עמודי הרשתות החברתיות של מעצב האופנה מארק ג'ייקובס הפכו בחודשים האחרונים למופע יחיד בנגינה על קסטנייטות באמצעות ציפורניו הארוכות. בין אם אלו נקישות על שולחן בסטודיו או משחק באצבעות היוצר צלילי ASMR – הציפורניים הארוכות של ג'ייקובס הפכו לחלק בלתי נפרד מאישיותו. ציפורני האקריליק באורך עשרה סנטימטרים המשובצות אבנים ובעלות סיומת ישרה ולא מחודדת, נוצרו עבורו במיוחד בסטודיו לציפורניים בשכונת הברונקס. עבודה של שבע-שמונה שעות בכל פעם, עם הפסקות לקפה ולסיגריה.
מארק ג'ייקובס מנגן על ציפורניו
"הפכתי להיות מאוד רגיש למקור האמנות הזו, שמתחילה בנשים שחורות בשנות ה-70. זה חלק מההיסטוריה ומהתרבות שלהן, שהפכה למיינסטרים בזכות אמניות היפ-הופ משנות ה-90 כמו מיסי אליוט וליל קים. אני חושב שחשוב להכיר, להעריך ולכבד", הסביר המעצב את משיכתו לציפורניים בריאיון למגזין ווג בחודש שעבר. לציפורניים, סיפר, נמשך כבר כילד צעיר. "לאמא שלי ולחברות שלה תמיד היה מניקור צרפתי כמו הציפורניים של ברברה סטרייסנד. אני זוכר שקינאתי מאוד ותהיתי למה רק נשים זוכות לעשות את זה? זה לא הוגן".
מארק ג'ייקובס (61) מציין השנה 40 לבית האופנה שהקים מיד עם סיום לימודיו בבית הספר לעיצוב פרסונס בניו יורק יחד עם שותפו העסקי לשעבר רוברט דאפי. "לא באמת ראיתי את עצמי הולך לעבוד בשביל אף אחד", אמר ג'ייקובס בריאיון להרפר'ס בזאר בחודש מאי. יד ביד הם כבשו את עולם האופנה. תחילה במותג האופנה האמריקני פרי אליס, שממנו פוטר ג'ייקובס לאחר הצגת קולקציית הגראנג' שנחשבה אז לפרובוקטיבית; ובהמשך בבית היוקרה הצרפתי לואי ויטון, שם יצרו השניים מהפכה של ממש בשנים 2015-1997, אז גם נפרדו דרכיהם.
במקביל פיתחו את המותג העצמאי של ג'ייקובס, שנמצא תחת מטריית המותגים של תאגיד היוקרה LVMH הכולל בתי אופנה כמו דיור, לואי ויטון, פנדי ואחרים. "מארק היה סיכון שברנאר ארנו לקח בלואי ויטון, וכך גם ג'ון גליאנו בדיור", הסביר סידני טולדנו, הנשיא לשעבר של LVMH. "מדור המעצבים שלו, הוא אחד מהטובים ביותר. העבודה שהוא עשה בוויטון הייתה פורצת דרך", מפרגן טולדנו, "הוא הביא את המוכן ללבישה, את הרוח האופנתית, את היצירתיות".
בימים של משחק כיסאות מוזיקליים בתעשיית האופנה – שמו של ג'ייקובס צף ועולה כמועמד ראוי לתפקיד המנהל האמנותי של בית האופנה שאנל, שפועל מזה כחודשיים ללא מעצב ראשי. הספקולציות בתקשורת וברשתות החברתיות מעמידות לזכותו את כתב היד הבולט, השפה העיצובית העשירה ברפרנסים ואת תור הזהב שלו בלואי ויטון. מלבד קולקציות בלתי נשכחות, הזמין ג'ייקובס אמנים כמו סטיבן ספרוס, טאקאשי מורקמי וריצ'רד פרינס לעצב תיקים עבור המותג שהפכו מיד ללהיטי מכירות – מהלך שמיצב את ויטון כקול אמנותי ומסחרי חשוב.
10 צפייה בגלריה
מארק ג'ייקובס, לינדה אוונג'ליסטה וסילביה ונטוריני פנדי
(צילום: AP Photo/Eduardo Munoz Alvarez)
כשמאחוריו 40 שנות יצירה פורות, ג'ייקובס עם הפנים ל-40 שנים נוספות והוא יצירתי כפי שלא היה קודם. בשנים האחרונות התמקם ג'ייקובס בעולם האופנה כאקס-טריטוריה, מעצב של מעצבים. הוא מציג תצוגות אופנה מחוץ ללוח התצוגות הרשמי של ניו יורק, רק כשלדבריו, יש לו משהו לומר. חברתו, מעצבת האופנה אנה סואי, הגדירה זאת בצורה פיוטית בריאיון להרפר'ס בזאר: "כשהוא מעצב קולקציה, אני חושבת שהוא כמעט נשכב וחותך את הלב שלו בשביל זה. יש כל כך הרבה השקעה בכל קולקציה וכל כך הרבה שהוא מנסה להביע ולחלוק עם כולם".
10 צפייה בגלריה
לילה מוס בקמפיין בושם של מארק ג'ייקובס, 2020
(צילום: Juergen Teller/Business Wire/AP)
לפני כחודש, לדוגמה, הציג את קולקציית סתיו-חורף 2024-25 בעיצובו, מפגן ראווה שכלל צלליות שמתחו את גבולות הגזרה של הגוף האנושי וארזו אותו בשמלות וחליפות לבנות או צבעוניות בסגנון פופ-ארט שהתכתבו עם אופנת שנות ה-50. חמישה חודשים קודם לכן, בפברואר, הציג קולקציה מדוברת בחלל שנבנה כמעין בית בובות גדול ממדים, שבתוכו פסעו הלוך ושוב הדוגמניות כמו, ובכן, בובות.
(תצוגת האופנה של מארק ג'ייקובס לסתיו-חורף 2024-25)
(תצוגת "בית הבובות" של מארק ג'ייקובס)
את עיצוביו הוא יוצר בימים אלו מתוך סטודיו אינטימי בניו יורק, כשאת בגדי הקו הראשון שלו ניתן להשיג באופן אקסקלוסיבי בבית הכלבו ברגדורף גודמן עם תג מחיר שיכול להאמיר גם לסכום של 22 אלף דולר לז'קט.
במקביל, מארק ג'ייקובס הוא מותג שנגיש לכולם. לכאורה, כמובן. את הקו המשני Marc by Marc Jacobs החליף בשנים האחרונות הקו הצעיר Heaven עם תיקים שנמכרים ב-150 דולר. דור ה-Z מגלה אותו כעת דרך שיתופי פעולה מסחריים, עמוד הטיקטוק של המותג, והקמפיינים הוויראליים שהוא מייצר עם פיגורות וחברות קרובות לרגל 40 שנות הקריירה הסוערות שלו: מהאמנית סינדי שרמן ועד הראפרית קארדי בי, שחולקת את הקמפיין החדש עם הדוגמנית אירינה שייק וכוכבת הרשת נארה סמית', שבסרטון פרודיה עצמית אופה תיק יד של ג'ייקובס.
קארדי בי בקמפיין של מארק ג'ייקובס
כוכבת הרשת נארה סמית' בקמפיין של ג'ייקובס
בחודש שעבר הגיע לסיומו גם מאבק משפטי בן שש שנים שניהלו מנהלי העיזבון של להקת נירוונה מול ג'ייקובס, לאחר שזה יצר חולצה לקו Heaven עם הסמיילי השבור המזוהה עם נירוונה לקולקציית Redux Grunge. הסמיילי שעוצב על ידי קורט קוביין שהתאבד ב-1994 הוא סימן רשום של נירוונה, ועורכי הדין של העיזבון תבעו את ג'ייקובס. הוא עצמו פנה לשני חברי הלהקה הנותרים, שמצידם טענו כי אינם זוכרים כי קוביין עיצב את הסמיילי.
העלילה הסתבכה בשנת 2020 לאחר שרוברט פישר, מנהל אמנותי בגפן רקורדס (חברת התקליטים של נירוונה), טען כי הוא זה שעיצב את הלוגו כשעבד עם הלהקה בשנות ה-90 והצטרף לכתב ההגנה של ג'ייקובס נגד מנהלי העיזבון, יחד עם קורטני לאב, אלמנתו של קוביין וחברה טובה של ג'ייקובס. כאמור, בחודש שעבר הושגה פשרה משפטית, והסיפור הזה, לפחות, מאחורי כל הצדדים המעורבים.
כך או כך, לאורך הקריירה שלו ידע ג'ייקובס עליות וירידות, חלקן קשורות באופן הדוק לשינויים האישיים שעבר בחייו: מילדותו באפר ווסט סייד של ניו יורק אצל סבתו הלן ועד גמילה מאלכוהול ומסמים. "אני זוכר שהיו כמה דברים מאוד פוגעים שנכתבו עליי כשהייתי מאוד מדוכא ולא הייתי במקום טוב", סיפר לאחרונה בריאיון לפייננשל טיימס. "זה חלק מהמחיר שאתה משלם כשאתה שם את עצמך בחוץ, חושף את עצמך, את המחשבות והרגשות שלך. כיום אני במצב רוח טוב ויש לי גישה מאוד חיובית לחיים, ואני יכול לראות דברים פשוט מדהימים, כמו ''איך עשינו את זה? איך עשינו את זה במשך 40 שנה?'"
