שלום הארלו
סליחה, במי מדובר? דוגמנית-העל הקנדית שלום הארלו – שלמרות שמה, אין לה שורשים ישראלים או יהודים אלא פשוט זוג הורים חובבי אקזוטיקה – הפכה החודש שוב לאחד השמות המדוברים בעולם האופנה. הקריירה שלה אומנם החלה עם התיאור הביוגרפי הגנרי "היא התגלתה במקרה ברחוב", אך היא מצליחה להתעלות על הקלישאה עם לוקיישן קצת יותר ייחודי לנקודת הפריצה שלה: הופעה של להקת הקיור בטורונטו. במהרה היא הפכה לסנסציית מגזינים ולחביבת המעצבים, בעיקר בזכות גזרה דקיקה, עיניים תכולות ולסת שנראית כאילו סותתה משיש.
היא דגמנה לכל בתי האופנה הנחשבים, הנחתה את התוכנית "האוס אוף סטייל" של MTV יחד עם חברתה הדוגמנית אמבר ולטה באמצע שנות ה-90 והייתה הפנים של הבושם "קוקו" של שאנל. בשנת 1998 היא חרכה את לוח השנה המיתולוגי של חברת הצמיגים פירלי – לוח שנה שהוא ידידם הטוב של מוסכניקים באשר הם ומשמש גם כחותמת רשמית למעמדך כדוגמנית נחשקת במיוחד. ב-2007 היא נכנסה לרשימת 15 הדוגמניות המרוויחות ביותר בעולם של "פורבס" ובקיץ 2009 היא הייתה הדוגמנית היחידה שהופיעה על המסלול הווירטואלי של צמד המעצבים ויקטור ורולף.
מחוץ לעולם האופנה, הארלו השתתפה גם בלא מעט סרטים, שבהם לא באמת הצליחה להשאיר חותם. אפשר להניח שמחוץ לחוג מכריה הקרובים, איש לא יעז לכנות אותה שחקנית. מצד שני, כעת בגיל 49 היא ממשיכה לדגמן מדי פעם, יפה כמו מלאך, מזגזגת בין תלתלים לשיער חלק ולרגע לא מתפתה להפוך לבלונדינית.
למה אייקון? עם יופי שלא מתעמעם עם השנים, הארלו נראית קצת כמו איזבלה רוסליני (מינוס המבטא והייחוס) וקצת כמו ציורים של מדונה (האם של ישו, לא הזמרת שקיבלה את שמה). יש לה חזות שנדמית כנטועה בתקופה היסטורית מרוחקת, אך עדיין מצליחה להיראות עכשווית להפליא. היא אוחזת ביציבה מלכותית, גובה מרשים וגוף עבודות מגוון.
האירוע שסימן אותה בין מאות דוגמניות יפות כמוה ומיקם אותה בהיכל התהילה של האופנה לדורותיה, היה ההופעה שלה בשמלה לבנה שנצבעה בנתזי צבע שריססו עליה צמד רובוטים בתצוגת האופנה המיתולוגית של אלכסנדר מקווין ב-1999. הסצנה הזו הפכה לאחת המצוטטות משם והלאה, כולל אחת – דומה אבל שונה – בכיכובה של בלה חדיד בשמלה שנוצרה דרך ריסוס של תמיסת פולימר על הגוף בתצוגה של המותג קופרני בשבוע האופנה לנשים בפריז בשנה שעברה.
(שלום הארלו בתצוגת האופנה של אלכסנדר מקווין, 1999)
שנות ה-90 היו תקופת הזוהר של הארלו, אז היא שלטה בקדמת במת האופנה כחלק מתופעת הסופר-מודלס שהמשיכה את פועלן של המייסדות לינדה אוונג'ליסטה, כריסטי טרלינגטון, נעמי קמפבל, סינדי קרופורד וקלאודיה שיפר. הארלו בעלת המראה המינימליסטי והמתוחכם התאימה היטב לריחוק האלגנטי שמעצבי האופנה רצו לאמץ רגע לפני תום המאה ה-20, בתוספת אבק כוכבות שהפך אותה למפורסמת אפילו יותר מהבגדים שלבשה.
קצת אחרי אמצע העשור הראשון של שנות האלפיים היא פרשה באופן רשמי מדוגמנות, אבל עולם האופנה מעולם לא שכח אותה. ב-2018 היא גנבה את ההצגה כשהבליחה על המסלול של ורסאצ'ה, ב-2021 היא הצטלמה להפקת אופנה בגיליון ספטמבר של הרפר'ס בזאר ששילבה את רחובות ניו יורק, הרבה עור חשוף וחליפות בסגנון גברי.
לאורך שנת 2022 הגבירה הארלו אט-אט את הביקורים שלה באירועי האופנה והשטיח האדום, ובשבועיים האחרונים היא הגדילה לעשות ופתחה את 2023 עם נוכחות שממנה לא היה ניתן להתעלם בפריז: תחילה השתלטה על השורה הראשונה והנחשקת בתצוגות הגברים, ומיד אחר כך כבשה את המסלול עם שמלה שעליה ראש נמר בתצוגת ההוט קוטור המדוברת של סקיאפרלי. בכך היא הצטרפה לטירוף שחוללה התצוגה (והאורחת קיילי ג'נר בשמלה מהקולקציה עם ראש אריה) ברשתות החברתיות ובמגזיני האופנה, וקבעה את מעמדה כאחת מכוכבות האירוע.
למה לא? באותה סצנה אייקונית מהתצוגה הבלתי נשכחת של אלכסנדר מקווין, הארלו הייתה רק על תקן קולב או פסל – לא אנושית יותר מהרובוטים שריססו את שמלת הקפלים הלבנה שלה. הרגע המתריס והמרתק היה כולו של מקווין, הארלו נותרה כאובייקט פסיבי.
ובכל זאת: בזמן שמבט מרפרף על שבועות האופנה האירופאיים האחרונים מגלה כי אלה מתפקדים, כתמיד, כמגרש החול של מלהקים שמעדיפים דוגמניות פעוטות המפזרות את העלומים שלהן על 180 סנטימטרים ו-40 קילו – החלק הפעיל שנוטלת הארלו בעולם האופנה הנוכחי הוא חלק מטרנד מבורך שמחזיר ליופי הבוגר את הכבוד הראוי לו.
המחויבות להרחבת וגיוון המודלים של יופי בעולם האופנה בכל הקשור למשקל, צבע וגיל אומנם לא הפכה לצונאמי ששוטף את המסלולים, אך בהחלט אפשר לדבר על טפטוף שמתרחב לממטרים פזורים. נכון, להארלו אין שיער לבן או מראה שמתקשר אוטומטית לסטריאוטיפ המדומיין של אישה בת כמעט 50, אבל היא שם, נוכחת ונראית – וגם בכך יש חשיבות.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
