פמלה אנדרסון
תאמ;לק לי: את המרוץ שלה אל התהילה התחילה פמלה אנדרסון כשצולמה במקרה לבושה בחולצה של מותג בירה ותמונתה הוקרנה על מסכים במשחק פוטבול בקנדה מולדתה. זה הספיק לה כדי לזכות בקמפיין לבירה, ובעקבותיו שינוע מהיר לצילומים בלוס אנג'לס עבור השער של מגזין "פלייבוי" ב-1989.
כבר בתחילת הדרך היה ברור לכולם שהיא נוצקה מהחומר שאלפי מתבגרים (ואבותיהם) מריירים עליו בחלומות, אז קשה להתפלא שהתחנה הבאה בקריירה שלה הייתה עם בגד ים אדום וריצה בהילוך איטי על החוף בסדרת הטלוויזיה המיתולוגית "משמר המפרץ". בשנות ה-90, בהיעדר אינטרנט הנגיש לכל, שימשה הסדרה הזו כיצרנית הכמעט בלעדית של מאגר סמלי הסקס הכי גדולים של אמריקה.
אנדרסון הייתה אז, כמתבקש מדמותה הציבורית, הרבה מהכול – הרבה בלונד, הרבה חזה, הרבה שפתיים. כמעט אף אחד מאלה לא הגיע "מהבית", אך כל פרט בתדמיתה קיבל חיזוק מהביוגרפיה הסוערת שכללה ריבוי בעלים (חמישה, אחד מהם פעמיים), קלטת סקס ביתית שנגנבה מביתה והופצה ברבים, ואמירות פרובוקטיביות ששוחררו לתקשורת, אשר מצידה ששה לחזק סטריאוטיפים, בעיקר מהסוג שמגיע באריזה משולשת הכורכת יחד בלונד, מין ומפורסמים.
היה אפשר להאמין בקלות שאנדרסון תמצא את עצמה בהמשך הדרך באותו צומת שבו נפגשות השחקניות שהוליווד השתמשה בהן וזרקה אותן – הזדקנות לא במיוחד פוטוגנית, תפקידי אורח בסרטים זניחים, השתתפות ב"רוקדים עם כוכבים" ולקינוח, הודעה על אשפוז להתאוששות – אבל היא הוכיחה שהיא חזקה מהכול. אנדרסון המציאה את עצמה מחדש, חשפה את נבכי נפשה בדוקומנטרי "פמלה, סיפור אהבה", לקחה בחזרה את המושכות על התדמית שלה והפכה לאחת ממובילות טרנד "המראה הטבעי".
בשנה האחרונה היא חוזרת למרכז הבמה התקשורתית בגיל 56, מצטלמת בלי איפור, מקדמת מותג קוסמטיקה אלטרנטיבי ונראית הכי טוב שאפשר.
איך היא מתלבשת? "אנדרסון של הסיבוב השני" מתלבשת כמו מי שהחליטה לאסוף את כל הסטריאוטיפים הכי גנריים של פצצת מין לשעבר שחצתה את גיל 50, לדחוף אותם אל פח האשפה הסמוך, ולחזור עם מהפך של 180 מעלות.
את טרנד ה"ללא איפור" היא אימצה כמעט במקרה, לדבריה, אך המטרה ראויה והתוצאה משובחת. בהתאמה, היא עברה גם למינימליזם אופנתי, מגלה לעצמה ולעולם כי פחות זה יותר. אנדרסון קראה תיגר על החוקים הלא כתובים של עולם האופנה ועצרה את המרדף הנואש אחר מראה צעיר. היא, לעדותה, כבר לא מנסה להיות "הילדה הכי יפה בחדר". אז היא באמת לא ילדה, כמובן, אך פעמים רבות היא בהחלט הכי יפה בחדר.
נכון, יש במהלך הזה לא מעט קלישאות של העצמה נשית ואישית ממיטב התוצרת של סדנאות "אהבי את עצמך" שמככבות בטיקטוק, אבל לפחות מדובר באג'נדה שמיישרת קו עם ההתנהלות שלה בעולם האמיתי. נראה שפיה, ליבה ופניה – שווים.
חשבון האינסטגרם שלה הוא מלאכת מחשבת של שיקוף המראה הטבעי שהיא מקדמת, וכבר שנים לא נראתה האידיאולוגיה האסתטית הזו מבוצעת כל כך יפה. תוספות השיער הארוכות והגולשות הוחלפו בתסרוקת אסופה למחצה, והמלתחה התמלאה בסריגים רכים, חליפות אוברסייז בסגנון גברי, שמלות צמודות אך נטולות מחשופים עמוקים מאוד, פנים גלויות, גבות דקיקות וחופן נמשים.
על השטיחים האדומים או בהפקות אופנה, היא קצת פחות ביתית וקצת יותר חוגגת – בלי רעש וצלצולים, אבל עם תועפות של סטייל. לדוגמה, החליפה הלבנה בעיצוב ויקטוריה בקהאם, שעושה כבוד לטרנד האוברסייז בלי להיראות כמו תחפושת, שאיתה הגיעה לטקס פרסי האופנה הבריטיים בסוף 2023. הסטייל הנינוח מלווה גם את הקמפיין שלה למותג התכשיטים פנדורה, שבו הצטיידה בשני בניה, חולצות שחורות (לכולם), חיוך גדול (שלה) ועדות כפולה לגנטיקה מנצחת (הבנים).
בערב הגאלה של מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, שנערך בתחילת החודש, היא אומנם לא ויתרה לגמרי על האיפור, אך בחרה בכל זאת בכיסוי מינימלי ושמלה במראה מעודן ומרחף של אוסקר דה לה רנטה. כך היא הצליחה להתבלט ברעננותה על רקע הנשים החנוטות, שנאלצו לנוע במרחב כשהן נישאות על כתפיהם של מאבטחים חסונים.
עתידות: עוד בעל או שניים, צעירים ממנה במובהק, הנחיית תוכנית אירוח שמשלבת פמיניזם עם קוסמטיקה, וקמפיין שבו תאמץ מחדש את בגד הים האדום והאייקוני רק ללא איפור, ותשבור את האינטרנט.
מחיאות כפיים או מטח עגבניות? מחיאות כפיים, חד משמעית. אנדרסון מציגה אלטרנטיבה שפויה לעבודות הטיוח מכמירות הלב של הקולגות משכבת הגיל שלה. היא כמו חצבה מתוך עצמה את האישה היפה להפליא שהסתתרה מתחת לערמות הצבע והנפח, והשאירה רחוק מאחור את הסטיגמה הנצחית של סרטוני הסקס שעליהם חייב לה העולם התנצלות ענקית.