בדצמבר 2007 הציג בית האופנה שאנל את קולקציית פרה-סתיו 2008 בתצוגה מיוחדת בלונדון, עם דוגמניות בדמותה של איימי וויינהאוס, אז רק בת 24, שצעדו על המסלול בחליפות טוויד בשחור ולבן ושיער מנופח ומוגבה אל-על. במדורי האופנה דאז תהו מה ללקוחות הבורגניות והעשירות של שאנל עם מוזיקאית יהודייה צעירה מצפון לונדון, בעלת מראה ג'נקי וזרועות מקועקעות.
התשובה הגיעה מכיוונו של קרל לגרפלד, המנהל האמנותי הקודם של בית האופנה. "היא אייקון אופנה", קבע המעצב בריאיון ל"ווג" מאחורי הקלעים. "היא אמנית יפה ומוכשרת ואני מאוד אוהב את התסרוקת שלה. למעשה, זו הייתה גם התסרוקת של בריז'יט בארדו בסוף שנות החמישים והשישים, ועכשיו איימי הפכה את זה לסגנון שלה. כשראיתי אותה, ידעתי שזה הרגע הנכון. איימי היא הבריז'יט החדשה".
Back to Black - טריילר
(באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
מלבד השיער בסגנון בארדו, שנאסף במעין אגביות מסוגננת אל מראה קן ציפורים מוגבה, יצרה וויינהאוס מודל נשי ששאב השראה ממגוון השפעות, והפך לפיוז'ן אופנתי: שמלות מיני בסגנון שנות ה-50, פירסינג הנעוץ מעל שפתה השמאלית (במטרה לחקות את השומה המפורסמת של מונרו), אייליינר כבד שעטף את עיניה וקעקועי "מלחים" שפוזרו לאורך גופה.
זמנה של איימי וויינהאוס כאייקון תרבות, מוזיקה ואופנה היה אומנם קצר, אך היא הספיקה להיכנס לפנתיאון הסטייל. "אני לא אייקון אופנה", אמרה ובריאיון ל"הרפר'ס בזאר" בשנת 2010, שנה לפני מותה בגיל 27. "אני מתלבשת כמו גבר שחור יהודי זקן. אני פשוט מתלבשת כאילו אני עדיין חיה בשנות ה-50". כאשר נשאלה מי הם המודלים לחיקוי שלה, ענתה: "אליזבת טיילור. היו לה עיניים סגולות. זה קצת מוזר".
הסגנון שהרכיבה היה שעטנז של השפעות מאגדות מוזיקה שחורות כמו מיילס דיוויס, הטדי בויז הבריטים של אנגליה בשנות ה-50 וה-60 ושחקניות הוליוודיות לבנות מהפיפטיז. סגנון הלבוש שלה מאז זוכה היום לעדנה עם סגנון ה"אינדי סליז", שחוזר לאופנה עם מכנסי סקיני ג'ינס נמוכים, חולצות פולו וחגורות רחבות. יותר מהכול - סגנונה האישי של וויינהאוס היה מקורי ובלתי ניתן לחיקוי (אף שרבים ניסו), ותאם לדמותה כמוזיקאית חד-פעמית וייחודית.
מאז פרצה לחיינו עם אלבום הבכורה המצוין Frank מ-2003, נסללה דרכה של ויינהאוס לכבוש את העולם. היא עשתה זאת שלוש שנים לאחר מכן עם אלבומה Back To Black בהפקה מוזיקלית של מארק רונסון. האלבום זכה שנתיים לאחר מכן בחמישה פרסי גראמי, במקביל להתמכרותה לאלכוהול וסמים לצד הפרעות אכילה. ויינהאוס מצאה את מותה ביולי 2011 מהרעלת אלכוהול, והצטרפה ל"מועדון 27" - אמנים שהלכו לעולמם בגיל זה, ביניהם קורט קוביין, ג'ניס ג'ופלין, ג'ימי הנדריקס ואחרים.
בסוף השבוע יעלה לאקרנים סרט הקולנוע החדש "איימי ויינהאוס: Back To Black" שמגולל את חייה רווי הדרמות והמשברים של ויינהאוס, שמגלמת בסרט מריסה אבלה. את הסרט ביימה סם טיילור-ג'ונסון, צלמת אופנה בעברה, מה שמבטיח פריימים מסוגננים ולא מעט התייחסות ללבוש בסרט.
טיילור-ג'ונסון נשואה לשחקן אהרון טיילור-ג'ונסון, הצעיר ממנה ב-24 שנה, שעל פי דיווחים בבריטניה צפוי לגלם את ג'יימס בונד הבא. Back To Black הוא סרט הקולנוע השני שמתחקה אחר חייה של וויינהאוס. הראשון היה הסרט התיעודי זוכה האוסקר "איימי" (2015) מאת אסיף קפאדיה.
בריאיון שפורסם בסוף השבוע ב"הגרדיאן" הבריטי, תיארה טיילור-ג'ונסון את הסרט כ"סיפור אהבה" בין וויינהאוס לבין בעלה לשעבר, בלייק פילדר-סיביל (ג'ק אוקונל), ששמו מקועקע מעל שדה השמאלי והופיע גם על סיכה בצורת לב שקישטה את שיערה. "איימי אהבה אותו, ואנחנו רואים אותו דרך העיניים שלה. אם נשפוט אותו על מה שנכון או לא נכון זה עניין נפרד", הוסיפה טיילור-ג'ונסון.
גם הקשר היהודי שלה, סיפרה באותו ריאיון, לא נפקד מהסרט. "המורשת שלה הייתה חשובה והיא ענדה שרשרת של מגן דוד", הוסיפה. אותה שרשרת גם מופיעה על פסלה של וויינהאוס המוצב בשוק קמדן בלונדון. לפני חודשיים הושחת הפסל, ותליון מגן הדוד כוסה בדגל פלסטין ובראשי התיבות FOA, המתייחסות ככל הנראה לארגון "ידידי אל־אקצא".
אביה, מיטש וויינהאוס התייחס לנושא ואמר: "הסממנים הדתיים של מישהו לא צריכים להיות מוסתרים. אנחנו גאים להיות מי שאנחנו, יהודים בריטים". "זה ברור שהם בחרו להיטפל דווקא למגן הדוד", אמר עובד במסעדה סמוכה לעיתון הבריטי Jewish Chronicle. "הם יכלו להדביק את המדבקה שלהם בכל מקום אחר ובחרו בדגל הפלסטיני כדי לכסות את הסמל היהודי".
המעבר בין חייה של וויינהאוס למסך הגדול נעשה באמצעות לוקים בלתי נשכחים מהופעות לצד רגעים אינטימיים שליקטה מעצבת התלבושות פי.סי וויליאמס - חלקם הוצגו לפני שנתיים בתערוכה AMY: Beyond the Stage שהוצגה במוזיאון העיצוב בלונדון.
ביו היתר, ניתן לראות בסרט את הופעתה מ-2008 בטקס הגראמי, לבושה שמלת מיני שחורה, תליון מוזהב וגדול בצורת לב ופרח השזור בשיערה. מראה אחר לקוח מהופעה שנה קודם באולם שפרד'ס בוש אמפייר, לבושה שמלת מיני בלונית בצבע אפור, מהלוקים המפורסמים של וויינהאוס.
גם תמונות פפרצי מחייה עשו דרכם אל הסרט העלילתי, כמו תצלום משותף של וויינהאוס ופילדר-סיביל - היא במכנסונים ורודים וחולצת פולו בדוגמת פסים שגלגלה מעלה כדי להציג בטן חשופה; הוא במכנסי ג'ינס רחבים, גופייה לבנה וכובע באקט בדוגמת משבצות.
