קים קטרל
סליחה, במי מדובר? קים קטרל חוגגת יום הולדת 65 וקריירת משחק ענפה ומגוונת שמשתרעת על פני כמעט יובל. ועדיין, היא לנצח תהיה סמנתה ג'ונס, הצלע הכי מגניבה בקוורטט האייקוני של תחילת המילניום – הנשים של "סקס והעיר הגדולה".
מבחינתי, ואני יודע שאני מייצג פה עמדת מיעוט לא פופולרית, היא לא רק הצלע הכי מגניבה ברביעייה, היא גם הדמות היחידה הנסבלת בין הדמויות הנשיות המובילות את הסדרה, שחוץ מלהתלבש היטב, לא הצלחתי למצוא בהן תכונה חיובית אחת. ובכל זאת, אין להכחיש שיחד הן סימנו את גבולות הגזרה של הניו יורקריות של תקופתן על רקע עשרות מערכות יחסים כושלות. מלוות בעשן סיגריות ונעלי סטילטו, הן יצרו דיבור, אופנה וגישה נשית חדשה.
קים קטרל, בתפקידה כסמנתה ג'ונס, עשתה את זה עם המון תעוזה, מיניות משוחררת ומנות גדושות של סרקזם. קארי, מירנדה ושרלוט, לעומתה – וסליחה מראש על דברי הכפירה – עשו זאת תוך כניעה לסטריאוטיפים הכי צפויים של "נשים על סף התמוטטות עצבים".
כמי שחיה בניו יורק, קטרל מייצגת איזושהי פנטזיה פרובינציאלית על איך אישה מניו יורק נראית ומתנהגת, למרות היא בעצם נולדה באנגליה, גדלה בקנדה והתאזרחה בארצות הברית רק בשנת 2008. כיאה לתדמיתה בסדרה, היא הייתה נשואה שלוש פעמים, ובין לבין סבבו אותה שמועות על רומנים עם ראש ממשלת קנדה לשעבר פייר אליוט טרודו, האינטלקטואל הצרפתי ברנאר-אנרי לוי, שחקנים ומוזיקאים, כשהיא מקפידה על גיוון גילאי, תעסוקתי ודתי.
על הפעילות הקולנועית שלה לפני ואחרי "סקס והעיר" אין הרבה מה להרחיב, אבל התפקיד שלה כסמנתה ממקם אותה גבוה בהיכל התהילה האופנתי, כמו גם בדירוג הייצוגים הנשיים המשפיעים ביותר בתרבות הפופולרית העכשווית.
למה אייקון? בתור סמנתה ג'ונס, קטרל היא ארכיטיפ של "אישה שמתנהגת כמו גבר", או יותר נכון, של אישה שמתנהגת כמו קלישאה של גבר – ציידת כיבושים שמתייחסת לגברים בחייה כספקי מין, מכשירים למילוי צרכים פיזיים שנבחרים על סמך חזותם המצודדת וכישורי המיטה שלהם (לפחות עד שהיא גם, כמובן, מתאהבת, כי אי אפשר לשבור את כללי הז'אנר). בבסיס הדמות שלה עומדת תפיסה, חתרנית לזמנה, שנשים יכולות לאמץ לעצמן התנהלות "גברית" מבלי לשלם על הבחירה הזו בביזוי חברתי.
מהבחינה הזו, קטרל היא מהפכנית אמיתית שהשכילה ליצור דמות שהחינוך המוסרני שלנו מכוון אותנו להירתע ממנה, בעוד שבפועל אנחנו מוצאים את עצמנו מעריצים ומתפעלים. היא ההגדרה הוויזואלית של "לא עושה חשבון". בדרך אל האורגזמות שלהן היא ראויה, היא לא סובלת, לא מתחבטת, לא מתעסקת בשום "אני לא יכולה שלא לתהות…" אלא פשוט נהנית מהחיים.
גם מבחינה ויזואלית, יצרה קטרל דמות אייקונית אשר, בניגוד לחברתה לסדרה, לא הפכה את האופנה בחייה לעריצה נוגשת, אלא השתמשה בה כדי להיות סקסית ותו לא. זה היה חידוש מרענן לראות אישה לא ממש צעירה הולכת עד הסוף עם המראה הפתייני והחשוף, שנשען על המיניות הבלתי מתנצלת שמאוד לא מאפיינת את גיבורות הטלוויזיה האמריקאית או הקולנוע ההוליוודי. ואת כל זה היא הצליחה לעשות כשהיא נראית תמיד אלגנטית, טרנדית ויוקרתית.
סמנתה ג'ונס היא גיבורה טלוויזיונית שנויה במחלוקת, חוטפת אש סדרתית, שחשיבותה לשיח הפמיניסטי היא בלתי מבוטלת. הדמות הבדיונית הזו משפיעה גם על קטרל עצמה – מציקים לה, מרכלים עליה, מרחמים עליה (אויש, אין לה ילדים), בעוד היא, לפחות לפי טענתה, חושבת שהחיים שלה נהדרים.
למה לא? שני סרטים שניסו לסחוט את הלימון המיובש הנקרא "סקס והעיר הגדולה" – אחד נורא והשני נורא ואיום. אוי קים קטרל, למה הסכמת?
ובכל זאת: מהקאמבק הקרוב והמדובר של "סקס והעיר", קים קטרל נעדרת. גם מהחגיגות המתמשכות וגם מהסדרה עצמה. אולי ההיעדרות קשורה לסכסוך הקיים-או-המומצא בינה לבין שרה ג'סיקה פרקר, כוכבת הסדרה, שהרשת אוהבת לטחון כבר למעלה מעשור. סכסוך שהגיע לשיאו בפוסט שפרסמה קטרל באינסטגרם בעקבות מותו של אחיה, שבו היא כתבה לפרקר "את לא המשפחה שלי, את לא חברה שלי, הפסיקי לנצל את הטרגדיה שלנו כדי לתחזק את פרסונת הילדה הנחמדה שלך". נשמע אכזרי? אולי, אבל ככה אנחנו אוהבים לאהוב את קטרל – כנה, ישירה, ולא נותנת לאף אחד להאכיל אותה במה שהיא לא מעוניינת לבלוע.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.