קסניה טרנטול (35), דוגמנית, שחקנית, אשת עסקים ופרזנטורית של אסיף קוסמטיקס
מול המראה קסניה טרנטול
(טל שחר)
קסניה טרנטול, איך הכול התחיל?
"נולדתי ברוסיה בעיירה קטנה וכפרית על גבול קווקז. לא גדלתי בתנאים מודרניים, אבל עם אנשים שחיים את החיים. ההורים שלי החליטו לעלות לארץ, כי הייתה הזדמנות להיות עולים חדשים. הייתי בת חמש כשהגענו מרוסיה לרמת גן, לחיים חדשים, לחוקים חדשים ולשפה חדשה. לקח לנו המון זמן להסתגל. כמובן שחוויתי הרבה גזענות והרבה חרמות בילדות. החרימו אותי גם בגלל השם שלי וגם בגלל שם המשפחה. היו אומרים לי: 'קסניה, מאיפה זה בא?' כי לא היו אז הרבה קסניות. החלטתי באיזשהו שלב לשנות את השם בבית הספר לאלמוג, כי קיוויתי שיקבלו אותי. אבל ראיתי שהשם לא מסתדר לי עם האופי ולא נכון עבורי, אז חזרתי להיות קסניה והחלטתי לעמוד מאחורי השם שלי. בינתיים עברנו לגור בלוד ושם השתלבתי יותר, כי הייתה שם קהילה גדולה יותר של רוסים. לא היו שם את האפליות שהיו קודם. יכול להיות שגם התבגרתי ולא לקחתי ללב".
"בכיתה י"א עברתי משהו מאוד חמור. הייתה הזנחה טוטלית שלי כתלמידה. לא הגעתי לבית הספר תקופה ארוכה, כי היה לי דיכאון. לא הייתי בבית הספר חצי שנה ואף אחד לא התקשר לשאול איפה אני. זה היה מעליב, פוגע, הכול ביחד"
השינוי עשה לך טוב?
"עם הזמן למדתי שאני צריכה להסתגל לחיים החדשים שלי פה, למרות שאי אפשר היה להתעלם מהתחושות. בסך הכול, זה מאוד חישל אותי ואת המשפחה שלי. ההורים שלי עבדו מאוד קשה למען החינוך שלנו. זכיתי בהורים מדהימים. הם עשו החלטה לא קלה, כי אמא ואבא שלי היו עם תואר שני ופה הם התחילו מאפס-אפס. בקושי ראינו אותם, כי הם כל הזמן עבדו. מכיתה א' היה לי מפתח על הצוואר והייתי אחראית על החיים שלי. למזלי, אחותי שגדולה ממני בשש שנים תמיד דאגה לי. אין ספק שהנוכחות שלהם הייתה חסרה. אני אודה להם תמיד על כל מה שהם עשו בשבילנו. אעשה הכול כדי שיהיו להם נחת ושלווה. מגיל 15 אני עובדת ולא חיה על חשבון ההורים שלי. גם עבדתי וגם למדתי.
"בשלב מסוים הם העבירו אותי לבית ספר פרטי בתל אביב, כי בכיתה י"א עברתי משהו מאוד חמור. הייתה הזנחה טוטלית שלי כתלמידה. לא הגעתי לבית הספר תקופה ארוכה, כי היה לי דיכאון. לא הייתי בבית הספר חצי שנה ואף אחד לא התקשר לשאול איפה אני. זה היה מעליב, פוגע, הכול ביחד. הייתי יורדת כל יום למטה עם ההורים שלי ועם התיק של בית הספר, מחכה שהם ייסעו ועולה חזרה הביתה. הם עבדו משעה מאוד מוקדמת עד שעה מאוד מאוחרת ולא יכלו לעקוב אחרי המעשים שלי. כשזה התגלה, הייתי בטוחה שזה הסוף שלי. התנצלתי בפני אמא שלי. אבל אמא שלי לא כעסה עליי, אלא על בית הספר. היא אמרה לי: 'את לא דורכת יותר במקום הזה. לאף אחד שם לא היה אכפת מהנוכחות שלך'. הם העבירו אותי לבית ספר פרטי בתל אביב, ליד העבודה של אבא שלי. היה לי מדהים שם. היה שם מנהל שדאג לכל תלמיד ותלמיד. הרגשתי שיש לי סוף-סוף הזדמנות להיות תלמידה, ושאני לא אוויר".
7 צפייה בגלריה
"הייתי בת חמש כשהגענו מרוסיה לרמת גן, לחיים חדשים, לחוקים חדשים ולשפה חדשה"
(צילום: טל שחר)
השתתפת גם בתחרות יופי.
"כשהייתי בתיכון ברמלה, נבחרתי להשתתף בתחרות נערת השנה. חברה שלחה תמונה שלי, ללא ידיעתי. הלכתי, כי חשבתי שאולי זו ההזדמנות שלי להיות יותר נערה, כי עד אז הייתי כמו טום בוי. השתתפתי בתחרות בגיל 15 וזו הייתה החשיפה הראשונה שלי לדוגמנות. אף פעם לא באמת התחברתי לעולם הזה, אבל חשבתי שאולי זה יפתח לי הזדמנויות. ידעתי שיש לי מטרה, שנפתחה לי דלת להיות קצת יותר בוגרת מהגיל שלי. התחלתי לעבוד בדוגמנות בגיל 16 והפסקתי אחרי שנה. לא התחברתי לשום דבר בעולם הזה ולתעשייה. הייתי אז בתקופה מאוד לא פשוטה. גם כשהתגייסתי לצבא, הייתי כל הזמן מאוד עצובה. התחלתי כמזכירה דנטלית והמפקדת שלי והרופא נתנו לי הזדמנות לצאת לקורס סייעות שיניים, ממש לפני השחרור שלי, וזה קורס של ארבעה חודשים. כל החיים שלי זו מתנה אחת גדולה. השגחה, שמירה והכול ביחד. ככל שאני מתבגרת, אני מבינה מה עברתי וחוויתי, ומבינה שכל מי שפגשתי בדרך היה מלאך ושליח. ככה גם היה בצבא. פחדתי מכישלון ופחדתי לאכזב, ובסוף הוכחתי שאני יכולה. הייתי גאה בזה שהם גאים בי. כשהשתחררתי, התחילו החיים האמיתיים. מערכות יחסים זוגיות, עצמאות".
מה קרה אז?
"עבדתי כסייעת שיניים במרפאה של ד"ר סלוקי ירון. הוא והצוות שלו היו כמו המשפחה שלי. הם גידלו אותי מגיל 21 עד גיל 28. במקביל, עבדתי גם כברמנית בלילות. עשיתי מלא דברים כדי לממן את עצמי וגם נהניתי מכל רגע בחיים שלי. הקושי בסוף השתלם לי. אני לא מתחרטת על שום דבר. הכול היה מדויק. הייתה גם תקופה שעברתי לחיות ולעבוד במוסקבה ובהונגריה, ואז חזרתי לארץ ועבדתי כברמנית במועדון. יום אחד הגיעה מלהקת והציעה לי להיכנס לבית 'האח הגדול'. אמרתי לה, שממש לא. היא לחצה ובסוף הגעתי לאודישן והייתי פשוט אני. בכלל לא הייתה לי ציפייה להיכנס. הגישה שלי כנראה התאימה להם למשבצת. זה היה בעונה של שי מיקה, שי חי ועומרי בן נתן, שהיה אחר כך בן הזוג שלי והיינו מאורסים".
7 צפייה בגלריה
"ככל שאני מתבגרת, אני מבינה מה עברתי וחוויתי, ומבינה שכל מי שפגשתי בדרך היה מלאך ושליח"
(צילום: טל שחר)
את שלמה היום עם חוויית "האח הגדול"?
"אני פחות מתחברת לעונות האחרונות. החוויה האישית שלי הייתה מדהימה. החיים שלי השתנו מקצה לקצה. הזכייה הכי גדולה הייתה התומכים והתומכות – ואני בכוונה לא קוראת להם מעריצים או צופים – שעד היום הולכים איתי באש ובמים. יש כל כך הרבה אנשים שבזכות 'האח הגדול' נכנסו לחיים שלי. הכול פשוט נשלח אליי. היה לי טוב שם והרווחתי חברים לחיים. אני בקשר עם שי מיקה, שי חי ועומרי. כל המשפחה של עומרי גם היו בחתונה שלי, כי זאת אני. אני יודעת שלפעמים אני יכולה להיראות עוף מוזר. ככה אני. המשפחה שלו השאירה אצלי חותם מאוד גדול, אז היה לי ברור שהם יישארו בחיים שלי.
"אחרי שיצאתי מבית 'האח', התחלתי גם לעבוד בקצב מטורף. הרגשתי שהעברתי מסר מאוד טוב בבית ולקוחות בחברות גדולות האמינו בי ונתנו לי הזדמנויות בקמפיינים. לא ציפיתי שזה יהיה בעוצמות כאלה. לא ציפיתי לכמות אהבה כזו. הייתי מאוד מופתעת, כי לא האמנתי שאפשר להתאהב בי. בסך הכול, הייתי שם ארבעה חודשים והחשיפה נתנה לי המון. נכון שבהתחלה היה לי קשה להכיל את זה. באיזשהו שלב התעשתי. הסביבה מאוד עזרה לי, גם התומכים שלי עזרו לי. נרשמתי גם ללימודי משחק מול מצלמה וזה גם מאוד עזר לי. לימודים אינטנסיביים, שנמשכו שנה ונגעו בנקודות שעד אז נמנעתי מהן. כמו להראות יותר רגש של עצבות, שתמיד נמנעתי מזה. בעקבות הלימודים גם השתתפתי בכמה תפקידים קטנים בסדרות. זו הייתה תקופה מאוד מרגשת של הרבה עשייה והרבה-הרבה אנשים טובים שהכרתי".
"יש כל כך הרבה אנשים שבזכות 'האח הגדול' נכנסו לחיים שלי. הכול פשוט נשלח אליי. היה לי טוב שם והרווחתי חברים לחיים. אני בקשר עם שי מיקה, שי חי ועומרי. כל המשפחה של עומרי גם היו בחתונה שלי, כי זאת אני. אני יודעת שלפעמים אני יכולה להיראות עוף מוזר"
מה את עושה בימים אלה?
"תקופה מאתגרת וכואבת. כמו כולם. מנסה לשמור על שפיות, כואבת וחושבת על המצב של המדינה שלנו ועל העתיד ומקווה שנשאר מאוחדים. שומרת על סדר יום בו משלבת עבודה יומיומית בתחום הפילאטיס והקואצ'ינג ועוד דברים חדשים שעל הפרק. דואגת ומתפללת לשובם של החטופים.
"כשהייתי במערכת היחסים האחרונה שלי, לקחתי צעד אחורה מכל המדיה והפרסום. עכשיו אני חוזרת לעניינים. העולם מתקדם בקצב מהיר ואני צריכה להשלים פערים. אני עושה את זה בצעדים קטנים. יש לי תמיכה גדולה מהחברים שלי. ההורים שלי מתעסקים בתכשיטים. אבא שלי חרט ואמא שלי גמולוגית ומומחית לאבנים. אני הולכת לעצב להם קולקציה, שתהיה מאוד מיוחדת וגם תעביר את המסר שלי ואת מי שאני. זה עדיין בהתחלה. סיימתי גם לימודי פילאטיס ואני עכשיו מורה מוסמכת. דוגמנות זה דבר נהדר. גם להיות מובילת דעת קהל זה נהדר. אני מאמינה שהיום זה צריך להיות עם ערך מוסף. אני לא יודעת כמה זמן עוד אהיה בתחום הזה ואני רוצה ללמוד עוד דברים. למדתי גם קואצ'ינג. בן אדם כמוני, שעובר לא מעט חוויות בחיים, מבין שיש לו שליחות ומטרה להעביר מסר. אני מרגישה במקום מאוד טבעי ונינוח. שום דבר לא מאוחר מדי. תמיד אפשר לקום ולבחור אחרת. לא משנה בן כמה אתה".
7 צפייה בגלריה
"כשהייתי במערכת היחסים האחרונה שלי, לקחתי צעד אחורה מכל המדיה והפרסום. עכשיו אני חוזרת לעניינים"
(צילום: טל שחר)
למה בחרת לעבור, בעקבות הגירושים, לאבן יהודה?
"רציתי להשתבלל בתוך הקונכייה שלי, ורציתי לעשות את זה הרבה. אני גרה בבית שמאוד נעים לי. בנישואים חייתי ברמת חיים מסוימת, ואני חיה עכשיו ברמת חיים אחרת לגמרי. אבל אני בהודיה ענקית על מה שיש לי, ושהצלחתי לעמוד על הרגליים בכוחות עצמי. חברים טובים דאגו לי ועזרו לי בדברים בסיסיים, שיהיו לי בבית. אני מאוד שלמה ונאמנה לעצמי. אחד הדברים שלמדתי זה לעשות החלטות מבפנים, מהאינטואיציה החזקה. הדבר הכי חשוב בחיים האלה זה להיות נאמנה לעצמך".
את רוצה זוגיות?
"אני מאוד רוצה זוגיות ומאוד רוצה להקים משפחה. אני רוצה זוגיות שתהיה נכונה עבורי. אני מאוד משפחתית ומאוד אוהבת ילדים. אני מאמינה שזה יגיע. לכל דבר יש את הזמן הנכון. כל מי שהיה בחיים שלי הם אנשים שיישארו לעד".
"בנישואים חייתי ברמת חיים מסוימת, ואני חיה עכשיו ברמת חיים אחרת לגמרי. אבל אני בהודיה ענקית על מה שיש לי, ושהצלחתי לעמוד על הרגליים בכוחות עצמי"
נראה שמאוד התחזקת לאחרונה.
"אני מרגישה מאוד חזקה באמונה. יש לזה גם סיבה: בלי אמונה לא הייתי שורדת. האמונה מאוד מחזקת ועוזרת לי ביום-יום. אני מרגישה את זה כל הזמן. עברתי הרבה דברים בחיים שלי, שאולי ביום מן הימים אדבר עליהם. האמונה גורמת לי להרגיש שאכן יש שמירה והגנה".
מה היו עד כה רגעי השיא שלך, לטוב ולרע?
"היו לי הרבה רגעים טוב. הרגע הכי טוב היה הכניסה והחשיפה שלי ב'אח הגדול'. למדתי להעריך את עצמי ולמדתי להבין שאנשים באמת מתאהבים במי שאני, וזה מאוד פיתח אותי מבחינה אישית. זה היה אחד הרגעים היותר מרגשים שקרו לי.
"הרגע הכי פחות טוב – היו לי כמה רגעים מאוד קשים. קשה לי לבחור מה היה הכי פחות טוב. יש לי נטייה לא לזכור כל כך את הרגעים הרעים, אבל לפעמים התחושות יכולות לעלות לי בבת אחת. זו העבודה שלי לנתח ולפרק כל דבר שקרה בחיים שלי. אחד הדברים הכי קשים היה כשהייתי צריכה להיפרד מהילדים של בעלי לשעבר, כי מאוד-מאוד נקשרתי אליהם. וגם הפרידה מכל בעלי החיים שהיו לנו ביחד. היו לנו שני כלבים וארבעה חתולים. הניתוק מהם השאיר בי חור ענקי".
הייתה חוויה שעיצבה אותך?
"הרגע שהתחלתי להיות עצמאית והתחלתי לעבוד בגיל 15 בדוגמנות ובמלצרות באולם אירועים, תוך כדי הלימודים. זה שינה אותי מאוד והתבגרתי מהר. הייתי מאוד אחראית, בזכות ההורים שלי. לא הייתי משנה כלום. אני לוקחת אחריות על כל מה שחוויתי ועברתי. אני מאמינה שמה שמכתוב – מכתוב. צריך רק ללמוד מזה. ללמוד את השיעורים הנכונים, כדי להתעצב ולהיות בן אדם טוב יותר. אני מרגישה את זה בכל רמ"ח איבריי".
7 צפייה בגלריה
"אני מרגישה מאוד חזקה באמונה. יש לזה גם סיבה: בלי אמונה לא הייתי שורדת"
(צילום: טל שחר)
את שלמה עם המראה שלך?
"אני לא שואפת לשלמות. לשאוף לשלמות זה מאוד מתיש ומשעמם. כשהייתי צעירה יותר, שאפתי לזה. היום אני שואפת להיות שלמה עם עצמי. כל הבית שלי מלא במשפטי העצמה, שמזכירים לי שלהיות שונה זה דבר מדהים וכל אחד מיוחד בדרך שלו. כמובן שמאוד חשוב לי להיראות במיטבי ולדאוג לעצמי מבחינה בריאותית ופיזית".
מה דעתך על הזרקות וניתוחים פלסטיים, את בעד או נגד?
"אני לגמרי בעד. אין לי שום בעיה עם זה. כמובן, חשוב לי לחדד שהכול צריך להיעשות במינון הנכון, כי גם להגזים זה לא מומלץ. ברגע שמרגישים שלמים מבפנים, עושים את הבחירות ממקום יותר נכון ולא בהגזמה. יש הרבה מקומות שעובדים בצורה טובה ושיהיה בהצלחה לכולם. רק לעשות בחירות נכונות ולחשוב פעמיים לפני".
"דוגמנות זה דבר נהדר. גם להיות מובילת דעת קהל זה נהדר. אני מאמינה שהיום זה צריך להיות עם ערך מוסף. בן אדם כמוני, שעובר לא מעט חוויות בחיים, מבין שיש לו שליחות ומטרה להעביר מסר. אני מרגישה במקום מאוד טבעי ונינוח. שום דבר לא מאוחר מדי. תמיד אפשר לקום ולבחור אחרת. לא משנה בן כמה אתה"
עשו לך פעם פאשלת טיפוח?
"קיצצו לי את השיער מארוך לקצוץ. הייתי בת 16 וזו אחת הסיבות לכך שהפסקתי אז לדגמן לתקופה. הגעתי למספרה ידועה בתל אביב עם שיער ארוך ובתולי עד התחת, ואמרו לי שהולכים לעשות לי משהו מהמם. ועשו לי קצוץ. גזרו לי אותו בבת אחת ומרוב שוק לא יכולתי לדבר. מה זה בכיתי. הייתי בטראומה רצינית, כי גם ככה הייתי חסרת ביטחון. גם בגלל זה הפסקתי ללכת לבית הספר במשך חצי שנה, כי כולם צחקו עליי".
יש לך טיפ טיפוח מנצח?
"לשתות בבוקר על קיבה ריקה מים פושרים עם לימון ולשתות עם קשית מתכלה. כסייעת לרופא שיניים לשעבר, אני יודעת שללימון יש נטייה לשחוק את השיניים. וגם לשתות מים בכמויות, להקפיד על תזונה וספורט, ולהשתמש בתכשירים הנכונים".
איך נראית שגרת הטיפוח שלך?
"הקוסמטיקאית שלי היא גאל קוסמטיקה – ככה קוראים לה והיא מטפלת בי שנים במכשור ובהכול. אני אוהבת להשתמש בשני סבונים. אחד של נון, שהקוסמטיקאית שלי המליצה לי עליו, ואחד של אסיף קוסמטיקס. כל שאר המוצרים שבהם אני משתמשת הם גם של אסיף, שעכשיו אני פרזנטורית שלהם. הם מבוססים על מרכיבים טבעיים וזה מאוד מדבר אליי. זה גם העולם שלי, הטבע והביוטי. משהו שאני מאוד מתחברת אליו. אני משתמשת בסרום ויטמינים וחומצה היאלורונית, בקרם פנים ליום בקוצ'יול וחומצה היאלורונית משולשת וקרם לילה אולטרה פילר וקרם עיניים בקוצ'יול. התנסיתי במוצרים שלהם לפני שהסכמתי להיות שגרירה. זה היה לי חשוב. בחיים לא אמליץ על משהו שאני לא מאמינה בו. ניסיתי את המוצרים לשלושה שבועות ונתתי את חוות הדעת שלי. היה לי מענה מקצועי ונוצר חיבור מדהים. קרם ההגנה שלי הוא קוריאני ומשמש לי ביום גם כמייק-אפ. קניתי אותו בהמלצתה של אחותי. יש לי גם מייק-אפ של באבור, סומק של קיקו מילאנו ואני מאוד אוהבת את עיפרון הגבות של שיר נקש. שפתון הלחות שאני מורחת הוא של באבור ויש בו קצת צבע. מסקרות יש לי שתיים שאני אוהבת, לוריאל וסיקרט, שיורדת במים חמים".
מה לגבי הגוף?
"אני אוהבת להתקלח עם ליפה שאני מחליפה אחת לשבוע, כי נצמדים אליה הרבה חיידקים. אני אוהבת לעשות פילינג לעור ולמרוח קרם של ג'ו מלון או שאנל. אני אוהבת את הבושם של אסיף ואת הבושם של ג'ו מלון".
7 צפייה בגלריה
"לא לפחד שמדברים עלייך מאחורי הגב. תמיד ידברו". קסניה טרנטול בקמפיין לאסיף קוסמטיקס
(צילום: ליאור קסון)
איך את מטפלת בשיער?
"הספר שלי הוא איתן מרחוב ירמיהו בתל אביב. הוא עושה לי גוונים ותספורת. אני חופפת עם השמפו של אסיף ועושה טיפולי שיער עם אולפלקס, שמאוד עוזר לי לשיקום של השיער".
יש לך שגרת תזונה וכושר?
"חשוב לי להיות כנה: אני לא תמיד מצליחה לשמור על תזונה וכושר. במיוחד לא בתקופות עמוסות רגשית. אני משתדלת להרים את עצמי, לצאת להליכה ולעשות פעילות כלשהי. לפתוח מזרן ולעשות לעצמי מערך שיעור פילאטיס. כשאני במתח, פעילות אירובית נותנת לי תמריץ של אנדורפינים לגוף ומעלה לי את מצב הרוח.
"אני כן בן אדם שאוהב לאכול. אוכל מרגש אותי. אני לא בחורה של סלטים. אבל אני משלבת בתפריט ירקות ופירות. אני שותה הרבה מים ולא שותה קפה, רק חליטות תה טבעיות. שותה גם ויטמינים. אני חייבת לציין שיש ימים שאני נראית פחות טוב. הכול זה עניין של תקופות. לפעמים אני קצת יותר נפוחה, כמו כל אישה נורמלית. פשוט משתדלת להתלבש בהתאם".
איזו עצה היית נותנת לעצמך הצעירה יותר?
"לא לדפוק חשבון לאף אחד. לא לפחד שמדברים עלייך מאחורי הגב. תמיד ידברו. אנשים שמדברים מאחורי הגב – מקומם להישאר מאחור. להאמין בעצמי ולא לפחד ממה יגידו. לא לשכוח מי את. הבן אדם היחיד שאת צריכה לדפוק לו חשבון – זו רק את עצמך".
איפור לתמונות סטילס: הילה דן | בגדים: שמלה מנומרת, עינב ניסרי | חליפת פסים קצרה, מכנסיים ארוכים וגופייה – ליגאל אאוטפיט | סנדלים, סנדרה רינגלר ללאפייט
