריבלין ניתן גם להכיר בצורה אינטימית את האדם שהייתה מבעד לתדמית הציבורית, כמו חולצות שעליהן הייתה רוקמת או משלבת חרוזים, רקמות פלסטיניות שרכשה בעיר העתיקה בירושלים ובית ג'אלה, וגם מכנסי ג'ינס שהיו שייכים לאחד משלושת ילדיה, שעליהם רקמה את תוצאות משחקי בית"ר לאורך עונה אחת. "היא אהבה לשלב סממנים אישיים כמו רקמה על בגדים, והרבה פריטים היא 'עיצבה' מחדש כדי שיתאימו לסגנון שלה", אומרת ריבלין. "היא לא הייתה מעצבת אופנה, אבל זיהתה מה מתאים לה ומה לא".
