שירלי בוגנים
סליחה, במי מדובר? שירלי בוגנים, שחוגגת השבוע יום הולדת 50, היא אחת הדוגמניות הכי משובחות שידעה מדינת ישראל. הרזומה שלה משיק להיסטוריה של האופנה המקומית בשנות ה-90, ואף שיצאה מפעם לפעם לגיחות מצליחות מעבר לים, היא תמיד מרגישה מאוד שייכת ל"כאן". בגוף עבודות הדוגמנות שלה היא לא רק יצרה קטלוג אופנה של אישה אחת המייצגת עשור ישראלי שלם, אלא גם אוחזת בתפקיד משמעותי בעיצוב הפרמטרים המוכרים למה הוא יופי ישראלי – אם יש בכלל הגדרה כזו.
במשך עשור היא הייתה נשואה לאריק בן זינו, בעבר דוגמן בעצמו שהפך לאיש עסקים, ויחד הם נשאו בתואר המחייב "הזוג הכי יפה של האופנה הישראלית". בגיל 40 היא נישאה שנית, ובשנים האחרונות כבשה את הלבבות כשדיברה בפתיחות וברגש על הניסיונות שלה להרות. בוגנים מדברת בגלוי גם על מה זה אומר להתבגר כדוגמנית – על הביקוש שמשתנה, ההצעות שפוחתות, והצורך שלה להתפתח לכיוונים נוספים שאינם מבוססים על המראה שלה.
למה אייקון? מאז תחילת הקריירה שלה בגיל 17 ועד היום, בוגנים תמיד הייתה דוגמנית עסוקה ומצליחה. לו היה בישראל מוסד דוגמנות מלכותי של "סופר-מודלס", בדומה לזה האמריקאי, היא הייתה ללא עוררין ה"כריסטי טרלינגטון" הישראלית – האלגנטית שבחבורה.
את עולם הדוגמנות הישראלי היא כבשה במה שנדמה כמאפיין את סוג היופי שלה – שקט נחוש. היא עלתה על כל מסלול תצוגות אפשרי, טיפסה על כל שלטי החוצות, ועיטרה את שערי העיתונים הכי נחשבים.
בוגנים היא דוגמנית מהעידן שלפני הרשתות החברתיות. היא לא פרובוקטיבית, לא נועזת למראה, ואין בה שמץ של חספוס. גם כשהיא עשתה קמפיינים לבגדי ים ולהלבשה תחתונה, היא תמיד נראתה כמעט "לבושה". יש בה איזו אלגנטיות קלאסית שאפשרה לה להיראות כבת אולפנה צנועה גם כשהיא מאובזרת בתחתונים וחזייה בלבד.
מחוץ לדפי הכרומו של הפקות האופנה, יש בארץ רק מעט מאוד הזדמנויות להתלבש בתחכום. אין שטיחים אדומים, אין תרבות של שמלות ערב נוצצות וממילא ברוב השנה חם ולח מדי בשביל ללבוש משהו שהוא לא מכנסיים קצרים וכפכפים. גם במסגרת ההגבלות והתנאים האלו, בוגנים תמיד מצליחה להיראות קלאסית – בקמפיין אופנה, כשגרירה של מותג תכשיטים וגם באירועי שטיח אדום שבהם היא זוהרת כיהלום.
כמו כל אישה יפה במיוחד, גם היא מעידה כי הייתה בילדותה ברווזון מכוער (אנחנו עדיין מחכים לדוגמנית הראשונה שתספר כי הייתה ילדה יפהפייה ופופולרית). היום היא מתבגרת בחן גדול, עם אותן עיניים כחולות, גזרה דקיקה, תלתלים שובבים ויכולת להיראות הכי נפלא שאפשר ללא טיפת איפור.
למה לא? עולם האופנה משתנה, אבל לא באמת. למרות התשלום הסמלי שהוא מעביר לתרבות הפוליטיקלי קורקט ולדרישה לגיוון ולהרחבת מנעד הגילים של אידיאל היופי, הוא עדיין חוזר שוב ושוב למודלים רכים בשנים.
בוגנים היא כעת אישה יפה מאוד, אולי יפה מתמיד, וגם הניסיון רב-השנים שלה מול המצלמות הוא לא עניין שניתן לזלזל בו. אך בעידן שמעגלי היופי שלו מתרכזים ברשתות החברתיות ומבוססים בעיקר על ילדות שמצלמות תמונות סלפי מפולטרות, לדוגמניות כמותה – בארץ וגם בעולם – נשאר פחות מקום.
ובכל זאת: בוגנים היא געגוע לעולם האופנה של שנות ה-90. אל הפעם האחרונה שהייתה פה תעשייה פעילה וזוהר אמיתי שלא מסתכם בסרטוני טיקטוק או נצבע בפילטרים של אינסטגרם. אז, כשצלמי האופנה חשבו על כל פריים כדי לא לבזבז פילם וכשדוגמנות הייתה מקצוע אמיתי – הייתה כאן נבחרת מקומית של דוגמניות-על, שיודעת בדיוק איך ומה זה אומר "להחזיק בגד".
אבל בוגנים היא לא רק געגוע, היא גם פוטנציאל לתקומה – בואו נחזיר נשים יפות בנות 50 לקדמת הבמה האופנתית. מי שצפה בה בהשקת קולקציית הסתיו של טומי הילפיגר בתחילת החודש, ודאי יחתום על הקריאה הזו בשתי ידיים.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
