לפני עשר שנים התיישבה מיכל ויצמן (הקטנה, בשבילכם) על ספת הפסיכולוגית. המטרה: להיגמל מעצבים. קריזות, במילים אחרות. "הסברתי לה שתינוק בן יומו נולד עם בכי, שזה יצר הרע שמלווה אותנו כל החיים", היא גולשת בשיחה אל מחוזות הניו אייג'. "ואדם בריא נולד עם שני דברים: רפלקס מציצה ויצר הרע, שהולך איתנו עד לטקס הסופי שהוא בסך הכול שבע דקות, ואם אתה אדם מפורסם, אז זכית בעשר דקות של הספדים. אני יושבת מול הפסיכולוגית ואומרת לה: אני דמות ציבורית ומסתכלים עליי בזכוכית מגדלת. כל פיפס קטן, לא יודעת למה, אולי אני סוג של מושכת אש..."
לא סוג של, את מושכת אש.
"זה נהיה פיגוע! לפעמים אני אפילו לא יודעת שהפיגוע מתנהל ברשתות החברתיות, בזמן שמסתכלים עליי ברחוב כאילו שדדתי בנק. ואני צריכה ללמוד לחיות עם העטיפה הזאת, מבלי לתת לאנשים לגרות לי את היצר הרע. הרי לכל אחד מאיתנו יש את הקוף בפנים. כשאתה רואה טלוויזיה ולא בא לך על התוכנית, אתה מעביר ערוץ בשלט – אני למדתי להחליף תדרים. גם אם ישלמו לך עכשיו כסף להוציא ממיכל הקטנה את היצר הרע, חותמת לך שלא תצליח. למדתי לשלוט – לא במאת האחוזים, אבל באחוזים גבוהים – בנפש ובגוף שלי".
12 צפייה בגלריה
"אני מרגישה יותר בנוח עם עצמי עכשיו, אבל באופן כללי אני לא לובשת חשוף יתר על המידה"
(צילום: ענבל מרמרי)
קל להביא אותה להתחממות. מספיק להזכיר לה את הדיונים בתקשורת וברשתות החברתיות ביולי האחרון, כשיצאה מבית החולים שעות ספורות לאחר לידת בתה נאיה לאכול עם בעלה במסעדה אופנתית בשדרות רוטשילד בתל אביב, מקום מרבצם של ידוענים וצלמי פפראצי. ויצמן בת ה-39 הייתה שוב בכותרות, והקוראים במדורי הנשים והרכילות התחלקו לשניים: בעד ונגד.
"אתה יודע איזה תגובות רעות ואכזריות קיבלתי באינסטגרם מנשים על זה שאחרי לידה יצאתי למסעדה?" היא אומרת, "סליחה, אבל איפה זה פוגע בך? איפה זה מפגיש אותך איתי? לא מתאים לך, תורידי עוקב. אנשים חיים את החיים של אנשים אחרים. תחיו את החיים של עצמכם".
זה מחיר התהילה. הביקורת שהושמעה היא על זה שאת מייצרת נראות בלתי אפשרית מול נשים אחרות. בפועל, הרבה נשים אחרי לידה מתאוששות, בזמן שאת לובשת סקיני ג'ינס במסעדה ברוטשילד.
"אתה יודע כמה נשים כתבו לי שאני נותנת להן השראה? אתה יודע שעברתי ניתוח חירום קיסרי עם התאומים שלי אחרי שהייתי בסכנת חיים, וחמישה ימים לאחר מכן עליתי על במת הפסטיגל? אתה יודע למה קמתי? כי אני מחוברת לעצמי. הכול פה בראש. הקב"ה הביא לי שני תאומים בני ארבע היום, ועשרות אלפי ילדים קנו כרטיס כדי לראות אותי. אז לא הייתי מגיעה לפסטיגל ואומרת, 'סליחה, ילדתי'? עמדתי בהתחייבות והגעתי".
את לא חושבת שאת קורעת את עצמך?
"אני נראית לך כמו מישהי שקורעת את עצמה? הילדה שלי (נאיה, שישבה על ברכיה בחלק מהריאיון, א"י) נראית לך לא בסדר? הבית לא נראה תקין? משהו נראה לך לא בריא? מה הבעיה? כל אחד יודע למה הוא מסוגל, ושכל אחד יחיה את חייו. כשהתעוררתי מהניתוח, אמרתי ישתבח שמו לעד, כמה אלוהים אוהב אותי: גם יצאתי בריאה וגם הובלתי את הפסטיגל. אז אני אתלונן על כאב? האדרנלין ניצח. כלום לא כאב לי".
12 צפייה בגלריה
"למדתי לשלוט – לא במאת האחוזים, אבל באחוזים גבוהים – בנפש ובגוף שלי". מיכל הקטנה בביתה
(צילום: ענבל מרמרי)
מה מניע אותך?
"החיים שלי מחולקים לשלושה: אישי, זוגי ומקצועי. אבל במקום הראשון: זאת אני! אני במקום הראשון, אני במקום השני, אני במקום השלישי. בעלי במקום הרביעי, הילדים במקום החמישי".
אמיץ לומר דבר כזה.
"זה לא אמיץ, זה אמיתי. למה אני במקום הראשון?" היא שבה ומסבירה, מתעקשת שתצוטט מילה במילה: "כי ברגע שאני שלמה עם עצמי, רגועה ואוהבת – אני יכולה להעניק לבעלי זוגיות בריאה, חופש, להגשים את החלומות שלו. זה לא ממקום אגואיסטי. כשאתה מרגיש טוב עם עצמך – אתה נעים לסביבה. כשאת דמות ציבורית, יש לאנשים תמיד מה להגיד. הכול בסדר, זה חלק מהדיל. אלוהים סומך עליי והביא לי שישה ילדים לגדל, לדאוג, להאכיל, לחנך, ואני אוהבת את זה. ומה יש לאנשים לומר – נו, יאללה, סגרת את הבסטה? לכן חשוב לדעת להיאחז בדברים האמיתיים. אבל גם אני יכולה להיפגע".
איפה הנקודה הרגישה שלך?
"הדבר היחיד שיכול לטלטל אותי ולהוציא אותי מדעתי זה בעלי. אבל 21 שנה בזוגיות זאת עבודה. לא יומיומית – עבודה שעתית".
"יש מעמסה – תרוקן. כמו פח זבל"
חודשיים וחצי לאחר לידת בתה נאיה, ושנה וחצי בלבד מאז לידת בתה אלי, ויצמן נראית כמו אחותן הגדולה, לבושה בגופייה שחורה פשוטה ומכנסוני ג'ינס. ממרפסת דירת הטריפלקס המשפחתית באחד ממגדלי היוקרה של תל אביב, אפשר לראות מצפון את חדרה ומדרום את יבנה, העיר שבה נולדה וגדלה. בסלון הגדול מסודרים הספרים בספרייה לפי צבעים, טרנד שלאחרונה תופס תאוצה אצל משפיעניות בתחום הלייף סטייל.
את הכינוי מיכל הקטנה היא סוחבת מכיתה א' 2 בבית הספר היסודי. "היינו ארבע מיכל בכיתה: מורד, מורגנשטרן, וייס ואני, מיכל קעה", היא נזכרת. "המורה לא הצליחה לבטא את שם המשפחה שלי, והייתי נבוכה מול 42 תלמידים שצחקו עליי. קמתי ואמרתי: 'זה קעה וזאת אני'. המורה אמרה לי: 'את קטנה וזה גם בקו"ף, אז מהיום את מיכל הקטנה'. מאז אני מיכל הקטנה. בספר מחזור, בכל מקום. גם כשהכרתי את ניר בעלי (מבעלי קבוצת מלונות בראון, א"י), הצגתי את עצמי כמיכל הקטנה".
היום מיכל הקטנה היא עסק עתיר מוצרים והופעות לילדים. רק לאחרונה השיקה את הסרט "שמלת השבת של חנה'לה", סדרת מוצרים עם סופר-פארם הכוללת משמפו לילדים ועד חטיף בריאות, והיא שוקדת על מחזמר חדש שיעלה בחנוכה. כשהיא נשאלת האם ככוכבת ילדים היא מרגישה צורך לבנות דמות בעלת דימוי מנוגד לעולם המבוגרים, היא פוסקת: "אני לא מרגישה בדמות. זאת אני".
יש בגדים שלא היית לובשת ככוכבת ילדים?
"לא. הדבר שהכי הפריע לי בגוף שלי זה החזה שעשיתי בגיל צעיר, ולפני כמה שנים הוצאתי את השתלים. אני מרגישה יותר בנוח עם עצמי עכשיו, אבל באופן כללי אני לא לובשת חשוף יתר על המידה. אני לא חושבת שצניעות זה בגד, צניעות זה משהו מבפנים".
חינכו אותך לצניעות?
"בוודאי. אני מגיעה מבית מאוד מסורתי, ואבא שלי התחזק כשהייתי בת 12. אם בעתיד יהיה לי פרטנר שירצה לצאת יחד לתהליך, אני אשמח".
תהליך של חזרה בתשובה?
"כן. אני מאוד מתחברת לדת ומאמינה בתורה. אבל אתה צריך בשביל זה פרטנר".
את רואה את עצמך בעתיד כדתייה עם כיסוי ראש?
"אני לא נוהגת להצהיר הצהרות".
מה זאת אומרת? עכשיו נתת חתיכת הצהרה.
"להצהיר הצהרה זה חד משמעי – אמרתי שאני שוקלת. אני צמה ביום כיפור, הולכת למקווה ומדליקה נרות ביום שישי. ניסיתי לשמור שבת, אבל זה קשה. שלום בית יותר חשוב".
12 צפייה בגלריה
"אי אפשר להיות כל הזמן במקום שיפוטי, ומי שנמצא שם – הוא מי שלא שלם עם עצמו"
(צילום: ענבל מרמרי)
מה את אוהבת בתורה?
"בתורה כתוב הכול: מהרגע שאתה קם בבוקר ועד הרגע שאתה הולך לישון. אבל לא כתוב בה משהו אחד: איך לחנך ילד. זאת זכות להיות אמא לשלוש בנות ושלושה בנים, אבל זה גם מאתגר. אני מחנכת את הילדים שלי בבית שהכול פתוח. האלוהים שלי בבית זה לא לגנוב, לא לשקר ולא לבגוד. כל השאר – הכול בסדר. דברו פתוח. יש מעמסה – תרוקן. כמו פח זבל. אם אתה לא מרוקן, אתה מתפוצץ. אני לא זזה בלי הרב יוסף ברבי, שמלווה אותי כבר שבע שנים. הוא הכי קרוב אליי בעולם, הוא האיזון של חיי".
"כל בריוני המקלדת לא פחות מזויפים"
כשמיכל הקטנה לא בשמלה ורודה וסרט בשיער, היא חורכת את הרשתות החברתיות ואירועים מתוקשרים בשמלות מיני קטנות ועקבים בגובה 12 סנטימטרים. "אני או על עקבים או על שטוח. לא באמצע", היא מצהירה. רק לאחרונה רכשה בדובאי זוג סנדלי עקב בגובה תריסר סנטימטרים של ג'ימי צ'ו, לאחר שראתה את הגרסה הכסופה שלהם על ג'ניפר לופז בפסטיבל ונציה בחודש שעבר. מפאת גודלה הזעיר, ויצמן משקיעה רק באביזרים כמו נעליים ותיקים של בתי יוקרה. בגדים, היא אומרת, היא לא יכולה לקנות. לא בגלל תג המחיר, אלא בגלל תג המידה.
12 צפייה בגלריה
"אלוהים סומך עליי והביא לי שישה ילדים לגדל, לדאוג, להאכיל, לחנך, ואני אוהבת את זה"
(צילום: ענבל מרמרי)
"אני לא אקנה בגד יקר ואז אלך להצר אותו אצל תופרת, כי זה לא ייראה אותו הדבר. זה יעוות אותו", היא מסבירה, "אז אני קונה מידה XXS באתר Revolve ובמקרים מסוימים הולכת לתופרת, אבל אין לי זמן למדידות. בזמן הזה, אני מעמידה במטבח ארבעה סירים".
אז איפה את קונה בייסיק, בזארה קידס?
"כן, אני מידה 13 בזארה קידס. אבל זה לא משהו שאני יכולה ללבוש לאירוע, אלא רק ליומיום. מאוד חשוב לי להתלבש בשבילי, אבל גם בשביל בעלי. תמיד להיות רהוטה, נקייה ולגוון".
אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם?
"בעלי אמר לי לפני כמה ימים שהוא הכי אוהב אותי בשמלות קטנות וצמודות לגוף. אחרי 21 שנים יחד, זאת הפעם הראשונה שאני שומעת את זה ממנו, ומעכשיו אני מקפידה. זוגיות זאת עבודה מאוד קשה. אנחנו כל הזמן מתפתחים, משתנים. כשהכרתי את ניר, לבשתי רק מכנסיים בגזרה נמוכה. היום, אם אני רואה משהו בגזרה נמוכה – אני לא יכולה, כי גזרה גבוהה מאריכה אותי. גם, נניח, גבות. פעם הלכתי איתן דקות, היום אני במראה הטבעי. מאז ומתמיד, התחברתי לפשוט ולטבעי. אני מחפשת את השלמות שלי עם עצמי, חשוב לי להתעסק בפנימיות שלי".
מה את חושבת על כל העיסוק הגובר ברשתות החברתיות בנושא הפוטשופ?
"שאף אחד לא יתייפייף, גם מי שכתב שהוא נגד, משתמש בתוכנה הזאת. פוטושופ זה לא רק להצר את הגוף – זה גם תאורה, טשטוש כתמים. כולם שם. אנחנו לא נמצאים בתקופה של מצלמות פולארויד".
כאמא לשישה ילדים, אין לך חששות שאת מגדלת אותם לתוך עולם מזויף?
"אני בעד שכל אחד יעשה מה שנעים לו ושיתעסק בעצמו. כל הדיון הזה נוצר כדי לצבור לייקים ולייצר שיח. אי אפשר להיות כל הזמן במקום שיפוטי, ומי שנמצא שם – הוא מי שלא שלם עם עצמו. כל בריוני המקלדת לא פחות מזויפים. ברוב המקרים, הם בכלל לא אמיתיים, אז פוטשופ הוא מה שמפריע? כל השאר פתור לך בחיים? מצטערת, אנשים מאוד-מאוד מתייפייפים".
ומה מצאנו בארונה?
"אני אדם מאוד קיצוני: אם עקבים – מנופי אבי. אני 1.58 מ', והמזל שלי הוא שיש לי רגליים ארוכות. אני יכולה ללכת שעות על עקבים, זה מאוד נוח לי".
"בפעמיים האחרונות, גיליתי שאני בהיריון כשלבשתי את השמלה הזאת".
"החלום של ניר זה שאזרוק אותן לפח, אבל יש לי אליהן סנטימנט. הן הכי נוחות לי בעולם, ואני הולכת איתן לכל מקום".
"קניתי אותן באאוטלט בלונדון, כי התלהבתי מהעיצוב. ראיתי אותן בדמיוני עם ג'ינס וטי שירט לבנה. כשאני נועלת אותן, אני מקבלת הרבה תשבחות, אבל אני חוזרת הביתה עם יבלות כי הן במידה קטנה משלי – 36 במקום 37 וחצי".
