לינדזי לוהן
סליחה, במי מדובר? לינדזי לוהן בת ה-36 התחילה את הקריירה שלה בגיל תשע, ומשם והלאה היא דגמנה, שיחקה, שרה, התמכרה, נגמלה, הייתה עם גברים ועם נשים, גרה בבתי מלון, עשתה תאונה תחת השפעת אלכוהול, ישבה קצת בכלא, יצאה, התאסלמה, חזרה והתחתנה. בדרך גם הפכה לאשת עסקים שמחזיקה כמה מועדוני חוף באיים יווניים. הספק לא קטן, אפילו אם לוקחים בחשבון את הגיל הפעוט שבו יצאה לדרך.
היא זכתה לפרסום הגדול כילדת פלא מנומשת להפליא בתפקיד כפול בגרסה המחודשת לסרט הקלאסי "אבא מתארס", המשיכה לסרט הקאלט-בנות של כל הזמנים "ילדות רעות", ואז הפכה את הכותרת הזו לדרך חיים. היא שכללה לכדי שלמות כל סוג של הרס עצמי, כולל התמכרות לכימיקלים אסורים לשימוש, והסתבכות עם החוק, עם הפפראצי, ועם מפיקי הוליווד וכוכביה.
18 צפייה בגלריה
הכתיבה למעריצותיה הנלהבות סגנון לבוש קשוח למחצה עם מכנסי ג'ינס ומגפיים. 2004
(צילום: AP)
לוהן הייתה נערת הפוסטר של מכוני הגמילה. יפה בכתום של סרבלי אסירים, וגם שחקנית לא רעה בכלל ואושיית אופנה נחשבת שסימנה וי על קמפיינים נחשבים בתחילת המילניום. ואז כבר לא, לתקופה די ארוכה.
אולי כי כמו פריס הילטון ובריטני ספירס – הקולגות שלה לפרסום, לטרלול ולסגנון החיים שמגיע עם הטריטוריה – גם חייה של לוהן נראו כאילו הם מתרחשים בצמידות טוטלית לאיש-עם-מצלמה. היא תועדה, כל הזמן, בכל מקום. וכשהתיעוד הזה מתעכב בעיקר על הסטירות שאת מקבלת מהחיים (ומהתקשורת), הוא ממוטט.
אבל לוהן היא גם עוף חול ידוע. לאחרונה היא זוכה לקאמבק נוסף עם פרצוף כמו-חדש המפוצץ בבוטוקס, סרט חג מולד (איום ונורא) בנטפליקס, ודהירה מחודשת לתואר חביבת אנשי האופנה – תואר שמסונכרן היטב עם הנוסטלגיה לטרנדים של תחילת שנות האלפיים, שבהן היא כיכבה בזמן אמת.
למה אייקון? בלהיט שלה מ-2004 "ילדות רעות", לוהן גילמה את התיכוניסטית שקוראת תיגר על מלכות הכיתה. בהתאמה, היא הכתיבה למעריצותיה הנלהבות סגנון לבוש קשוח למחצה עם מכנסי ג'ינס ומגפיים, שהתחבר באופן פלאי אל עולם התוכן של המקובלות (הפלסטיקס) ששידכו בין חצאיות פליסה קצרצרות לעליוניות קשמיר בגוון ורוד בייבי. התוצאה הייתה סגנון אופנתי ששילב את שני העולמות (הסמוכים למדי זה לזה) והדהד את "קלולס" של שנות ה-90 בגרסה מתקתקה פחות שהתפשטה בקרב הקהל הרלוונטי כאש בשדה קוצים.
משם עברה לוהן ל"מדים על שם פריס הילטון". כלומר, מחשופים לא הגיוניים, מכנסי ג'ינס מקושטים שמתייצבים קילומטר מתחת למותן ומתוגברים בנעלי סטילטו בצבעים זרחניים. היא עלתה וירדה במשקל, הצטלמה ל"פלייבוי", ושיפצה אזורים נרחבים בגופה ובפניה. היו לה יחסים סבוכים עם הפפראצי, עור חיוור ומנומש, ושיער נהדר. היא העריצה את מרילין מונרו וחשבה שגם היא, כמוה, לא זכתה להערכה שלה הייתה ראויה. אז היא הורידה הילוך וחיכתה שיקראו לה לחזור.
בצילומים חדשים למגזין "אינטרוויו"
בצילומים ל-Who What Wear
והיא חזרה בגדול. בגרסה הנוכחית שלה וכחלק ממסע הניצחון התקשורתי בקידום סרט הקאמבק בנטפליקס, נדמה שהיא נמצאת בכל מקום. היא זוהרת וסופר-אופנתית – בחליפת עור צבעונית של ארקיס בריאיון ב"בוקר טוב אמריקה", או בשמלה שחורה של ולנטינו בגיליון נובמבר של מגזין "קוסמופוליטן". בין לבין, היא עשתה סיבוב גם על שמלת מחוך של ורסאצ'ה וחליפה מחויטת של טורי ברץ'.
בתוכנית הטלוויזיה של ג'ימי פאלון
בתוכנית "בוקר טוב אמריקה"
ואין מה להגיד, זה עובד לה. היא אומנם נראית קצת על הצד הדודתי, אבל לפחות הדודה שלא מסתבכת בצרות ושהתמונות המשפחתיות שלה לא לקוחות מצילומי מעצר.
על שער מגזין "קוסמופוליטן"
למה לא? לוהן, לאורך הנסיקות והנחיתות של חייה, מעולם לא הייתה זרה לעולם האופנה. היא הייתה שם תמיד, מזגזגת בין הצד הפרובוקטיבי מדי לבין הצד הזוהר. כמעט תמיד מתואמת עם הטרנדים של התקופה, ולרוב לוקחת אותם לסיבוב במחוזות ה"מותק, הגזמת".
אף אחד לא יטען שלוהן היא לא פרסונה אופנתית משמעותית בתולדות הסטייל של שני העשורים האחרונים, אבל אפשר לומר שהיא די יצאה מהמשחק אחרי שהוכתרה כמלכת הטעם הרע בקולקציה הראשונה, והאחרונה, שעיצבה עבור בית האופנה הצרפתי עמנואל אונגרו בשנת 2009 וכללה שמלות מיני מהגיהינום ותקרית פטמות מביכה (מהסוג שדווקא הפך לפופולרי לאחרונה).
18 צפייה בגלריה
הוכתרה כמלכת הטעם הרע. לוהן בתצוגת אופנה של עמנואל אונגרו, 2009
(צילום: Getty Images)
ובכל זאת: אי אפשר שלא להתרשם מהביקור הנוכחי של לוהן בשורה הראשונה של עולם האופנה. היא נעזרת בשירותיו של לואו רואץ' – המגה-סטייליסט, ארכיטקט התדמית, הלוחש לזנדאיות, האחד והיחיד – שלקח אותה תחת חסותו ושוקד על מיצובה כאייקון אופנה מחודש. הוא משיב לה את הכבוד שאבד, ושולח אותה לתקשורת עם תדמית זוהרת וקלאסית, כמעט "הוליווד הישנה". יש בזה כמובן לא מעט אירוניה, בהתחשב באופן שבו הוליווד הישנה השליכה את לוהן מתוכה כאילו הייתה לכלוך על השטיח האדום.
בשנה האחרונה חווה לוהן גאולה – המילה הנוצרית הזו שאמריקה כל כך אוהבת. היא מקבלת, סוף סוף, הכרה בהיותה מובילה אופנתית ופרסונה בעלת סגנון. יש בזה צדק פואטי ואפילו תקווה – שאולי היא גם תחזור מתישהו לעשות סרטים טובים.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
