מאז ה-7 באוקטובר הפכה מעצבת האופנה נועה גלר את הבוטיק שלה במתחם בזל בתל אביב לחמ"ל. מי שעוקב אחר העמוד העסקי של המותג ברשתות החברתיות, רואה אותה נעה בתזזיתיות בין אסקפיזם של עולם האופנה למציאות המלחמה. רק השבוע, לדוגמה, יום אחד ניתן היה לראות אותה פועלת בקטיף פומלות ותפוזים בקיבוץ בארי ("חוויה דיסטופית: אתה קוטף תפוזים ומעליך חגים מסוקי אפאצ'י") ולמחרת מדגמנת על עצמה פריטים מהקולקציה החדשה. בין לבין, היא גם מפרגנת לעסקים נוספים ומשתפת במחשבות על קבינט המלחמה. בשתי מילים: אלה החיים.
"ב-7 באוקטובר בניין ברחוב שלי בתל אביב חטף פגיעה ישירה. זה לא פורסם בזמנו, אבל הרחוב נראה כמו עזה ונותר חסום זמן רב. במזל אף אחד לא נפגע", היא מספרת. "הרגשתי שאני מאבדת את זה בימים הראשונים, ולאחר ארבעה ימים החלטתי להתגייס לעזור". גלר בחרה להתמקד בשתי קבוצות מוחלשות שנפגעו באותה מתקפה: הפועלים התאילנדים ותושבי הפזורה הבדואית בדרום. "אני זוכרת שבין השמות של הרוגים וחטופים, ראשונים היו ילדים מהפזורה הבדואית. ידעתי שאף אחד לא יגיע אליהם, כי זאת האוכלוסייה הכי מוחלשת בארץ".
מלבד בגדים שתרמה לנשים מהפזורה, היא פעלה לגיוס מזון עבורם. היא פרסמה בקבוצות של אימהות בשכונת מגוריה בתל אביב וההיענות, לדבריה, הייתה חיובית. בהמשך גם גייסה את לקוחותיה. "בשבועיים הראשונים למלחמה לא היה בפזורה אוכל, עד למצב שילדים שתו במשך שבועיים תה כי לא היה עבורם מזון. צריך לזכור שהם חיים בתנאים קשים. נופלים שם טילים כל הזמן ואלו אזורים בלי התרעות ואזעקות, בלי מיגוניות, והרבה ילדים בטראומה. יש להם גם חמישה חטופים ו-19 נרצחים במלחמה, והסיפור שלהם לא מקבל מספיק חשיפה בתקשורת".
המזל שלה, היא אומרת, זה שהעבודה על קולקציית סתיו-חורף, לרבות צילומי הקולקציה, הסתיימה בתחילת אוגוסט. בניגוד למעצבים ישראלים רבים שמעצבים תוך כדי עונה ותנועה - גלר מעצבת את הקולקציה מראש מספר חודשים, אם כי כרגע היא מתמודדת עם מחסום יצירתי לקראת העבודה על קולקציית האביב. כך, תחת ענני המלחמה השחורים, הבוטיק שלה צבעוני מתמיד, עם פריטי לבוש קז'ואלים רווים בהדפסים בדוגמאות פסים, מנומר, פרחים ועוד - כולם מיוצרים כחול-לבן.
איפה אנחנו תופסים אותך עכשיו?
"במחסן של החנות שלי במתחם בזל".
מה צפויות הלקוחות למצוא בקולקציה החדשה?
"החורף בישראל מתקצר משנה לשנה והקולקציה מותאמת לאקלים המקומי. אם בחורף שעבר עיצבתי סוודרים כבדים - העונה עיצבתי סריגים קלילים. אני משתמשת בבדים מחומרים טבעיים בלבד שאני רוכשת מדי עונה באיטליה, חלקם סטוקים של מותגים כמו פראדה וגוצ'י, שבמקום שישלחו להטמנה ויגרמו לזיהום הסביבה, אני קונה אותם ועושה בהם שימוש. כך, לדוגמה, אפשר למצוא העונה פוטרים שנתפרו מטקסטיל של גוצ'י".
מן הסתם, הקולקציה עוצבה לפני המלחמה. האם, לדעתך, היא תואמת את המצב?
"הקולקציה הייתה מוכנה כבר בתחילת אוגוסט, כך שלא נעשו בה שינויים לאורך החודשיים האחרונים. בכלל, מהסגר הראשון של הקורונה ב-2020, ניסחתי כתב יד יומיומי עם בגדים על קו התפר שבין רביצה בבית ליציאה ממנו. אין בקולקציה פריטים מחויטים או שמתאימים ל'אירוע'. אלו בגדים שלא צריך להכניס בשבילם את הבטן".
האם נעשו התאמות מחודשות לקולקציה בעקבות המלחמה?
"הדבר היחיד שהותאם למצב הוא המחיר. אני משתדלת לא לדבר בקלישאות של 'לאור המצב', אבל כמו כולם, ולאור המצב, התחלתי את העונה בסייל, ומה-7 באוקטובר לא מכרתי פריט אחד במחיר מלא".
פריט מפתח בקולקציה:
"דגם אמאלפי - סריג גולף בגזרת אוברסייז עם כפפות לאגודלים, עשוי בד רך ונעים, ומתאים לטווח מידות רחב".
האם, לדעתך, המלחמה תשפיע על הקולקציה הבאה בעיצובך?
"לראשונה אני לא מצליחה להביא את עצמי למקום יצירתי ולחשוב על הקולקציה הבאה, עליה התחלתי לעבוד בספטמבר. בימים אלו אני משתדלת להניע את התהליך, ובשבוע שעבר טסתי לאיטליה ליומיים כדי לרכוש גלילי בדים לקולקציה החדשה".
כולם קוראים עכשיו לקנות כחול-לבן. איזה מעצבים או מותגים ישראלים את אוהבת במיוחד?
"חבריי למתחם בזל: המותג 'סטלה ולורי' והמעצב נדב רוזנברג".
מידות: 50-36
מחירים: חולצות וז'קטים, 460-289 שקל; מכנסיים, 479-349 שקל. כל הקולקציה נמכרת בהנחות של עד 20 אחוז.
להשיג באלקלעי 5, תל אביב ובאתר