צלם האופנה איתן טל מציין בימים אלו 30 שנה לקריירה שלו, שבהן הפך לאחד השמות הבולטים בתחום בישראל. טל (50) הוא בוגר המחלקה לצילום בקמרה אובסקורה ולימודי המשך בבית הספר לאמנויות ויזואליות בניו יורק, חי בתל אביב עם בן זוגו ושלושת ילדיהם. את יריית הפתיחה כצלם הוא חב לסמדר גנזי, אשר אפשרה לו דריסת רגל ראשונה במגזין "מעריב לנוער", שאחריה פרץ בתחילת שנות האלפיים עם הפקות אופנה ושערים שפרסם במגזיני האופנה בישראל, ביניהם "לאשה", "זמנים מודרניים", "סגנון" ועוד.
"לקח לי עשור לפרוץ", מגלה טל. "במהלכו גם לא העזתי לומר בקול שאני צלם אופנה. היום לסטודנטים שלי בתחילת הדרך כבר יש אתר מקצועי והפקות אופנה. אבל אתה יודע לזהות מה סטודנטיאלי, מה חיקוי ומה מקורי. אני מאמין שכל צלם צריך להשתפשף עם המון הפקות אופנה למגירה עד שהוא יוצא החוצה".
סגנון הצילום של טל נותר עקבי לכל אורך הקריירה שלו. הוא לא נכנע לטרנדים צילומיים, ע"ע סגנון הסנאפ-שוט בשילוב פלאש קדמי ששלט כאן בעשור הקודם. בבחירות שלו למדור "סרט צילום" הוא מתמקד בשלוש דוגמניות ישראליות בולטות: מיקי ממון, יעל רייך ומעין קרת. תמונה נוספת מציגה את מיכאלה ברקו, שאיתה החל לעבוד לאחרונה. כולן היו דוגמניות בינלאומיות בשנות ה-90 עם קריירות עשירות בקמפיינים, תצוגות מסלול ושערי מגזינים; כולן ייצאו באותו עשור את היופי הישראלי לעולם; כולן עדיין חלק מתעשיית האופנה המקומית, גם אם הן לא נחשבות ל"יפות" על פי חוקי הסימטריה.
עוד סרטי צילום
"אני מאוד 'פוזינג', מחובר לזוהר של שנות ה-90 והטופ מודלס", מודה טל. "זה החל כהערצה לדוגמניות האלה והמשיך בעבודה איתן. אני זוכר שכסטודנט לצילום בתחילת שנות ה-90, דיברתי עליהן בשיעור עם מירי דוידוביץ וממש נתתי את יעל רייך כדוגמה לשבירת מוסכמות ואידיאל היופי. היה דיון בכיתה אם היא יפה או לא יפה, אם יש לה מקום בתעשייה או לא. היום ברור שהיא פתחה פתח והעצמה להרבה נשים ודוגמניות, כי היופי שלה 'שבור' ולא סימטרי. היום אנחנו כבר במקום של קבלה ושוני, אבל 30 שנה אחורה – פחות. ויעל הייתה אחרת, כך גם מיקי עם השיער האדום ומעיין עם הנמשים. לא כולם עיכלו את זה בזמנו. הן לא היו מיכאלה ברקו וגלית גוטמן עם יופי קלאסי שכולם העריצו".
טל בחר בשלוש תמונות של כל אחת מהן לאורך 17 השנים האחרונות, שבהן צילם אותן בקביעות. "בכל אחת מהן יש משהו מעט מוזר וזה כנראה מה שגירה אותי לחזור ולחזור לצלם אותן", הוא מסביר. "עם מיכאלה, החותמת את הכתבה, עבדתי רק לאחרונה לפני התערוכה שהייתה לי בשנה שעברה. כל השנים חלמתי לעבוד איתה ואיכשהו זה לא יצא. הצילומים איתה היו חוויה מדהימה, ואני מעריץ אותה על כך שהיא הגיעה לסטודיו בלי היכרות מוקדמת איתי, והסכימה להצטלם ללא איפור וללא ריטושים. היא כל כך יפה בפריים הזה".
מעין קרת בירוק, 2005
"חלמתי לצלם את מעין שנים רבות והפרויקט הראשון שעשינו יחד היה הפקת אופנה שהוקדשה לצבע הירוק בסטיילינג של עומר פוזנר. זה היה השער הראשון שלי למוסף 'סגנון'. הגעתי כולי רועד, מהלך סביבה על קצות האצבעות. גיליתי שמעין מאוד אוהבת להצטלם וכשהרמתי את המצלמה, קרה קסם. היא משתנה, מתמסרת לצילום, מקצוענית מאוד ויודעת איזו תאורה מחמיאה לה. הצילומים האלו עשו לי חשק לעבוד איתה שוב ושוב ושוב".
מיקי ממון עם סיגריה, 2010
"עם מיקי ממון חוויית הצילום שונה. מיקי מבינה מאוד בבגדים ויש לה דעה על איך הבגד צריך לשבת על הגוף. הצילום הצהבהב הזה לא היה נכנס כיום לאף מגזין בשל תקינות פוליטית: היא מחזיקה סיגריה דלוקה ולידה ילד קטן. צילמתי את מיקי רבות ולאחר זמן מה גם לקטלוגים מסחריים, כמו קטלוג למעצבת האופנה אליאן סטולרו, שבו הופיעה יחד עם אימהּ, הדוגמנית קיטי ממון".
יעל רייך משחקת עם הצווארון, 2011
"בצילומים עם יעל אתה אף פעם לא יודע מה יצא ואתה לא יכול לתכנן שום דבר, כי היא מגיעה משוחררת מאוד. יעל מחזיקה בגד כפי שאף דוגמנית אחרת לא עושה, וקורים על סט הצילומים דברים מפתיעים. יעל יודעת לנוע בבגד ויכולה להשתולל איתו, לרקוד, 'לעוות' אותו. כאן, לדוגמה, היא לקחה צווארון של חולצה ושיחקה איתו, כשהבגד עצמו נראה אחרת לגמרי. זה מעיד על האופי של הדוגמניות והעבודה איתן: מיקי מאוד מאופקת ונותנת מקום לבגד, בעוד יעל משתלטת על הבגד והפוקוס הוא יותר עליה והאנרגיה שהיא מביאה לצילום".
מעין קרת מקרוב, 2012
"צילום שהוא קסם. הרבה חושבים שהוא חתוך, אבל לא. אני מצלם מאוד קרוב (ולא במצלמות עם עדשת טלה-זום), ובצילומים להפקה (סטיילינג: אייל אזרזר) הייתי כל כך קרוב למעין. התוצאה היא צילום מעניין שמלווה אותי כבר שנים רבות ומזוהה עם העשייה שלי. הוא מלא שריטות, אינטימי, ומצד שני אין פה כלום: לא איפור, לא בגדים; רק מעין והמצלמה".
יעל רייך בעירום מרומז
"הפריים הזה נגנז מהפקת אופנה כשהוא צולם בגלל העירום המרומז, אבל יש בו הרבה יופי ואינטימיות. ההפקות עם יעל תמיד קולנועיות ומלאות תוכן. היא לא פלקט שמשדר בגד, אלא מעבירה סיפור".
מיקי ממון בחוף הים, 2019
"מיקי מגיעה מאהבה לאופנה ולבגד. כסטייליסטית, היא גם מתייעצת רבות עם הסטייליסט של ההפקה ומביאה איתה תובנות מאוד חשובות ומעניינות. הפריים הזה צולם בחוף הים להפקת אופנה ל'לאשה'. הבאתי איתי רקעים צבעוניים, אבל הרוח קימטה וחירבה אותם, אז יחד עם הסטייליסטית לימור ריחנה יצרנו מראה אבסטרקטי".
מעין קרת ובנה, 2020
"פריים שאני מאוד אוהב מתוך הפקת אופנה שצילמתי את מעין עם בנה מיכה למגזין 'נשים'. היה לו מאוד קשה להצטלם, אבל בסך הכול החוויה הייתה טובה".
יעל רייך כפולה, 2021
"בפרופיל של יעל יש משהו חזק ועוצמתי. בזמן שלדוגמניות אחרות אולי הייתי מחזק ומבליט דברים באמצעות פוטושופ, כמו חידוד קו הלסת, אצל יעל לא צריך לגעת בכלום. הפריים הזה צולם דרך שתי מראות: היא נשענת על מראה הנמצאת בזווית, וכשהיא מסתכלת עליי דרכה נוצר פריים שמצד אחד היא בפרופיל ומצד שני פרונטלית אליי. את הסטיילינג יצר תומר אלמוזנינו והפקת האופנה פורסמה ב'לאשה'".
מיקי ממון ויעל רייך מתלבשות מהארון של תמרה יובל ג'ונס, 2022
"זו הפעם הראשונה שאני מצלם את מיקי ויעל יחד. ההפקה הזאת צולמה בהשראת 'תמרה', ספר האופנה החדש של המעצבת תמרה יובל ג'ונס. לתמרה יש אוצרות אופנה מדהימים בארון, ומיקי עשתה מתוכו את הסטיילינג עם פריטים ייחודיים משנות ה-70 לכתבה ב'לאשה' שגם צולמה בביתה של יובל ג'ונס ביפו". בהפקה אפשר לראות כי רייך "התחפשה" ליובל ג'ונס בצעירותה עם רעמת התלתלים המפורסמת, עבודה של לפחות ארבע שעות של מעצב השיער ליאור גרין. "יעל מאוד אוהבת להיכנס לדמויות, בניגוד למיקי שאוהבת להיות היא", מבאר טל. "בצילומים אפשר היה לראות את הכימיה המדהימה בין השתיים (שמחזיקות גם בקשר משפחתי: בעלה לשעבר של ממון, אילון רייך, הוא אחיה של יעל, א"י). הן מבינות אחת את השנייה בעיניים. כצלם, לא נתתי להן שום הנחיה, אולי מעט כיוונתי העמדה מבחינת תאורה, אבל הן יודעות איך לייצר קסם ואינטימיות לבדן בצילום".
מיכאלה ברקו, מתוך התערוכה Face It
"את מיכאלה שמרתי לפינאלה. היא מושא הערצה שלי לאורך שנים ארוכות, אבל רק לאחרונה אזרתי אומץ והזמנתי אותה להצטלם לפרויקט אמנותי שלי", מספר טל, שאשתקד הציג את התערוכה Face It שבה תיעוד של מפורסמות ישראליות ללא איפור וללא ריטושים. "צריך הרבה ביטחון ואומץ כדי להצטלם ללא איפור, בטח כשאת נחשבת לסמל ולאחת הטופ-מודלס הישראליות של כל הזמנים. יחד עם המאפר ערן פאל, הצלחנו לשכנע את ברקו להגיע, בזמן שהרבה אחרות סירבו, כמו גלית גוטמן. גיליתי אדם קליל, זורם ומהמם. מנקודת הציון הזאת, אני ממשיך לפעול ולאחרונה הבחנתי שאני מעדיף לצלם הפקות עם דוגמניות כמעט לא מאופרות, ובימים אלו אני גם ממשיך לעבוד על פרק ב' של הפרויקט. זהו העתיד".
- המדור "סרט צילום" צולל אל תיקי העבודות של צלמי האופנה הישראלים, שמגלים לנו את הסיפורים מאחורי הדימויים הבולטים בגוף העבודה שלהם. דרך התמונות נוצר ארכיב היסטורי של אופנה מקומית ושל צילום אופנה ישראלי, השב אל דוגמניות התקופה, צלליות הבגדים והשיח התרבותי-חברתי-פוליטי שתיעד כל צלם דרך העדשה.