בתצלום המשותף מפגישתם של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו היום (ד') בתל אביב, ניתן היה להבחין במסרים הוויזואליים ששידרו כל אחד מהמנהיגים. בעוד שהנשיא האמריקני (וגם נשיא ישראל, יצחק הרצוג) הקפיד על קוד לבוש מלא הכולל חליפה כהה, חולצה לבנה, עניבת פסים וסיכת דגל ארצות הברית שננעצה בדש השמאלי של הז'קט - בחר נתניהו במראה נינוח יותר, רשמי פחות, שכלל חליפה כהה, חולצה לבנה וסיכת דגל ישראל.
זה כמובן לא מקרי. בחלק גדול מהופעותיו בימים האחרונים, ויתר נתניהו על עניבה בניסיון להציג את דמותו שנתפשה כמנותקת מרחשי העם לאורך השנה החולפת (ובמיוחד בימים הראשונים למלחמה)- כנגישה יותר ומשוחררת. "אחד משלנו", אם תרצו.
כמי שמקפיד באופן קבע על חזות מלוטשת הכוללת צוות ביוטי צמוד גם בעת מלחמה - ויעיד על כך השיער המסורק בקפידה בכל הופעה פומבית והגבות המודגשות ביחס לשיערו האפור - שווה להתעכב על הנראות של נתניהו מאז יום הדמים הנוראי של השבעה באוקטובר.
כאמור, לא מדובר בגחמות אופנתיות המשתנות מדי בוקר, אלא במסר תומך להצהרותיו כפי שהן מובאות לציבור: לאורך השבוע הראשון למלחמה נתניהו הופיע בנאומים לציבור, כמו גם בישיבות הקבינט הראשונות ובפגישות עם אורחים זרים (כמו נשיאת האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין) לבוש חליפה כהה וחולצה לבנה עם עניבה או בלעדיה, מראה עליו הוא מקפיד גם בעתות שלום.
בשבוע האחרון, עם השבעת ממשלת החירום ביום חמישי שעבר ומושב פתיחת החורף בכנסת ביום ראשון השבוע, אנחנו חוזים בנתניהו אחר. המלתחה של המנהיג המנותק השומר על הופעה חגיגית ואלגנטית, התחלפה בבגדי אבל שחורים. על דוכן הכנסת ביום חמישי שעבר עלה נתניהו לבוש חולצה שחורה עם ז'קט תואם, כשלאורך השבוע האחרון הקפיד על חולצה שחורה מכופתרת ומכנסיים שחורים, איתם גם הופיע בישיבות קבינט, בפתח ישיבת הממשלה ביום ראשון השבוע, במפגש עם לוחמי סיירת מטכ"ל, ובמפגשים עם מנהיגי רומניה וגרמניה שביקרו השבוע בישראל.
בסבבי לחימה אחרים תועד נתניהו, כמו גם שרי הביטחון שלצידו, חנוט במעיל פוך שחור של חברת יוניקלו שהפכו למדיו של הגבר הישראלי בחורף. אלא שבהופעתו הנוכחית והמקורקעת יותר, אפשר לראות בנתניהו כמי שמנסה, בדרכו, לחקות את המראה של יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ ושר הביטחון יואב גלנט, שמאז המלחמה נראים בציבור לבושים שחורים. אל מול המראה הנגיש שלהם, החליפות שלו משוות לו מראה מעט מנותק מהמציאות. הצעת הלבוש המשותפת לשלושתם גם משדרת כלפי חוץ אחדות, מעין מדים משותפים של הקבינט המצומצם.
נתניהו אינו המנהיג הראשון שעושה שימוש בבגדים כדי להעביר מסרים שאינם מילוליים, בין אם זה כלפי אזרחי ישראל או מנהיגי העולם. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הבין זאת עם פתיחת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה וצרב את עצמו בתודעה הבינלאומית כמנהיג באמצעות בגדיו: אל מול החליפות המערביות ומותגי היוקרה של פוטין ממזרח – בחר זלנסקי ללבוש חולצת טי בגוון חאקי בגזרה צמודה לגוף, חושפת זרועות שריריות, לפעמים עם סמל הצבא האוקראיני מעל הלב. הוא לבש אותה לנאומים בפני הפרלמנט האירופאי והישראלי, בראיונות לערוצי הטלוויזיה ובתמונות שלו מבקר פצועים בבתי החולים. הבחירה בטי שירט, מפריטי הלבוש הנגישים ביותר במלתחה, ניטרלה את גינוני הנשיאות מזלנסקי עד כדי כך שהכלכלן האמריקני פיטר שיף צייץ לאחר נאום זלנסקי לקונגרס: "אני מבין שהזמנים קשים, אבל האם לנשיא אוקראינה אין חליפה?".
אין ציפייה כי נתניהו (שיציין ביום שבת הקרוב יום הולדת 74) ידחוס את עצמו לחולצת טי צבאית, מה גם שזו אומצה לפני כעשרה חודשים על ידי מתנגדיו הגדולים ביותר בחברה האזרחית - קבוצת "אחים לנשק" המפגינים ברחבי הארץ נגד הממשלה לבושים חולצת טי בצבע חאקי. יותר מזה, הוא מבין שהוא צריך לנתק את עצמו ויזואלית מאנשי הצבא, שבניגוד אליו, כבר לקחו אחריות על המחדל המודיעיני והתפקודי בשבוע שעבר.
נתניהו הוא הפוליטיקאי הישראלי שהכי מבין את חשיבותו של הדימוי בתקשורת ומחוצה לו (ואפשר להתעכב בהקשר הזה גם על יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי שמבינה היטב את האפקט הוויזואלי הבגדים עושים במדיה, עם בחירתה ללבוש חליפות אדומות כמחאה על יחס הממשלה לנשים). דוגמה אחת לכך היא תמונת החיבוק עם ביידן הבוקר, כמו ילד שרץ אל זרועות אביו שלא ראה תקופה ממושכת, שמככבת בכותרות הראשיות של כל אתרי החדשות בעולם.
נתניהו יודע כי שמו יהיה חתום בספרי ההיסטוריה כראש הממשלה בעת המלחמה, ולצידו גם יופיעו תמונות מאותה מערכה אשר ישקפו את דמותו. את הגזרה הזאת, הוא לא מתכוון להפקיר.