המשחקים האולימפיים שייפתחו בחודש הבא בפריז, הקרינו באופן ישיר על לוח תצוגות ההוט קוטור בעיר, שהוקדם בשבוע כדי לא להתנגש בהכנות לאולימפיאדת 2024. אף אחד לא רוצה את ניקול קידמן ואנה ווינטור חמוצות בשורה הראשונה בגלל חסימות כבישים, לוגיסטיקה מאתגרת וסידורי אבטחה דרקוניים. באופן טבעי, שבוע האופנה העילית שננעל ביום חמישי האחרון, הציג לא מעט התייחסויות למשחקים האולימפיים, כמו השמלות ההלניסטיות בעיצוב מריה גרציה קיורי בדיור או תמונת הסיום אצל תום בראון, שמציג קולקציית הוט קוטור שנייה.
לצד זה, לא מעט בתי אופנה בחרו להמשיך ולחקור את הדי.אן.איי העיצובי שלהם דרך עיניהם של מנהלים אמנותיים שקיבלו את ההזדמנות לעצב תחת שמותיהם של גדולי המאסטרים. קולקציית ההוט קוטור ה-53 של בלנסיאגה בעיצוב דמנה הייתה מופת של חיבורים בין השפעות מעולמות אופנת הרחוב לטכניקות הוט קוטור קלאסיות, שיצרו קו רציף בין הקודים העיצוביים שהכניס המעצב הגיאורגי בן ה-43 למורשת שהשאיר אחריו המייסד כריסטובל בלנסיאגה, שהלך לעולמו בשנת 1972.
(צפו בתצוגה של בלנסיאגה)
מנגד, דניאל רוזברי בסקיאפרלי בוחר מזה כמה עונות להתרחק מהשפה הסוריאליסטית של המייסדת אלזה סקיאפרלי, תוך שהוא מטעין את בית האופנה בקודים חדשים ומודרניים יותר. העונה איזן רוזברי בין דרישות השוק, השפה האישית שלו וההיסטוריה של סקיאפרלי, עם אוסף דגמים מדויק שהדגיש את האמנותיות של בית האופנה. לדוגמה, ז'קט נוצות מוזהבות עם כתפיים מודגשות שפתח את התצוגה, ושמלת מחוך פיסולית – מופת של תכנון וביצוע.
(צפו בתצוגה של סקיאפרלי)
עבודה מהודקת יצר גם ניקולא די פליס, מעצב בית האופנה קוראז', שקודד במקביל את אוצר המילים של בית האופנה שייסד אנדרה קוראז' בשנת 1961 ואת זה של ז'אן פול גוטייה, אליו הוזמן העונה להציג כמעצב אורח. כתב היד המינימליסטי של די פליס זכה הפעם למגע חושני ונשי, עם מעילי עור פיסוליים שנראו כאילו נוצרו כפלסטלינה רכה על הגוף ושמלות מיני עם מוטיב של קשירה במרכזן וכיס קדמי לנוחות מרבית. לפחות בתיאוריה.
(צפו בתצוגה של ניקולא די פליס לגוטייה)
ואיזה עוד רגעים בלטו על המסלולים ובשורה הראשונה? סיכום בתמונות בראש הכתבה.
