אשלי גרהאם
סליחה, במי מדובר? חייבים להודות, אגף המידות הגדולות של עולם האופנה מצומצם מאוד. לרוב תמצאו בו שם אחד שמשמש כעלה תאנה לשמנופוביה השולטת. בשנים האחרונות זו אשלי גרהאם, ששמה נשלף אוטומטית בכל פעם שמישהו רוצה להוכיח כי ענף האופנה מחויב לגיוון ולא רק משכפל בלונדיניות דקיקות במידה 32.
גרהאם היא דוגמנית הפלאס סייז הראשונה שהופיעה על שער גיליון בגדי הים של מגזין ספורטס אילוסטרייטד, והופעתה שם ב-2016 אכן הייתה אירוע תקדימי. את השער ההיסטורי הקדישה גרהאם ל"כל אישה שהרגישה שהיא לא יפה מספיק בגלל המידה שלה", וזו הייתה ללא ספק תמונת ניצחון מול כל מי שהאמין כי דוגמניות לא יכולות לעלות קצת במשקל בלי שעולם האופנה יחטוף מפרצת במוח.
שנה לאחר מכן, היא שוב עשתה היסטוריה כדוגמנית מידות גדולות כשהופיעה על שערי המגזינים "ווג" בריטניה ו"ווג" ארצות הברית. מאז היא כובשת שערים, שוברת את האינסטגרם ומככבת בקמפיינים של הכול מכל – מהלבשה תחתונה ועד מכנסי ג'ינס.
אשלי גרהאם היא לענף המידות הגדולות מה שקייט מוס הייתה להרואין שיק – נערת פוסטר ומודל לחיקוי. היא הפנים, הגוף והקול של הדוגמניות שמייצגות את "השיח החדש". זה שאומר שליופי אין משקל וצבע, ושהוא מגיע במגוון של אריזות. ואף פעם לא מתנצל על המידה שלו.
למה אייקון? גרהאם היא ההפך מההגדרה המקטינה אך מקובלת של "רק קולב". היא דוגמנית שמוכרת בגדים, אבל מוכרת גם אג'נדה. יש לה מסר להעביר ותחושה של שליחות חברתית, שהיא לא פחות חשובה מלהיראות נהדר בתחתונים וחזייה: גרהאם נותנת קול לנשים שסותמים להן את הפה.
היא לא סתם "דוגמנית יפה במיוחד במידות פחות מקובלות", היא אישה שעושה מהפכה. חוץ מלהצטלם ולהתראיין, היא גם יצרנית מצטיינת של באז אינסופי. היא מספקת את החומרים, והרשת טוחנת – רזתה או השמינה, בוגדת במעריציה או נאמנה לקהילה, עם פוטושופ או בלי פילטרים. כמות הטוקבקים המתלהמים, לכל הכיוונים, שמייצרת הרשת מול כל תמונה אקראית שלה, היא מטורפת. כעת כשהיא אמא לתינוק ובהיריון שני, היא פופולרית מתמיד ומקפידה לתעד את גופה גם בעירום.
בין צילומים בחוטיני, קלוז-אפים של כל חלקי הגוף שאיש (חוץ ממנה) לא נוהג לחשוף בלי לטשטש בעשרות פילטרים, וסיסמאות העצמה נשית בדרגות משתנות של בנאליות, אשלי גרהאם לא מפסיקה להיות בפה של כולם. מצד אחד היא מפזרת וידויים לא ממש אופייניים לקהילת הדוגמניות באינסטגרם, שמעלים על נס סימני מתיחה וצלוליט לכל דורש, ומנגד מתבלת בעצות לשמירת הלהט בחיי הנישואים, שמתמקדות ב"לא לפני החתונה" ואז "תעשו סקס כל הזמן".
ככה שומרים על עניין מתמשך בעידן שבו כל תופעת רשת חדשה קוברת את זו שנולדה דקה לפניה. קים קרדשיאן אולי המציאה את השיטה, אבל גם לאשלי גרהאם יש מה ללמד את אמריקה. נראה שהיא בדרך להגשים את חלומה להפוך לאימפריה של אישה אחת, עם צילומים פרובוקטיביים, עיצובים למותג בגדי ים, מסע הרצאות חובק עולם שעוסק בדימוי גוף חיובי, ושליטה טוטלית במדיה החברתית.
למה לא? אין לי דבר נגד אשלי גרהאם עצמה. קשה להיות עלה התאנה של כל עולם האופנה והיופי, ואני די בטוח שהחיים הם לא שמפניה ותותים כשאת מחויבת לדברר את משקל הגוף שלך על בסיס יומי. אי אפשר לזלזל במחויבות שלה להרחיב את מנעד היופי המקובל בעולם, אבל אפילו לדוברת המוצלחת ביותר קשה לחזור שוב ושוב על הציטוטים הקבועים של דימוי גוף חיובי בלי להפוך לקלישאה. ברגע שהפכה לגורו של קבלה עצמית, משהו מהקסם הטבעי דעך לטובת תחזוק המותג.
ובכל זאת: עולם האופנה צריך את אשלי גרהאם. חייבים מישהי כמוה, שתגיד "הלוואי שכשאני הייתי צעירה הייתה מישהי כמוני, שלא מפחדת לדבר ולהראות את הצלוליט והשומן בגב, כדי שאדע שזה נורמלי. שככה נראה גוף". חייבים.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
