ביוני 2021 הציג מעצב האופנה קים ג'ונס את קולקציית בגדי הגברים שלו לבית היוקרה האיטלקי פנדי. על המסלול פסעו דוגמנים בחליפות מכנסיים קצרות בצבעי פסטל, שהורכבו מז'קטים שנגזרו מתחת לקו החזה, חושפים טורסו ארוך וטבור במרכזו. זה לקח עוד כמה חודשים עד שהפופיק יבצבץ שוב, הפעם בקולקציות הנשים לקיץ 2022 של מותגים כמו קופרני, מיסוני ומיו מיו בעיצוב מיוצ'ה פראדה, שלקחה את מחשוף ה-Midriff לקצה והציגה את אחת הקולקציות הפרובוקטיביות מזה שנים עם חצאיות מיקרו-מיני בגזרה נמוכה וחולצות וסריגים עם סיומת פרומה שנראית כאילו נגזרה בזוג מספריים על ידי מתבגרת זועמת שכל רצונה הוא לשחרר את הפופיק.
קולקציות הנשים והגברים לאביב-קיץ 2022 מציבות אתגר לרחוב הישראלי. לאחר שני קיצים שבילינו בצל הקורונה, הרצון לפורקן ושחרור מחזיר את חולצות הבטן למרכז הזירה כשהן מלוות במכנסיים ובחצאיות בגזרה נמוכה. אם עד לאחרונה נלבשה חולצת הבטן עם מכנסיים בגזרה גבוהה שיצרו רווח אלגנטי אשר שיחק בין קירבה לריחוק של הבגד מהגוף – הקיץ אנו עדים לטורסו חשוף עם בטן שטוחה ומבצבצת. הזמר האיטלקי מחמוד הצטלם לאחרונה בחולצת בטן לבנה חושפת טבור וקו שיער העולה מהמפשעה; ריהאנה, לדוגמה, לא פספסה אף הזדמנות לחשוף את הבטן ההריונית לפני הלידה; וג'וליה פוקס, הדומינה במיל', נחשבת למי שחתומה על הקאמבק של המגמה יחד עם מפורסמות כמו בלה חדיד, זואי קרביץ ואחרות.
ההכרזות על בואו של המראה הסקסי ניטעו בתודעה בסתיו האחרון. אתר האופנה הנחשב Business of Fashion פרסם כתבה שכותרתה הייתה Sex Is Back: Are Consumers Ready? ואחריו היה זה הגרדיאן הבריטי שהכריז It’s the return of sexy dressing. בזמן שאנשים עוד התבוססו בטרנינגים שליוו אותם לאורך תקופת המגפה העולמית, תעשיית האופנה צפתה את היום שאחרי. במאמר שפורסם לאחרונה במגזין T של הניו יורק טיימס, מסביר העיתונאי ניק הארמיס כי חזרתם של הבטן החשופה והסגנון הסקסי לא נועדו כדי למכור לנו סקס. כלומר, לא במובן הפיזי של האקט. "זה מוכר משהו הרבה יותר חזק", הוא כותב. "זה מפתה אותנו, במיוחד בתקופות של חוסר ודאות, בהבטחה של ביטחון, אומץ ושחרור – תקופה שכולם סקסיים מטבעם. למרבה האירוניה, בניסיון לארוז את התחושה הזו, מעצבים הציגו לאחרונה מחדש את ה-midriff".
הופעתו הקודמת של מחשוף הבטן באופן חוצה יבשות הייתה בשנות ה-90. בתערוכת האופנה Waist Not שהוצגה במוזיאון המטרופוליטן בשנת 1994 ועסקה בקשר שבין נשים למותניים, הסביר האוצר ריצ'רד מרטין כי מותניים – בניגוד לשאר חלקי הגוף – הם אזור גמיש שאינו נתמך בעצמות. לאורך השנים כבלו נשים מערביות במחוכים (עד תחילת המאה ה-20) והשחרור של האזור ושל הטבור מחזיר את השליטה לידי נשים. הטבור המבצבץ בימים אלו מגיע במקביל למגמה מנוגדת אחרת, של המחוך שחוזר לבלוט בקולקציות לנשים ולגברים. אפילו מיכאל בן דוד האמין שהמחוך הטרנדי שעכשיו פורח במלתחה הגברית יוביל אותו לגמר האירוויזיון.
מגמות מנוגדות הן כבר לא עניין מקרי. התנגשות נרטיבים שעד כה הקבילו אחד לשני מייצרת "פיצוץ" תרבותי ואופנתי. בתוך כך, הנוכחות המחודשת של חולצות הבטן בעולם האופנה היא חלק מתופעה אופנתית ותרבותית רחבה יותר, עם חזרה למוזיקה, ללבוש ולתרבות של תחילת שנות האלפיים – התקופה ששולטת מחדש בנרטיב דרך הפילטרים של דור ה-Z. ההערצה המחודשת לבריטני ספירס, לדוגמה, היא סימפטום של התופעה. כך גם החזרה של הגזרה הנמוכה במכנסי ג'ינס לצד מכנסי באגי רחבים, משקפיים בסגנון מסכה וגופיות סבא לבנות. הנה, אפילו סנדי בר, הכוכבת הכי גדולה של התקופה ההיא, נמצאת בקאמבק פורח.
הטורסו החשוף שהציגו אז זמרות וכוכבות כמו בריטני ספירס, פריס הילטון, כריסטינה אגילרה ואחרות כבר כאן, ובתי האופנה לא נשארים אדישים או מאחור. מארק ג'ייקובס, ורסאצ'ה, פנדי, מיסוני, דיזל, וטמו, בלנסיאגה, אוף/ווויט ואחרים הציגו פרשנויות משלהם למגמה. בווטמו, לדוגמה, שיגרו אל המסלול דוגמנים בהליכה אגרסיבית עם מכנסיים בגזרה נמוכה וחולצות בטן קצרות שחשפו שרירי בטן מעוררי קנאה, בוורסאצ'ה יצרו קולקציה צבעונית שתבליט פופיק שזוף, ואפילו בשאנל, ממותגי היוקרה השמרניים והאלגנטיים, בחרו להציג חולצה עם רווח בולט בינה לבין חצאית הצמר. הפופיק אומנם נותר מוגן, אבל המטרה והאמירה ברורות: מיינד דה גאפ. מספיק להרים את היד גבוה כדי לחשוף את הטבור.
ויש מי שכבר מחברים בין המגמה הנוכחית לבעלות של נשים על גופן, זו שמופקעת מהן מחדש על ידי ביטול הזכות של נשים להפלות במדינות רבות בארצות הברית. בשנת 1994, עם חקיקת החוק נגד אלימות כלפי נשים בארצות הברית, כתבה העיתונאית סוזי מנקס (אז עורכת האופנה של ההראלד טריביון) את המאמר Naked Came the Midriff, שבו טענה כי מה שהיה בעבר נחלתן של רקדניות בטן, נשים לבושות סארי מהודו ונשים על חוף הים בביקיני, הפך לטרנד משמעותי. זאת מאחר שהמותניים הלא כבולים מופיעים חשופים, מאפשרים לנשים להילחם על זכויות חדשות.
"החשיפה המחודשת של האזור", טוען כעת הארמיס על הקולקציות שעוצבו לפני הדיון הנוכחי על ביטול הזכות להפלות בארצות הברית, מציגות את המקום הסימבולי לפריון והיריון, "זו קריאה לעתיד, ניסיון לביטוי עצמי על ידי חשיפה של אחד האזורים חסרי ההגנה שלנו. דרך לראות את הגוף שלנו לא ככלי קיבול למחלות ומגפות, אלא כמקור כוח".