מי את? אלה איילון.
גיל: "חגגתי יום הולדת 25 החודש".
איפה נולדת? "נולדתי וגדלתי במושב גינתון, זה מושב במרכז הארץ".
איפה את גרה היום? "אני גרה בדיזנגוף בתל אביב, עם בן הזוג שלי תום ברכה".
איך נכנסת לתחום האופנה? "נכנסתי לתעשייה בגיל 12. הסביבה והחברות של אימא שלי מאוד דחפו לזה אז הלכתי לאודישנים לפרסומות, אך זה היה גיל ביניים שלא באמת יכולתי לעשות בו כלום כי לא הייתי ילדה יותר וגם לא אישה. בגיל 14 הייתה תחרות בפייסבוק של תגלית השנה ואימא שלי רשמה אותי לתחרות בלי לספר לי. בתחילה ממש לא אהבתי את הרעיון וסירבתי, אך כשהיא הודיעה לי שלאחר מיונים רבים התקבלתי לגמר ורוצים לראות אותי, זרמתי עם העניין. עדיין הייתי מאוד ילדה. הפרס היה לחתום בסוכנות בארץ בשם MC2 והזוכה בתחרות הייתה בת 18, אך בכל זאת הם החתימו אותי למרות שלא זכיתי.
"הסוכנות פתחה בפניי את הדלתות לעולם הגדול ובגיל 16 טסתי בפעם הראשונה בליווי אימא שלי לדגמן במילאנו. מגיל 17 קפצתי למים העמוקים והתחלתי לטוס לעבוד בחו"ל לבד – דבר מאוד מאתגר לנערה צעירה. זה חלק ממי שאני היום – העצמאות, לקבל את הלבד, לעבוד קשה ולפרנס את עצמי בגיל צעיר, לטייל בעולם במדינות זרות לגמרי לבדי, וגם להיות חשופה להטרדות ולסכנות שבדרכים".
ספרי קצת על קמפיינים ותצוגות שהשתתפת בהם, ומה עוד מצופה בעתיד? "צעדתי בתצוגה של טזניס לצד מלאכיות של ויקטוריה'ס סיקרט – זה היה מהרגעים היותר מפחידים ויותר מרגשים שתמיד אזכור. אני זוכרת ששאלתי את עצמי מה אני עושה פה, אבל עשיתי דרך וכשהגעתי לתצוגה הפנמתי שאם אני פה, מגיע לי. פריס הילטון הייתה הדי ג'יי בתצוגה וצעדה איתנו בסיום על המסלול, מה שהיה מאוד מרגש. באותה תקופה הופעתי בכמה קליפים באיטליה לצד זמר איטלקי מאוד מפורסם בשם Riki, שהוא הג'סטין ביבר האיטלקי. הצפיות בקליפ הגיעו למעל 75 מיליון. אני זוכרת ילדים רצים אחריי ברחוב וברכבת, צועקים לי 'אלה, אלה' ומבקשים סלפי. זה היה מאוד מרגש עבורי. עד היום יש לי המון קהל ומעריצים באיטליה.
"בנוסף, יצא לי לדגמן בכל העולם ולהופיע על שלטי חוצות בכל אנגליה – על בניינים, ברכבת התחתית ועל אוטובוסים. אני זוכרת שהייתי בדייט בלונדון וישבתי במקדונלד'ס עם הפנים לכיכר, ועברו חמישה אוטובוסים אדומים עם כל הפנים שלי עליהם. הייתי גאה, אבל זה גם הביך אותי באיזשהו מקום. בארצות הברית עשיתי קמפיין לחברה בשם Garage. אני זוכרת שבת דודה שלי צילמה לי חלון ראווה ענק בקנדה, שנבחרתי מכל הדוגמניות בקמפיין להופיע עליו. כל כך התרגשתי. ובארצות הברית גם היו תמונות שלי בכל מקום על שלטי חוצות מצילומים לחברה בשם Pacsun לצד לוקה סאבת', שהוא איט בוי והחבר הכי טוב של הקרדשיאנס. עשיתי גם קמפיין בשבדיה ל-only official ועוד קמפיינים רבים ונוספים בכל העולם, כמו אסוס, סלקט, רוי רוג'ר'ס ועוד".
מה היה רגע השיא בקריירת הדוגמנות שלך עד כה? "רגע השיא מבחינתי היה הקמפיין העולמי לברשקה. התחלתי בצילומים לאתר של המותג ולאחר מכן קיבלתי את קמפיין הקיץ שלהם שצולם בספרד".
ומה היה הפספוס הגדול בקריירת הדוגמנות שלך עד כה? "הפספוס הכי גדול בקריירה שלי היה לא מזמן, כשחזרתי לארץ מלונדון בעקבות משבר אישי כי הייתי חייבת את המשפחה לידי. הסוכנות בלונדון לא הייתה מסונכרנת ונסגר לי קמפיין ל-Dior Beauty, אבל לא יכולתי להצטלם אליו כי הטיסה האחרונה ללונדון יצאה ואני הייתי בארץ, אז לא יכולתי להגיע. האכזבה הייתה גדולה, אך כמו שאני מאמינה – מה ששלי שלי".
איזה חלום את עוד רוצה להגשים בתחום הדוגמנות? "יש לי עוד הרבה יעדים מבחינת הקריירה. אני בן אדם של מעשים, לכן אני לא אוהבת לדבר ולהגיד מה אני רוצה לעשות. אני אעבוד כדי להשיג את מה שאני רוצה בעזרת השם. אני יכולה לספר שבתקופה האחרונה התחלתי לפתח את תחום המשחק ואני לומדת שיעורים פרטיים. מקווה שבקרוב אחזור למסך הטלוויזיה בתור שחקנית".
איזה קווים אדומים יש לך כדוגמנית? "רוב הקריירה שלי מתנהלת בחו"ל, אז הקווים האדומים שנמתחים פה בארץ פחות נוגעים לי. אני כן מכבדת וכן מאמינה שכל אחד יעשה מה שעושה לו טוב".
יש הבדל בין דוגמנות בארץ לדוגמנות בחו"ל? "כן, יש הבדל. בחו"ל הכול יותר מיושן. כשאני מגיע לסוכנות, מודדים אותי בסרטים ובודקים את המידות שלי באופן קבוע. עניין המשקל עדיין חוגג בחו"ל. הסוכנות מחליטה על אורך וצבע השיער. קעקועים ופירסינג זה דבר שצריך לציין בחוזה. זה ממש כמו צבא וזה לא חובבני. הצורה שבה מתנהלים הדברים היא סופר-מקצועית.
"דוגמנית צריכה לעשות ספורט ולשמור על עצמה, אבל אני לא רואה בזה דבר רע. אני רואה בזה דרך חיים. זה מאוד מתיש, אבל זה באמת שווה את זה. זה מוזר להגיד שהמקצוע הזה גורם לך לגלות כל כך הרבה פגמים בעצמך שלא ידעת שהם קיימים, אך עם זאת גם לאהוב את עצמך, לאכול בריא, לעשות הרבה ספורט ולטפח את עצמך – את עור הפנים ואת השיער. זו דרך חיים שלטווח הארוך אני מרגישה שעושה לי טוב".
הרבה דוגמניות מדברות לאחרונה על דרישות בלתי אפשריות מהמראה שלהן. האם את מרגישה שנוצרו סטנדרטים בלתי אפשריים בתחום? "אני לא מרגישה שדורשים ממני משהו שאני לא מסוגלת לעמוד בו. נכון, אני מדגמנת כבר שנים בחו"ל אז מה שאני יודעת ומה שלמדתי לא נראה לי קיצוני. זה קשה, אבל אני נהנית מההישגים ומהתוצאה. לא הייתי מציעה להיכנס מראש למקצוע הזה למי שקשה לה והיא מרגישה שהיא נאבקת בעצמה. זה מאוד מטלטל ולא קל להיות נתונה לביקורת יומיומית על המראה החיצוני שלך".
באינסטגרם החיים של כולם נראים זוהרים ומלוטשים. האם את מרגישה שהתמונות שאת מעלה באמת משקפות את החיים שלך? ומה דעתך על תרבות האינסטגרם, הלייקים, העוקבים? "לי יש תחושה שעניין הלייקים והתגובות מאוס. הצורך להעלות סטוריז ולשתף את החיים הפרטיים כדי לתחזק את הרשתות החברתיות, ולא מתוך הנאה. להגיד לעצמך, 'אוי, היום לא העליתי סטורי' – זה כבר לא ממקום נכון. אני מאמינה שהעניין הזה יתפוצץ בקרוב. זה כבר לא כיף".
מה דעתך על הפילטרים באינסטגרם – האם הם יוצרים אידיאל יופי בלתי אפשרי או שזה משחק לא מזיק? "פילטרים באינסטגרם – כולנו חוטאים בהם. אני לא אשקר. הם יפים והם באים בטוב ברגעים שאני מרגישה קצת פחות טוב עם עצמי ולא בא לי להתארגן. אבל, חשוב לזכור שהם לא מציאותיים. הבעיה העיקרית שלי איתם היא שהם מכתיבים איזשהו אידיאל יופי שגוי ולא אמיתי של שפתיים מנופחות, אף קטן ועיניים גדולות. ואז הדור הצעיר מרגיש שהוא צריך לתקן את הפרצוף וילדות קטנות באות בבקשות להורים לעשות שינויים בפנים, מה שנראה לי לא נורמלי".
האם, לדעתך, האינסטגרם עוזר לדוגמניות מקצועיות, או שהוא יוצר בלבול בין דוגמנית מקצועית לבין כל מי שמצלמת את עצמה ומעלה לרשת? "לדעתי אינסטגרם יכול לעזור לדוגמנית לפרוץ, אבל – וזה אבל גדול – נוצר בלבול בין דוגמנית שעבדה במשך שנים כדי לפתח קריירה, רצה בין 12 אודישנים במילאנו, בלונדון ובארצות הברית, ובילתה שנים לבדה בדירות דוגמניות רחוק מהבית והמשפחה כדי להצליח, לבין בחורה שמצטלמת בבית או בחוף הים וכותבת מתחת לשם בעמוד שלה באינסטגרם fashion model. זה מאוד מטעה את הקהל באינסטגרם ויש לי הרגשה שבעקבות זה גם הצופים בארץ ובעולם לא תמיד מבינים את ההבדל".
מהניסיון שלך, האם הפרסונה שנוצרת ברשתות החברתיות משפיעה על קריירה של דוגמנית – האם היא נמדדת גם לפי הדעות הפוליטיות שלה, אמירות בנושאים חברתיים וכלכליים והתבטאויות בכלל? "מניסיוני, הפרסונה שנוצרת ברשתות החברתיות מאוד משפיעה על הקריירה של דוגמנית. לא פעם נאמר המשפט 'תהיי יפה ותשתקי'. היום דוגמנית היא לא רק קולב שתלויים עליו בגדים או פנים יפות, היא מביאה איתה אג'נדה ואופי. ואם הקהל לא אוהב את מה שהוא רואה ושומע, כנראה שהדוגמנית הזו לא תעבוד. המון דוגמניות ושחקניות נמנעות מלהביא את דעותיהן הפוליטיות וגם בנושאים אחרים כדי לא לפגוע לעצמן בפרנסה".
חשפת לאחרונה באינסטגרם שעברת לפני כמה שנים הטרדה מינית במהלך טיסה. האם את חושבת שחשוב לשתף נושאים כאלה במדיה החברתית? "אני חושבת שמאוד חשוב לשתף ולהעלות את המודעות לגבי הטרדות מיניות. הבנתי מה קרה בדיעבד. לא ידעתי שעברתי הטרדה, הייתי צעירה מאוד ומפוחדת. היום אני יודעת להבחין בסיטואציות. חשוב לשתף, חשוב להעביר יותר שקיפות וכנות ברשתות החברתיות. לא הכול נוצץ ומושלם כמו שהתמונות מוכרות לנו. חברה שלי ליאל אלי שיתפה לאחרונה כמה תמונות שבהן היא מחייכת, וכתבה בסטורי 'פה הייתי בחרדה נוראית ולא נהניתי בכלל'. לפעמים אנחנו פשוט לא יודעים מה קורה מאחורי התמונה".
איילון הפכה לשם מוכר לקהל הרחב כשהשתתפה ב"הישרדות", מה שהביא לה פרסום גדול, אבל במקביל הייתה צריכה להתמודד עם תגובות שליליות כלפיה ברשתות החברתיות. היא התנצלה, אבל המילים הקשות ליוו אותה לתקופה לא קצרה והיא אף סיפרה בעבר כי איבדה קמפיינים בארץ ופרנסה בעקבות הסערה סביבה. כעת, נראה, הקהל מוכן לחבק אותה שוב ולא מעט קולות ברשת מפזרים מחמאות סביבה.
הרבה דוגמניות היום, ואת ביניהן, מתפרסמות גם בעקבות השתתפות בתוכניות ריאליטי. האם בדיעבד את מרגישה שזה צעד נכון לקריירה? "אני לא יודעת אם זה צעד נכון או לא נכון להשתתף בריאליטי. במבט לאחור, הייתי ילדה. זה חלק ממני ולמדתי מזה המון. החיים הם רצף של חוויות וניסיונות, זה מחשל ומלמד אותנו הרבה על עצמנו. בעיקרון, זו מתנה בגיל צעיר להתמודד בסיטואציות חברתיות ומול איתני הטבע".
כאשר דוגמנית מתפרסמת בטלוויזיה, נוצרת לה פרסונה תקשורתית ופעמים רבות יש דרישה שהיא תתאים לאישיות מסוימת ולא תיבחר לעבודות רק על סמך המראה שלה. האם את חושבת שדוגמנית צריכה לייצג ערכים מסוימים? "קשה להשתחרר מדמות שכביכול בונים לך בתוכנית ריאליטי. באופן אישי, אני מרגישה שכשהכירו אותי הכניסו אותי לנעליים של 'הדוגמנית' ולפי זה בנו את כל התסריט שלי, ממש כמו בסדרה. כשדיברתי למצלמה בטסטות – היה מישהו מולי ששאל אותי את השאלות. הייתי צעירה בת 22, ללא כל ניסיון בטלוויזיה".
האם אפשר להשתחרר מהדמות שנוצרת לצופים בתוכניות ריאליטי? "כן. עם זמן, להיות הכי שלם עם עצמך ולהאמין בדרך שלך!"
באיזה סטיגמות את נתקלת סביב מקצוע הדוגמנות? "בעיקר לעג למקצוע. אופפת אותו סטיגמה שדוגמנית היא סתומה, טיפשה, בלי שכל – מה שלא נכון! אני הייתי תלמידה מצטיינת בפרויקט תלפיות של הצבא. מהכיתה שלי יצאו שלושה טייסים, יחידות דובדבן, כיפת ברזל ואגוז. באמת אנשים סופר אינטליגנטיים".
האם דוגמנות זה מקצוע זוהר או בעיקר עבודה קשה? "דוגמנות זה מקצוע זוהר, ללא כל ספק – הלוקיישנים, התמונות, המסיבות, הטרפת שיש בכל התעשייה הזו. אך בתוך כל זה, יש המון בדידות של לטוס ממקום למקום בעולם לבד ולהיות חשופה להטרדות, לאנשים שמנסים לנצל את הכוח והמעמד שלהם. העבודה הסיזיפית לפעמים מאוד קשה ולפעמים גם התנאים לא קלים, כמו לטפס על הרים עם עקבים – משהו שעשיתי החודש באיביזה – או להיכנס למי קרח בשיא החורף בבגד ים כדי להוציא תמונה מושלמת. אין פה פינוק, יש פה באמת עבודה קשה".
מי ההשראה שלך? "אני מאוד אוהבת לקחת השראה מבנות בחו"ל שהן שיא הסטייל, כמו היילי ביבר ואמילי רטאייקאוסקי. מאוד אוהבת גם את הסטייל של קנדל ג'נר. אני אוהבת קלאסי וסקסי ולא מתאמץ. מבחינת קריירה, קייט מוס היא אהבת חיי. הסטייל של הילדה האבודה ללא איפור, הבת של השכן. המראה הזה מאוד מדבר אליי".
כמה כסף את מוציאה בחודש על בגדים, איפור וטיפוח? "זה מאוד משתנה. אני משתגעת על טיפוח ובעיקר על לבוש. פעם חבר טוב מניו יורק אמר לי שדוגמנית שקונה בגדים ומתלבשת יפה זה כמו 'השקעה במוצר' – את מוציאה כסף למען הגדלת הרווח. בגדול, הוא ניסה להגיד שכשאת משקיעה בעצמך ואת יפה ובסטייל, ואנשים מדברים ומסתכלים עלייך – ירצו יותר לעבוד איתך כדוגמנית וככה את בעצם מחזירה את ההשקעה ואף מגדילה אותה".
מה הפריט הכי יקר שיש לך בארון? "תכשיטים של קרטייה".
ומה הכי זול? "בגדים מיד שנייה. אני מאוד אוהבת וינטג', בעיקר מציאות בחו"ל".
מה הבגד הכי אהוב עלייך בארון, וכמה הוא עלה? "הבגד האהוב עליי ביותר בארון הוא גופיית סבא של ברנדי מלוויל. חורשת עליה!"
איזה בגד לא תלבשי לעולם? "אני מאוד פתוחה בסטייל שלי. משתדלת לא ליפול לטרנדים, אבל נכון להיום לא אלבש סקיני ג'ינס".
רגע אופנתי שלך שאת נהנית להיזכר בו? "לא אשכח את הרגע שצעדתי על השטיח האדום בקפרי בטקס 'יוניסקס' עם השמלה הכי יפה בעולם".
רגע אופנתי שהיית רוצה לשכוח? "הייתי יכולה לשכוח את ההשקות הראשונות שלי. לא ידעתי מה לובשים לאירועים כאלו וזה לא תמיד יצא הכי טוב – גם כי עוד לא נעזרתי בסטיילינג חיצוני וגם כי הייתי ילדה", צוחקת.
בגד שאת חולמת ללבוש יום אחד? "חזיית פנטזי של ויקטוריה'ס סיקרט!"
עד כמה את משקיעה במראה שלך? "אני חיה את המראה שלי. דואגת לטפח אותו באופן יומיומי, אז ההשקעה לא גדולה כשהיא חלק מהשגרה".
מי המעצבים האהובים עלייך בחו"ל? "ג'קומוס, פראדה".
ומי המעצבים האהובים עלייך בארץ? "אלון ליבנה, וחשוב לי להרים לעדי אוסטרוויל – מעצבת צעירה ומוכשרת מאוד שאחראית על לא מעט לוקים שלי".
איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים? "אני חיה כל יום בעיתו, במיוחד בימים אלו. יש לי חלום להיכנס לעולם העסקים, ובנוסף לפתח את קריירת המשחק שלי שתופסת תאוצה מיום ליום".
צילום: עדי סגל | סטיילינג: שירה לוי | איפור: טל בנצור | שיער: נסאל מרום | דוגמנית: אלה איילון לרוברטו | ע. סטיילינג: גבריאל וולד ושרלי שאולפור | בגדים: ז'קט שחור של פראדה, נעליים לבנות, בגד גוף לבן ומכנסי ג'ינס - בוטיק הלגה; משקפי שמש, משקפיים בשינקין; מכנסיים אפורים, אלה לוי; סריג, זארה; שמלת פפיונים שחורה ושמלה שחורה עם פתחים - Dress Code; חליפת מראות, בוטיק שיר