שער גיליון ספטמבר 2021 של מגזין האופנה "ווג" אמריקה, הגיליון החשוב ביותר בשנה, הוא סיסמוגרף של מגמות, שינויים חברתיים, סימון כוכבות ודוגמניות. אשתקד, לדוגמה, בעקבות הפגנות של תנועת Black Lives Matter וביקורת על לובנו של צוות המגזין – מהעורכת המפורסמת אנה ווינטור (שהתנצלה על הנושא בהמשך) ועד אחרון המתמחים – כיכבו על שני שערי ספטמבר איורים של נשים שחורות: היזמת החברתית אורורה ג'יימס, ודמות פיקטיבית שיצר האמן קרי ג'יימס מרשל, שהייתה לבושה בשמלה לבנה של המותג אוף ווייט בעיצוב וירג'יל אבלו. אנשי הצוות והמותגים שלבשו השתיים עמדו כולם בסימן "בלאק פאוור". מעט מדי, מאוחר מדי.
7 צפייה בגלריה
אריאל ניקולסון בתצוגת אופנה של גבריאלה הרסט
(צילום: Greg Kessler, Courtesy of Gabriela Hearst)
גיליון ספטמבר החדש, שראה אור בסוף השבוע האחרון תחת הכותרת "הדוגמניות שעושות את הרגע", מבקש גם הוא לעשות היסטוריה. לראשונה על שער הגיליון האמריקני מופיעה דוגמנית טרנסג'נדרית: אריאל ניקולסון בת ה-20. עבור אמריקה השמרנית מדובר בהחלט בפריצת דרך, אם כי במהדורות בינלאומיות של "ווג" כבר עשו זאת קודם: ולנטינה סאמפיו הופיעה על שער "ווג" פריז במרץ 2017; לברן קוקס כיכבה על שער גיליון ספטמבר 2019 של "ווג" הבריטי; והשחקנית אינדיה מור כבר קטפה שלושה שערים – בגיליון ספטמבר 2020 של "ווג" איטליה, בגיליון אוקטובר 2020 של "ווג" הודו, וב"ווג" ספרד חודש לאחר מכן.
7 צפייה בגלריה
עם דוגמניות בולטות נוספות בגיליון ספטמבר 2021 של מגזין "ווג" האמריקאי
(צילום: שער מגזין)
בהשוואה לדוגמניות טרנסג'נדריות שזכו להופעת סולו, ניקולסון נבחרה להופיע בשער קבוצתי לצד דוגמניות-על של התקופה, ביניהן בלה חדיד, לורדס ליאון (בתה של מדונה), קאיה גרבר (בתה של סינדי קרופורד) ואחרות. בעידן של תקינות פוליטית, השער של "ווג" מנסה להיות בסדר עם כולן: נשים שחורות, במידות גדולות, אסיאתיות וטרנסג'נדריות. פנים לכל מיעוט, לא לעצבן אף אחד חלילה, כמו פרסומת ישנה של בנטון.
7 צפייה בגלריה
"הדרך היחידה שמצאתי לשרוד היא ליצור לעצמי עולמות משלי". בתצוגת אופנה של קלואה
(צילום: Courtesy of Chloé)
אבל האם יש הלימה בין ייצוג במגזין לקבלה חברתית בציבור? לא תמיד. אפילו ניקולסון עצמה התייחסה בריאיון המופיע במגזין להגדרתה כדוגמנית טרנסג'נדרית: "זה בהחלט 'ביג דיל' להיות האישה הטרנסית הראשונה על שער 'ווג', אבל גם קשה להגיד בדיוק איזה סוג של עניין גדול זה כשההשפעה אינה מוחשית".
לדוגמנות הגיעה ניקולסון לפני ארבע שנים. היא נולדה וגדלה במאווה שבצפון ניו ג'רזי, שם היא עדיין חיה עם משפחתה. לדבריה, מילדות הרגישה בגוף הלא-נכון, כשבגיל שנתיים כבר "גנבה" את נעלי העקב של אמהּ. בריאיון למגזין "דייזד" הבריטי ב-2019 סיפרה כי זה גם מה שהכין אותה לקריירת הדוגמנות שהגיעה בגיל 17.
"כשהייתי בכיתה ח', עשיתי קפיצה גדולה בגובה וכולם סביבי אמרו לי שאני צריכה ללכת לדגמן", סיפרה. "כבר ידעתי איך ללכת על מסלול, כי הייתי אובססיבית לסדרה 'הטופ מודל הבאה של אמריקה' וצפיתי ביוטיוב בהדרכות איך ללכת. הכי קשה היה לשמור על פנים יציבות בזמן ההליכה. למדתי שאת חייבת לשמור על השפתיים סגורות, אחד החוקים שאני לפעמים שוכחת".
תהליך ההתאמה המגדרי שלה החל בגיל צעיר. בריאיון שהעניקה בגיל 13 בסרט התיעודי Growing Up Trans משנת 2015, סיפרה כי מילדות לא הרגישה שייכת לגוף שלה ובכיתה ה' כבר ביקשה מהוריה שיפנו אליה בלשון נקבה. הוריה כיבדו את בקשתה ובכיתה ח' החלה בטיפול הורמונלי. לדוגמנות הגיעה בגיל 17 לאחר שהתגלתה על ידי סקאוטר של סוכנות הדוגמנות DNA בניו יורק ולוהקה על ידי מעצב האופנה ראף סימונס לתצוגת האופנה של קלווין קליין לעונת אביב-קיץ 2018 ובהמשך לקמפיין העונתי. היא הייתה הדוגמנית הטרנסג'נדרית הראשונה שהופיעה בתצוגה של המותג.
באותה עונה גם השתחלה לרשימת 500 המשפיעים של אתר האופנה הנחשב "ביזנס אוף פאשן", והתברגה לתצוגות של מוסקינו, קלואה ואחרים, לצד קמפיינים למותגים כמו מיו מיו, פרואנזה סקולר, זארה ושערים למגזינים LOVE, "ווג" איטליה, "דייזד". בעל כורחה גם הפכה לאקטיביסטית ודוברת של הקהילה הטרנסג'נדרית בארצות הברית, שם תואר שהיא מעדיפה להסיר מקורות החיים שלה.
"אני לא מרגישה שאני במקום להגיד לאנשים מה מתאים להם בחיים", אמרה בריאיון ל"דייזד", מהבודדים שהעניקה. "אבל הדבר החשוב ביותר שאני יכולה לומר להם, זה שלפעמים העולם הזה לא טוב לאנשים כמונו והדרך היחידה שמצאתי לשרוד היא ליצור לעצמי עולמות משלי".
עכשיו, כאמור, היא כובשת את "ווג" אמריקה, פסגה שכל דוגמנית חולמת עליה, תו תקן ש"עשית את זה". בריאיון הנלווה סיפרה ניקולסון כי על אף הייצוג כטרנסג'נדרית ושאר הבנות לצידה, היא לא מאמינה שהגזענות תיעלם מהעולם, וגם לא הטרנסופוביה שפורחת בארצות הברית בשנים האחרונות. "יש גבול כמה 'ייצוג' יכול לעשות", היא אומרת. חברתה לשער קאיה גרבר הוסיפה כי "אנשים מייחסים חשיבות רבה לסמלים", אבל ניקולסון טוענה כי ההתייחסות אליה כאל סמל היא סוג של חרב פיפיות: "הכניסו אותי לקופסה הזו של דוגמנית טרנסית. וזה מה שאני", אמרה, "אבל זה לא כל מה שאני".
