בתעשיית האופנה דיברו כולם בשבוע החולף על דבר אחד: התצוגה של גוצ'י. או במילה אחת: הקטסטרופה. מאז הפסקת עבודתו של המנהל האמנותי היוצא אלסנדרו מיקלה, בגוצ'י משדרים עסקים כרגיל. עד כניסתו של המנהל האמנותי החדש, סבטו די סרנו (שיציג את קולקציית הביכורים שלו לבית האופנה בספטמבר), הופקדו תצוגות האופנה של קו הגברים והנשים (קולקציית גברים נוספת של גוצ'י צפויה להיות מוצגת בחודש יוני) בידי הסטודיו, והאנדרלמוסיה חוגגת.
אחת הסיבות שעליה הצביעו באתר "ביזנס אוף פאשן" היא העובדה כי הסטודיו מורכב מעובדים רבים, ותיקים וצעירים – מתקופתו של טום פורד בשנות ה-90 ועד חדשים שהגיעו יחד עם מיקלה. התוצאה הייתה ערב רב של סגנונות, שהובילו לקולקציה מבולגנת, חסרת עמוד שדרה וסגנון אחיד. מספיק היה להביט בתמונת הפתיחה של דוגמנית לבושה חזייה עם לוגו המותג, שהזכירה עיצוב דומה של שאנל מ-1996, וחצאית סאטן בגזרה נמוכה, כדי להבין שגוצ'י איבדו את הדרך. לפחות עד שמעצב חדש יכניס אותם בחזרה אל המסלול.
קשה להאמין כי מדובר בטקטיקה שיווקית של גוצ'י במטרה לייצר כאוס עיצובי כדי לאפשר למעצב הנכנס לכתוב מחדש את ההיסטוריה של בית האופנה. ימים יגידו. אבל המהלך הזה מחזק נקודה שכדאי להתעכב עליה, במיוחד זמן קצר לאחר שבלואי ויטון הצניחו את פארל וויליאמס כמנהל אמנותי לקו בגדי הגברים. התפקיד של מנהל אמנותי אינו תואר לנפנף בו – הוא מצריך ידע, טעם טוב, יכולת לגבש קולקציה וחזון. השבוע האחרון במילאנו חיזק את הטענה הזאת.
בתי אופנה עם מעצבים שלהם כתב יד בולט, כמו פראדה, פרגאמו, מיסוני, בוטגה ונטה ודיזל, הציגו קולקציות מרשימות. מלוח התצוגות נפקד העונה ורסאצ'ה – בית אופנה נוסף עם כתב יד מובחן שלא ניתן לפספס – שצפוי להציג את קולקציית סתיו-חורף 2023-24 בלוס אנג'לס ביום שישי הבא, ימים ספורים לפני טקס האוסקר, מה שוודאי יוביל כוכבות רבות ללבוש את עיצוביו על השטיח האדום. הנה כמה דברים נוספים שבלטו במיוחד בשבוע האופנה של מילאנו.
הטרנד: מקסימום מינימליזם
חודש לאחר תצוגות הגברים לחורף 2023-24 שנערכו במילאנו ובפריז, תצוגות הנשים לאותה עונה מחזקות את אחת המגמות הבולטות של התקופה: המינימליזם חוזר. הוא אומנם לא משתלט בינתיים באופן גורף, אך בהחלט מכתיב את הטון. בדים שאיכותם נוצצת למרחקים, גזרות על-זמניות, קווים נקיים ואווירה שקטה בלטו בתצוגות החשובות של השבוע: פראדה, פנדי, פרגאמו ואחרים. למרות שאף אחד מהמותגים האלה לא פעל גם קודם במחוזות תיאטרליים – השפה העיצובית הצטמצמה למקסימום מינימליזם.
בפראדה, לדוגמה, יצרו המעצבים מיוצ'ה פראדה וראף סימונס קולקציה אינטימית שכללה חיבורי צבע יפים כמו מכנסיים בגזרה גבוהה בצבע לוונדר עם סריג ריב בעל כותפות בצבע חרדל, לצד סריגים בצבעוניות שקטה של קאמל ואפור כהה שנלבשו עם חצאיות מקסי מסאטן. בפנדי סיפק המעצב קים ג'ונס אוסף פריטים על טהרת הבז', התכלת והאפור, עם חליפות חצאית עשויות סריג ומעילי אבן בהירים מעל מכנסי צמר אפורים וגופיות לבנות.
מינימליזם יפהפה הדגים גם המעצב מקסימיליאן דיוויס בתצוגה השנייה שלו לפרגאמו, שכללה מעילי צמר ארוכים בקווים חזקים וחליפות מכנסיים מדגישות מותניים בצבעים כמו אדום ושחור. הפתעה נוספת ומוצלחת הגיעה גם מכיוונו של בית האופנה Tod's, שם המנהל האמנותי וולטר קיאפוני הציג קולקציה שקטה ומלאת פריטים נחשקים כמו שמלות סריג ארוכות שנראו כמו הדבר הנכון של הרגע, חליפות מכנסיים בגזרות רכות, וחולצות סאטן בגזרות מרובעות שהעניקו לדוגמניות מראה עוצמתי.
הישראליות: סאן מזרחי מדגמנת, רותם סלע מתלבשת
בזמן שהדוגמנית סאן מזרחי חרכה את המסלולים של טוד'ס, מיסוני ובוטגה ונטה (יחד עם חברתה לסוכנות Inch אור שפירא), השחקנית ומגישת הטלוויזיה רותם סלע התארחה בשתי תצוגות החביבות על הקהל הישראלי: דולצ'ה & גבאנה ומיסוני, שני מותגים המיובאים ארצה על ידי פקטורי 54.
אור שפירא בתצוגה של בוטגה ונטה
הופעותיה השונות בסגנונן היו יכולות לשמש כהדגמה אופנתית לתזה של הפסיכואנליטיקאי זיגמונד פרויד על "תסביך המדונה והזונה". לתצוגה הראשונה בחרו לה במותג מערכת לבוש סקסית שכללה מעיל שחור ארוך מעור בגזרת אופנוענים עם בטנה מנומרת ומגפיים שחורים בעיטור ניטים; לתצוגה של מיסוני היא כבר הגיעה חסודה ואלגנטית, לבושה במעיל בהיר שמתחתיו חולצה בצבע תכלת של בוטגה ונטה.
הקולקציה הטובה של השבוע: בוטגה ונטה
המראה השני של סלע מוביל אותנו היישר לקולקציה הטובה ביותר של השבוע. גם הפעם, חתום עליה המעצב הצעיר מתיו בלאזי, המנהל האמנותי של בוטגה ונטה. בווג הכתירו אותה כ"נוק אאוט!" לא פחות, בזכות אוסף דגמים מתוחכמים עם פיתוחי טקסטיל וגזרות חדשניות, שבתוך כך הם גם מחמיאים ומספקים לנשים פתרונות לבוש בחיי היומיום שלהן.
45 צפייה בגלריה
אוסף דגמים מתוחכמים עם פיתוחי טקסטיל וגזרות חדשניות. בוטגה ונטה
(צילום: REUTERS/Alessandro Garofalo)
81 מערכות הלבוש שהוצגו על המסלול הורכבו מפריטי אופנה מדויקים כמו שמלות סריג ארוכות בגזרה מעט רחוקה מהגוף, מעילי עור ארוכים שפיסלו מחדש את צללית הגוף, תיקי עור גיאומטריים ושמלות עם שכבות של רקמות פרחים. הקולקציה הזו לנשים ולגברים מציבה את בלאזי כאחד המעצבים הצעירים המבטיחים של הרגע. יחד עם בן זוגו, פיטר מולייר, המנהל האמנותי של בית האופנה אלאייה, הם מסתמנים כ"פאוור קאפל" החדש של עולם האופנה.
השורה הראשונה: בהשראת ג'ניפר קולידג'
על הסנסציה של השבוע, לפחות במונחים של שבוע האופנה, חתום אמן האיפור והדראג ג'וזף רנדס, האלטר-אגו של הדראג קווין אלכסיס סטון. לתצוגה המדוברת של דיזל הוא הגיע מחופש לשחקנית ג'ניפר קולידג', כוכבת "הלוטוס הלבן", וישב בשורה הראשונה לצידה של השחקנית היילי לו ריצ'רדסון, שמגלמת בסדרה את האסיסטנטית החשדנית שלה. לתצוגה הגיעו גם אנה ווינטור, קורל סימנוביץ', כוכבי הטיקטוק הגרמנים Elevator Boys והדוגמנית ג'וליה פוקס, שהפכה לפנים הלא-רשמיות של המותג, יחד עם ולנטינו, בנה בן השנתיים.
45 צפייה בגלריה
בשורה הראשונה של דיזל: אלכסיס סטון מחופש לשחקנית ג'ניפר קולידג'
(צילום: Getty Images)
עוד במילאנו: דואה ליפה הגיעה לתצוגה של פראדה והצליחה להכניס מעט אדג'יות בקולקציה המינימליסטית של המותג, בעוד בגוצ'י, לעומת זאת, ניסו לחפות על הקולקציה הנוראית באמצעות שורה ארוכה של משפיענים (שבתורם שיבחו את התצוגה האיומה וחטפו על כך ביקורת בעיתונות הממוסדת) ולא מעט סלבס. ביניהם בלטו הראפר ASAP Rocky, בן זוגה של ריהאנה ואבי בנה הבכור, ולהקת הרוק האיטלקית מונסקין, שקשרה את גורלה בזה של בית האופנה.
הסקס כאן כדי להישאר: דיזל
הסקס חזר כבר מזמן לעולם האופנה, ועכשיו הוא עובר מהבגדים לפרקטיקה. אל מול הר אדום שנבנה מ-200 אלף אריזות קונדומים בלב המסלול, צעדו הדוגמניות והדוגמנים של דיזל באחת מתצוגות האופנה המדוברות של השבוע. המנהל האמנותי גלן מרטנז הסביר בהודעה לעיתונות כי "סקס-פוזיטיב זה דבר מדהים. אנחנו אוהבים לשחק בדיזל, ואנחנו רציניים לגבי משחק. תעשו כיף, כבדו אחד את השני, תהיו בטוחים". ובמקרה הזה, זו לא רק סיסמה: 300 אלף קונדומים של חברת דורקס יחולקו בחינם במהלך חודש אפריל בחנויות דיזל מסביב לעולם במטרה לעודד סקס מוגן.
45 צפייה בגלריה
על רקע הר אדום שנבנה מ-200 אלף אריזות קונדומים בלב המסלול. התצוגה של דיזל
(צילום: יחצ)
התצוגה של דיזל לא תיזכר בגלל אותו "גימיק", אלא בעיקר בזכות הבגדים. ונסה פרידמן מ"הניו יורק טיימס" כתבה על התצוגה שהייתה "מבריקה. זאת הסיבה שאנחנו זקוקים למעצבים". והיא צודקת. מה למותג ג'ינס גדול ומסחרי עם אופנה פורצת דרך? מרטנז, שהתראיין בהרחבה בעונה הקודמת לערוץ האופנה של ynet, הוא מאסטר בגזרות ופיתוחי בדים, כמו סגנון ה-Devoré דנים, טכניקה שלרוב מבוצעת על בדי קטיפה ופותחה על ידי דיזל כדי לחשוף את העור מתחת לג'ינס, כפי שהדגים על שמלות סקסיות בגזרה צמודה ומכנסיים בגזרה נמוכה. חטיבה יפה נוספת שבלטה בתצוגה הורכבה מהדפסי פופ-ארט שנוצרו מתמונות היפר-ריאליסטיות של תקריבי פנים, במיוחד של חיוכים ושיניים שהופיעו על ז'קטים, חולצות וחצאיות.
האביזר: כובעי פרווה
צבעוניים, פרוותיים, גדולים ורחבים – הכובעים לחורף הבא נראים כמו מסיבת דיסקו גדולה משנות ה-70. אחד הפריטים שבלטו על המסלולים היו כובעי פרווה, סינתטיים כולם, שקיבלו צורות וסגנונות שונים. במותג MSGM הציגו כובעי פרווה שהשתלבו במעילי פרווה זהים בצבעוניות של אדום וצהוב לימון; בגוצ'י היו אלה כובעי נוצות גדולי ממדים שהעניקו לדוגמניות מראה שבטי; ובמותג האופנה Annakiki של המעצבת הסינית אנה יאנג, הופיעו כובעי פרווה לבנים שהשתלבו בשערותיהן של הדוגמניות.
האירוע: פרסי השטיח השחור
כפי שדיווחנו לפני שבועיים, סוגיית הרבגוניות בשבוע האופנה של מילאנו זכתה לכותרות בעקבות שביתת הרעב של המעצבת סטלה ג'ין במחאה על הפניית עורף של הגוף המארגן את שבוע האופנה – קמרה נציונאלה דה לה מודה – לערכים של רבגוניות וטענות על חוסר רצון לשלב מעצבים לא-לבנים בשבוע האופנה. העימות המתוקשר הזה זכה השבוע ל"עלה תאנה" עם אירוע ראשון בשבוע האופנה של מילאנו: Black Carpet Awards שיזם ארגון Afro Fashion Association, אשר נוסד בשנת 2015 במטרה ליצור שוויון בתעשיית האופנה. הנה, אפילו אנה ווינטור, מהנשים החזקות בתעשייה, התייצבה לצד אדוארד אנינפול, עורך "ווג בריטניה" השחור הפועל לשוויון. הראשונה הואשמה לא אחת בגזענות, השני נלחם בה.
45 צפייה בגלריה
מישל פרנסיס נגונמו, אנה ווינטור ופרנצ'סקה רגאזי בפרסי השטיח השחור במילאנו
(צילום: AP)
באירוע הוענקו פרסים לעשרה מעצבים ודמויות מפתח המובילות לשינוי בתחומים כמו אופנה, עיצוב, אוכל, מוזיקה, ספורט וקולנוע. מעצב האופנה אדוארד ביוקנן, שקיבל את פרס Leader of Change Legacy, סיפר בריאיון ל-WWD כי כשהגיע לאיטליה לפני 27 שנה כדי לעצב לבוטגה ונטה כבוגר טרי מבית הספר לעיצוב פרסונס בניו יורק, חווה על בשרו גזענות כבר בשדה התעופה.
המעצבת מישל פרנסיס נגונמו, שהעניקה את הפרסים וישבה בראש חבר השופטים, הוסיפה: "באמצעות פרסים אלה אנחנו חוגגים את הסיפורים שלנו. לעתים קרובות אנו מרגישים בנוח להשוות את עצמנו לאנשים שחולקים את אותו רקע או דעה שיש לנו, אבל גם נקודות מבט שונות מעשירות. גיוון והכלה אינם מילים נרדפות, ובוודאי שאינם מושגים מופשטים. צריך להתייחס אליהם כנושא 'פוליטיקלי קורקט', כיוון שהם חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו. כשאנחנו יושבים כאן כולנו יחד סביב אותו שולחן, אנחנו מאחדים כוחות כדי לדון ביופיו של הגיוון וכיצד הוא גורם מכריע לתרבות, מורשת וצמיחה כלכלית של החברה".
הפרחים למילאנו: טומו קויזומי
המעצב היפני טומו קויזומי עשה את הופעת הבכורה שלו על המסלול כבר לפני ארבע שנים בניו יורק, בתמיכתו של מארק ג'ייקובס. עכשיו הוא עושה זאת בתמיכת בית האופנה האיטלקי דולצ'ה & גבאנה במילאנו. מאז 2019, הפך למעצב החביב על כוכבות וכוכבים, כאשר רק לאחרונה מעיל ורוד בעיצובו הופיע בקליפ של סם סמית'. השפה העיצובית הקרנבלית שמזוהה עם קויזומי לא נעדרה מהתצוגה גם הפעם, עם שמלות טול גרנדיוזיות, צבעוניות וגדולות מהחיים, שנראו לעתים כמו זרי פרחים אנושיים מהלכים על שתיים. "כשאני הולך לבקר חברים בביתם", הסביר המעצב מאחורי הקלעים, "אני תמיד מביא איתי במתנה זר פרחים, וזה הזר שלי לאנשים במילאנו. אחרי הקורונה והמלחמה באוקראינה, אני רוצה להביא שמחה לאנשים".
נקודת האור של פיליפ פליין: מיי מאסק
הדוגמנית מיי מאסק, אימו של אילון מאסק, כבר מזמן אינה קוריוז בשבועות האופנה. בגיל 74, היא ממשיכה לצעוד על המסלולים ולהצטלם לקמפיינים ולהפקות אופנה. השבוע היא צעדה בטוטאל-לוק שחור ובשיער אפור בתצוגה ההיפר-סקסית של המעצב פיליפ פליין, לצד דוגמניות צעירות חמושות בכובעי קאובוי. לא הופתענו שהיא הייתה נקודת האור בתצוגה המקושקשת הזו.
התערוכה: גי בורדן
צלם האופנה המוערך גי בורדן, מהגאונים שפעלו במאה ה-20, זכה השבוע לתערוכת מחווה בחלל המוזיאלי ארמאני/סילוס במילאנו. התערוכה Guy Bourdin: Storyteller (נעילה: 31 באוגוסט, מחיר כניסה: 12-6 אירו) בוחנת את הקומפוזיציה והנרטיבים ב-100 תצלומים מעבודתו של בורדן. "אין לי הרבה במשותף עם גי בורדן", אמר ארמאני. "אבל בתערוכה הזו רציתי להתמקד בחופש היצירתי שלו, המיומנות הסיפורית שלו ואהבתו הגדולה לקולנוע. בורדן לא עקב אחר דעת הקהל ולא התפשר בעשייה שלו, ועם זה אני מזדהה".
בורדן נולד בפריז ב-1928 בשם גי באנארה, וננטש על ידי אימו כשהיה בן חודשיים. אביו הביולוגי, מוריס בורדן, אימץ אותו וגידל אותו בכפר בחבל נורמנדי. בזמן שירותו הצבאי, החל לצלם והציג כמה תערוכות בגלריות בעיר. בצילום האופנה הראשון שלו, שהתפרסם בגיליון פברואר 1955 של ווג הצרפתי, מתועדת דוגמנית חובשת כובע אלגנטי, ומעליה תלויים ראשי שוורים חורצי לשון על אנקולי אטליז. עולם האופנה הזדעזע והתלהב בו-זמנית.
הגישה הסוריאליסטית בשילוב ההומור המקאברי בלטו מיד בנוף צילום האופנה השמרני של אותן שנים. בורדן שלט בכל היבטי הצילום – מקומפוזיציה ועד חיתוך תמונה. לעורכי העיתונים שאיתם עבד, נהג למסור פריים אחד בלבד, חתוך לפי ראות עיניו, ולאיש לא הותר לשנותו. צילומיו תוכננו תמיד תוך התחשבות בקו החיתוך של אמצע הגיליון, שהפך ממגבלה ליתרון.
