בריאיון עבר טלוויזיוני עם רות דיין, נשאלה מייסדת משכית שהלכה אשתקד לעולמה בגיל 103, אם אי פעם לבשה מכנסי טרנינג. היא השיבה בשלילה. במלחמת המפרץ ב-1991 היא אומנם רכשה זוג אחד, ודאי כדי להקל על הישיבה למשך שעות ארוכות בחדר האטום, אבל הוא נותר מיותם בארון. את האנקדוטה הזאת מספרת מעצבת האופנה שרון טל, שבשנת 2013 הפיחה חיים מחודשים בבית האופנה שנוסד על ידי משרד העבודה ודיין בשנת 1954. 68 שנה מאז, לראשונה במשכית אפשר למצוא מכנסי טרנינג וגם בגדי גברים, כחלק משיתוף הפעולה של בית האופנה עם מותג אופנת הרחוב הישראלי Holyland Civilians של המעצבים ובני הזוג ענת משולם ודור חן (שנוסד בשנת 2017).
עבור משכית, מדובר בשיתוף פעולה ראשון (קדם לו שיתוף פעולה שטרם ראה אור עם מעצבת הנעליים שני לקס), עבור הולילנד זהו שיתוף פעולה שני, לאחר שהקודם נעשה לפני ארבע שנים עם חברת האופנה הישראלית אתא. בדברי הימים של עולם האופנה הישראלי, אתא ומשכית נחשבים למיתוס: מותגים מדור המייסדים עם היסטוריה, די.אן.איי מובחן ושפה עיצובית מגובשת. אם במקרה של אתא נפגשו משולם וחן עם אופנת פועלים ישראלית – עכשיו הם פוגשים את האסתטיקה רבת השנים של משכית, המציגה עיצוב מקומי ועבודות יד הכוללות רקמות פלסטיניות ובדואיות. לקוחות משכית הוותיקות יוכלו להרחיב את ההיצע בארון שלהן עם סווטשירטים, בגדים בסגנון ספורטיבי, שמלות בגזרה משוחררת ולראשונה, כאמור – בגדי גברים.
"לאורך השנים נשאלנו על ידי גברים – בין אם כאלה שהגיעו עם נשותיהן לחנות או לא – מה איתם. גם בעלי ניר התלונן שהוא לא יכול ללבוש את המותג", מספרת טל. נכון לעכשיו, הפנייה לקהל גברי לא צפויה להתפתח לקו בגדי גברים עתידי, אבל טל מגלה כי בעבר כבר השתעשעה עם הרעיון לעצב לגברים. בשבוע האופנה שהיה אמור להתקיים במרץ 2020 ובוטל בגלל הקורונה, היא עיצבה לגברים מעיל מדבר, הפריט האייקוני ביותר של המותג – אבל הדבר התמוסס.
ובכל זאת, משהו טוב יצא מתקופת הקורונה. בזמן שהתפנה לשני המותגים בעקבות ההאטה שעבר העולם, הם נפגשו לסדרת שיחות ומפגשים, ולפני תשעה חודשים החלו לעבוד על הקולקציה. "שנינו מכירים את היצירה אחד של השנייה, ובעלי ניר גם לובש בגדים שלהם בקביעות", אומרת טל.
"מצאנו שפה משותפת", אומרת משולם, "משכית הוא מותג מקומי שמדבר בשפה שלנו, וזה היה מאוד נכון לנו".
"משכית והולילנד הם גם שני מותגים משפחתיים וקטנים, מה שעזר ביצירת שפה ועבודה משותפת", מוסיף חן.
15 הפריטים שנכנסו היום לחמש חנויות משכית ולאתרי הסחר של משכית והולילנד (האחרונים צפויים גם לקיים פופ-אפ בחנוכה בין התאריכים 23-18 בדצמבר בשינקין 38, תל אביב) מציגים את אחד משיתופי הפעולה היפים שנעשו כאן בזכות מתיחת השפה האסתטית של כל אחד מהמותגים: הולילנד הלכו צעד אחד למקום ארטיזנלי עם שילובי רקמות; משכית הקלילה את השפה העיצובית ופונה לאזורים שבהם טרם ביקרה, כמו אופנת רחוב עכשווית (מחירים: מ-80 שקל לגרביים, דרך 490-250 שקל לחולצות, 490-390 שקל למכנסיים, 690 שקל לשמלה, ועד 790-590 שקל לז'קטים).
12 צפייה בגלריה
האות ש' מככבת כדוגמה חוזרת היוצרת הדפס חדש על כמה פריטים בסגנון ספורטיבי
(צילום: דודי חסון)
מלבד הפיתוח העיצובי, שיתוף הפעולה הזה נכון מבחינת הגדלת טווח הלקוחות. "החיבור הזה יכול להרחיב את קהל היעד שלנו ללקוחות מרמה סוציו-אקונומית גבוהה וקהל בוגר יותר, קהל שאנחנו פחות חשופים אליו ביומיום", מודה חן.
"אנחנו רוצים להביא למשכית קהל צעיר", מוסיפה טל, שבשנים האחרונות מובילה תהליך של הצערה במותג עם השקת הקו המשני M by Maskit, קולקציית ג'ינס ועוד.
בקולקציית הקפסולה תמצאו חולצות טי בגזרת אוברסייז בצבע כתום עם המספר 1954 (שנת הקמת משכית) ולוגו המותג – האות ש' – מונחת על הספרה חמש. האות ש' גם מככבת כדוגמה חוזרת היוצרת הדפס חדש על כמה פריטים בסגנון ספורטיבי ועל ז'קט בומבר צבעוני. ההשראה לדוגמה החוזרת התקבלה ממראה הכאפייה, אותה דוגמה מזרח-תיכונית-פלסטינית שמעצבים ישראלים ובינלאומיים – מרוז'י בן יוסף, דודו (דורית) בר אור וירון מינקובסקי, ועד שאנל וז'יבנשי – עשו בה שימוש רב.
המספר 1954 מככב גם על ז'קט קווילט ירוק כשמעליו הכיתוב Village Crafts, אשר הופיע במקור על האטיקטים הראשונים של משכית ועל חלונות הראווה של המותג, עדות לפעילותו בתחילת דרכו במתכונת תעסוקת בית של נשים יהודיות שעלו לישראל מהגולה ונשים מהפזורה הבדואית בישראל. לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967, העתיקו במשכית את מודל העבודה עם נשים פלסטיניות לטובת שימוש ברקמות פלסטיניות מבית לחם, בית ג'אלה, עזה ועוד.
אלו מופיעים גם בקולקציה הנוכחית, אם על ידי רקמה של חמורים מוזהבים ודקלים ירוקים על מכנסיים שחורים בגזרת טרנינג ושמלת כותנה שחורה בגזרת גלבייה עם שרוך ספורטיבי בצווארון ורקמות לרוחבה. על אף שקשה לראות כאן ניכוס עיצובי-פולקלוריסטי – וזאת מאחר שלא כל רקמת איקסים היא פלסטינית – החיבור בין אופנת רחוב לעבודות יד בולט בשנים האחרונות אצל מותגים כמו ADISH (שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני) ובמותג הבריטי-אמירתי קסימי.
"רקמת איקסים שולבה במשכית כבר מהקולקציה השנייה", אומרת טל. "זאת רקמה של בדואים ושל פלסטינים, ומבחינתי זה מקומי וישראלי".
"לא עסקנו בדוגמאות של כאפייה ושל רקמה פלסטינית קודם", מודה משולם, "אבל אנחנו תמיד מתעסקים בשאלות מקומיות ובפוליטיקה עם מסרים של חיבור, כמו חולצת "אח" בערבית שהייתה בקולקציה הראשונה. לאחרונה גם השקנו באתר את קטגוריית Active Wear עם פריטים אקטיביסטיים כמו חולצה עם הכיתוב 'אזרח' בעברית, באנגלית ובערבית".
"אני חושב שאין היום לאף אחד בעולם טאבו על עיצוב מסוים", מוסיף חן. "יש כל מיני דרכים להסתכל על זה, אבל בסופו של דבר, יש בקולקציה הזאת שילוב של תרבות והיסטוריה מקומית".
