לא מעט קווי דמיון עולים במפגש עם שלושה ממעצבי השיער הבכירים בישראל – אלה שמטפלים בלקוחות מהאלפיון העליון, שיש להמתין זמן לא קצר בשביל לקבוע אצלם תור ושהמחירים שלהם לא מתאימים לכל כיס. לכל אחד מהם סגנון ואופי משלו, אך כולם הגיעו אל המקצוע כמעט במקרה, התחילו את דרכם בהפקות אופנה ועשו גוונים לכל הכוכבות של התקופה, לפעמים אפילו בחינם. כולם גם הפכו לשם דבר בתחומם, התמודדו עם דרישות של כוכבים מפורסמים וצלמי פפראצי עקשנים. שניים מהם החליטו להיפרד מהמספרות המפורסמות והמהודרות שלהם בתקופת הקורונה ועברו לסטודיו ביתי אקסקלוסיבי, אחד לקח רק שלושה ימי חופש כשהתחתן. יצאנו להכיר את האנשים שמאחורי המספריים והפן.
עמיר מזרחי: "יש ספרים צעירים שלוקחים כפול ממני"
"אנשים לא מבינים שספר זה מקצוע מאוד-מאוד קשה. זה כמו להיות ספורטאי. שחקן כדורגל לא יכול לרוץ 40 שנה. צריך לעמוד כל היום, זה שוחק את הצוואר והכתפיים, ולנפש זה עוד יותר קשה", אומר מעצב השיער הידוע עמיר מזרחי, שהחזיק בעבר מספרה יוקרתית במיוחד בכיכר המדינה וכעת פועל ממספרת בוטיק שפתח בסלון המרווח של בית קרקע יוקרתי בצפון תל אביב. רגע לפני תחילת הריאיון, מעצב השיער הוותיק עוד מקבל לתספורת מהירה ותיקון קצוות את סלע שרלין, מלכת היופי לשנת 2019. זה רק עוד בוקר טיפוסי במספרה הביתית החדשה שלו.
"נולדתי בפתח תקווה", הוא אומר, "ואני לא הדור של היום. פחות אהבתי ללמוד ומאוד עניין אותי לעבוד עם הידיים. הייתי מפרק מכשירים אלקטרוניים. בגיל 14 וחצי בערך החלטתי שאני רוצה ללמוד את מקצוע הספרות - כך קראנו לזה בעבר. היום נותנים לתחום שמות הרבה יותר מכובדים. עשיתי קורס והתחלתי לעבוד כספר בפתח תקווה. בגיל 16 עזבתי את הלימודים והתחלתי לעבוד אצל שוקי זיקרי בתל אביב. עבדתי אצלו במשך 11 שנה, המון זמן".
באותה תקופה היית חתום גם בסוכנות דוגמנות והכרת מקרוב את חיי הלילה של תל אביב. זה עזר לך לפתח סגנון ייחודי?
"בגיל 18, כשהייתי בצבא, עבדתי גם כדוגמן במקביל. לא היו אז הרבה דוגמנים בארץ כמו היום, וזו הייתה תקופה מעניינת מאוד. בדיעבד, זה עזר לי ללמוד על עולם האופנה. כשהייתי בצד השני, הבנתי מה זה מקצועיות וסטייל. הבנתי מה נכון ומה לא נכון, איפה להגזים ואיפה פחות. זה מאוד עזר לי להיות ספר ולהבין באמת מה הלקוח צריך. בשנת 1998 פתחתי את המספרה בכיכר המדינה - בהתחלה על 20 מ"ר, ואז הגדלתי ל-40 מ"ר ובהמשך ל-200 מ"ר. אחר כך פתחתי מספרה בהרצליה עם 40 עובדים והיה ממש כיף. אני אוהב את מה שאני עושה, ואני עושה את זה כבר המון שנים. כל הזמן לומד ומחדש".
בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות האלפיים היית מאוד ידוע בתעשיית האופנה הישראלית. למה דווקא אליך הגיעו כל הסלבס?
"כשנמצאים בהפקות של צילומים, פוגשים לקוחות כמו שרית חדד או אייל גולן, ואז יוצרים איתם קשר. ככה מתקדמים. הם עוזרים לך בתחילת הדרך, אין ספק. הסלבס בוחרים מעצב שיער משתי סיבות: כמה אתה טוב, וכמה אתה לוקח. הייתי עושה להם הנחות. כל מיני מפורסמים עברו אצלי בין הידיים: שחקני כדורגל מנבחרת ישראל והמון דוגמניות. בשרית חדד טיפלתי במשך הרבה שנים וגם באייל גולן ובאביב גפן. היו כל מיני כתבי טלוויזיה והרבה שחקנים כמו אסי לוי, ששון גבאי ושמוליק וילוז'ני.
"היום יש פעילות באינסטגרם וזה עובד בצורה מטורפת. בתקופה שלי היו מחכים צלמי פפראצי מחוץ למספרה. מעולם לא הזמנתי צלמים, אבל הם כל הזמן היו מסתובבים שם. לפעמים הייתי מוציא סלב מהדלת האחורית. באופן אישי, היה לי קשה לעבוד עם סלבס לאורך זמן. כשהם היו נכנסים למספרה, היה צריך לעזוב הכול ולקבל אותם, ותמיד היו לקוחות שזה הפריע להם".
12 צפייה בגלריה
"היום הלקוחות באים אליי ספציפית – ולא כדי לראות ולהיראות"
(צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של עמיר מזרחי)
לאחר שנים ארוכות מאחורי הוויטרינה בכיכר המדינה, כאמור, החליט מזרחי לעשות שינוי גדול בחיים: לסגור את מספרת היוקרה המפורסמת שהכילה צוות של עשרות עובדים ולפתוח מספרת בוטיק קטנה בשכונת אפקה ללקוחות הוותיקים ולשכנים החדשים – אנשי ונשות האלפיון העליון.
"אני מאלה שהקורונה עזרה להם. לא הייתה ברירה אחרת וזה הפך לתהליך", הוא מסביר. "היה לי מקום פנוי פה בבית, ואמרתי: אוקיי, עושים את זה. לא פחדתי כלכלית, כי הרבה יותר קשה להחזיק מספרה עם 20 עובדים. יש לי עור ברווז כשאני חושב על השינוי המרגש שעשיתי בחיים. הגעתי לטופ עם האצבעות האלה, וצריך לדעת מתי לעצור. ראיתי אנשים שהתבגרו מאחורי הוויטרינה ולא היה לי נעים לראות את זה. הלקוחות התבגרו וגם הספר התבגר. בימים הטובים הייתי קם בכל יום בשעה שש בבוקר ועובד עד שעה אחת או שלוש בלילה. ככה חייתי במשך 20 שנה. היום אני רוצה לסיים את העבודה בשעה שש וחצי, ומסיים אחרי השעה תשע בערב. לפעמים יש לקוחה לחוצה שלא מרוצה וצריך לסדר לה את הצבע והגוונים, וזה לוקח זמן. יש לי שתי פקידות שמתאמות תורים בטלפון. פה במספרה הטלפון לא מצלצל".
12 צפייה בגלריה
"אם אתה מרוויח טוב משיער, לא צריך להגזים". מזרחי בעבודה
(צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של עמיר מזרחי)
איך השפיע השינוי על הקשר שלך עם הלקוחות?
"בכיכר המדינה, לא הייתי חופף, לא הייתי נוגע, לא הייתי מרגיש. היום אני מדבר עם הלקוחות, מרגיש אותם, וזה שיפור גדול מבחינתי כי יש לי קהל מקסים. בכיכר המדינה, 50 אחוז מהלקוחות היו נכנסים בעקבות סיבוב קניות בכיכר. היום הלקוחות באים אליי ספציפית – ולא כדי לראות ולהיראות. זו חוויה הרבה יותר אישית, וזה הכי כיף. אלה לקוחות שלא עזבו אותי במשך 30 שנה ומלוות אותי לאורך כל הדרך. גם לקוחות שגרות בכיכר המדינה באות אליי לפה".
איך אתה מצליח לתמרן בין תספורת אופנתית שלדעתך מתאימה לבין רצון הלקוחה?
"לפני שמתחילים לעבוד, צריך לבקש כמה שיותר מידע מהלקוחה: במה היא עובדת, איזו תקופה עוברת עליה. עם הזמן אתה לומד להבין שכמה שאתה מת לקצר את השיער – אולי זו תהיה טראומה ללקוחה. אז למדתי כמה אפשר להוריד".
והמחירים?
"יש ספרים צעירים של דור האינסטגרם, שלוקחים כפול ממני. אני לא שם ולא יודע לקחת כסף. הרבה פעמים אני עושה עוד שטיפה ועוד צבע – בלי לחייב – כי זה חלק מהטיפול. האינטרס שלי הוא שהשיער ייראה יפה. כי אם אתה מרוויח טוב משיער, לא צריך להגזים. אצלי תספורת לגבר עולה 250 שקל, לאישה – 490 שקל, וגוונים עולים 1,200 שקל".
אבי פדידה: "החלטתי לוותר על האגו, לוותר על כל האימפריה והתקשורת"
"קיבלתי את המתנה הזאת, את הזכות לגעת באנשים ולעשות להם טוב. משם התחילה הדרך", אומר אבי פדידה, שנחשב בעבר ל"ילד הפלא של תעשיית האופנה" והפך למעצב שיער מבוקש של נשות האלפיון העליון.
"גדלתי בבת ים ולא אהבתי ללמוד", הוא מספר. "בגיל 16 למדתי במגמת חשמל בבית ספר משלב ביפו – אך ורק בגלל שבית הספר היה מול הים. הייתי גולש והחיים שלי היו רק גלישה, לא שום דבר אחר. יום אחד הגעתי במקרה לראשונה לכיתה של מגמת ספּרות וראיתי את כל התלמידים עובדים עם מספריים על בובות. הרגשתי משהו מוזר בגוף – כאילו קיבלתי מכה. ידעתי שזה יהיה המקצוע שלי. באותה שנייה עזבתי את בית הספר ונרשמתי לקורס ספּרות מקצועי. התחלתי לעבוד במספרה בקומה השנייה של קפה כסית בדיזנגוף 99 בתל אביב, וכל המי ומי היו באים להסתפר אצלנו".
12 צפייה בגלריה
"זה לא פשוט לנהל עסק שיש בו הרבה לקוחות שהם מפורסמים ומצפים ליחס מועדף". אבי פדידה
(צילום: אורי דוידוביץ)
גם אצלו, ההצלחה הגיעה כמעט במקרה. "בגיל 21 החלטתי לנסות את מזלי בארצות הברית, אבל חיכיתי לחבר שהיה אמור לטוס איתי. בזמן הזה, הלכתי לראיון עבודה אצל שוקי זיקרי. עבדתי אצלו במשך חמש שנים. שחקניות, תקשורת, זמרים – הכול היה שם. עבדתי בהמון הפקות אופנה והדרכות. העבודה שלי התחילה לצבור תאוצה. פתחנו ביחד סניף בראשון לציון ואחרי שנתיים וחצי פתחתי את המספרה הראשונה שלי ברחוב צייטלין בתל אביב. משם התקדמתי למספרה המפורסמת בכיכר המדינה. העסקתי 38 עובדים, עבדתי בהרבה תוכניות טלוויזיה ובתצוגות אופנה, עם דוגמניות ושחקנים. הייתי מעורב בחיי הלילה של העיר, כך שהיה לי הכול מהכול".
12 צפייה בגלריה
"היום אני עושה הכול לבד, ונותן את כל תשומת הלב ללקוחות". עיצוב שיער של פדידה
(צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של אבי פדידה)
רגע לפני שפרצה הקורונה בעולם, הוא החליט לסגור את המספרה המפורסמת ברחוב ויצמן הצמוד לכיכר המדינה ועבר לספר בסלון ביתו הפרטי באחד המגדלים היוקרתיים החדשים שמשקיפים על שדה התעופה דב הנטוש עם נוף מרהיב של הים הכחול מהמרפסת. במספרת הבוטיק הביתית שלו הוא עושה הכול, כולל חפיפה ושואב אבק.
מה הוביל לשינוי?
"זה לא פשוט לנהל עסק שיש בו הרבה לקוחות שהם מפורסמים ומצפים ליחס מועדף. השתדלתי תמיד לכבד אותם ולתת להם איזושהי עדיפות, אבל זה היה מאוד קשה כי העסק עבד כמו מפעל. כל הבוהמה של העיר הייתה באה אליי וכל הפפראצי היו באים לצלם. האמת שכל היום הייתי מוטרד. הייתי עסוק בהכול, חוץ מאשר באמנות שלי. החלטתי שאני רוצה לעבור למשהו קטן יותר. זה היה תהליך לא פשוט. צריך לוותר על האגו, לוותר על כל האימפריה והתקשורת. כשנכנסה הקורונה, הבנתי שכנראה בורא עולם כיוון אותי לזמן שיהיה בו קל יותר לקבל את השינוי.
"היום אני עושה הכול לבד, ונותן את כל תשומת הלב ללקוחות. האמת שאני לא עובד כל יום, רק ראשון, שלישי וחמישי. אני לא מעמיס יותר מדי לקוחות וצריך להמתין לתור לפחות שלושה שבועות. רוב הלקוחות שלי הם קהל מבוגר שהולך איתי כבר המון שנים, נשות עסקים ואנשי נדל"ן בכירים. יש גם הרבה צעירות. המחירים: תספורת ב-480 שקל וגוונים ב-1,200 שקל".
12 צפייה בגלריה
"קיבלתי את המתנה הזאת, את הזכות לגעת באנשים ולעשות להם טוב". אבי פדידה
(צילום: אורי דוידוביץ)
יש לך טיפ למעצב שיער צעיר שחולם לכבוש את העולם?
"דבר ראשון, להתמיד, להיות מעודכנים ולעשות המון השתלמויות בחו"ל. לא לפחד להוביל ולא לפחד להביע את הדעה שלך. בשנות ה-90 הייתי חותך קוקו שלם ועושה תספורות קצרות. היה לי סגנון משלי. לפעמים לקוחה לא הייתה מרוצה בהתחלה, אבל אחרי יומיים הייתי מקבל ממנה זר פרחים או בונבוניירה כתודה".
אריאל אהרון: "פתאום אתה מרגיש שאלוהים שולח לך מתנה - הלקוחות באות ובאות"
"אני בחיים לא מתעצבן מלקוחות. יש לי סבלנות מאוד גדולה, ובעקבות העבודה אני גם הולך לטיפול פסיכולוגי פעם בשבוע", אומר מעצב השיער המצליח אריאל אהרון. למרות גילו הצעיר יחסית (42), הוא נמנה כיום ברשימה המצומצמת של מעצבי השיער הבולטים בישראל עם קליינטורה מרשימה ונוצצת של נשות האלפיון העליון ומפורסמים שמגיעים אליו למספרה ברחוב ז'בוטינסקי בתל אביב.
12 צפייה בגלריה
"באתי משירות קרבי בצבא, ככה שהכול היה קטן עליי. זה נתן לי כלים כדי להיכנס לעולם הזוהר". אריאל אהרון
(צילום: חגי דקל)
"במקור אני מחדרה. אבא שלי, שהיה ספר צבאי בשירות הסדיר, היה מספר אותי ואת האחים שלי בבית", הוא אומר. "בגיל 10 התחלתי לספר את האחים שלי ומאוד אהבתי את זה. בתור ילד, הייתי אוסף כסף – 10 שקלים, 20 שקל, ממש באגורות – קונה צבע מסופר-פארם וצובע את השיער למי שרצה. ממש השתוקקתי לעשות את זה. היו לי הפרעות קשב מאוד-מאוד קשות, ובתקופה שלי לא היו את כל האבחונים והריטלין כמו היום. אז בגיל 16 פשוט עזבתי את בית הספר, הלכתי לסיבוב בכיכר המדינה והחלטתי להיות מעצב שיער".
12 צפייה בגלריה
"להתייחס לכל בן אדם בגובה העיניים". אגם בוחבוט בעיצוב שיער של אהרון
(צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של אריאל אהרון)
ההתחלה לא הייתה קלה. "חיפשתי עבודה במספרה מאוד מצליחה, ולא קיבלו אותי. אמרו שלא צריכים עובדים ומאוד התבאסתי. בכל בוקר לפני העבודה שלי במספרה צנועה בדרום העיר, הייתי עוצר לשתות קפה עם מנהל המשמרת של המספרה המבוקשת בצפון תל אביב. אחרי שלושה חודשים, הוא הציע לי להיות חופף וככה זה התחיל. התבגרתי מאוד וטסתי ללונדון עם שירז טל, עשיתי תצוגות בעולם ועיצבתי שיער למלכות יופי. התחלתי להתקדם ולהכיר את כל האנשים בבועה של תל אביב ואת האנשים של חיי הלילה במועדונים.
"בגיל 18 התגייסתי לצבא. הפכתי להיות חייל קרבי, הייתי מפקד במשמר הגבול בבית לחם. כשהשתחררתי, חזרתי לעבוד. זאת הייתה תקופה קשה מאוד. היו ימים שהייתי עובד בהפקה משעה שש בבוקר עד השעה עשר בלילה – ללא תשלום. לא היה לי כסף לשלם את שכר הדירה והיו ימים שלא היה לי גם כסף לאוכל. אבל מבחינתי זה היה עוד שלב במאבק להשיג את המטרה. לא הייתי מפונק. באתי משירות קרבי בצבא, ככה שהכול היה קטן עליי. זה נתן לי כלים כדי להיכנס לעולם הזוהר. התייחסתי יפה ועזרתי לכולם, אפילו אם היה צריך להוריד תיק של דוגמנית מהבית למונית. התחברתי לאנשים. עבדתי אז עם רותם סלע, לירון ויצמן, אנה ארונוב, מלי לוי ועוד. בגיל 25, פתחתי את העסק הראשון שלי. עשיתי את ההפקות הכי גדולות בארץ, הכרתי את כל מי שצריך להכיר, ולאט-לאט התחילו לבוא אליי".
12 צפייה בגלריה
"בחיים-בחיים לא תיאמתי עם צלם פפראצי". אריאל אהרון וחנה לסלאו
(צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של אריאל אהרון)
מתי היה השיא?
"לפני עשר שנים הגיע הפיק הגדול. פתאום אתה מרגיש שאלוהים שולח לך מתנה - הלקוחות באות ובאות, ויש תורים. אתה מגדיל את הצוות, מגדיל את המספרה, המחזורים גדלים וזה מרגיש שאתה חי את חלום שחלמת עליו".
מעצבי שיער רבים בנו קריירה מתיעוד של מפורסמים ברגעים אינטימיים במספרה.
"בחיים-בחיים לא תיאמתי עם צלם פפראצי. אני חושב שזה היה פוגע בי מאוד. אם לקוחה מפורסמת באה דווקא אליי, היא רוצה להיות במקום החמים, העוטף והדיסקרטי. זאת גם הסיבה שלפני 15 שנה הפסקתי לספר גברים. הלקוחות הנשים היו נבוכות כשגברים היו רואים אותן עם צבע על הראש. ואם זו הייתה דוגמנית מפורסמת, אז גברים היו ישר מצלצלים לחבר שיבוא והיה נהיה בלגן".
מה המחירים שלך?
"תספורת עולה 420 שקל, והמחיר של גוונים יכול לנוע בין 1,500 שקל עד 2,800 שקל".
יש לך טיפ למעצב שיער צעיר שנכנס לתחום?
"סוד ההצלחה זה להאמין בדרך, להיות צנוע ולדעת תמיד להתייחס לכל בן אדם בגובה העיניים. בגלל זה קשה לי גם לקחת חופש. התחתנתי לפני שמונה חודשים ולקחתי רק שלושה ימי חופש עם אשתי המדהימה. יש לי צוות מעולה שיכול להחליף אותי, אבל קשה לי מאוד לשחרר".
