בין עמודי אלבום התמונות הפרטי של סטלה עמר אליס, מסתתר אחד מסיפורי החברות היפים של עולם האופנה – קשר ארוך שנים בינה ובין מעצב האופנה הצרפתי מנפרד טיירי מוגלר, שהלך לעולמו במפתיע לפני שנה וחצי. הוא היה אז בין פרויקטים: סיים להשיק את תערוכת הרטרוספקטיבה שלו בפריז, העיר ששמו התנוסס מעליה בלהבות אש, ועבד על שיתוף פעולה עם רשת האופנה השבדית H&M, שהפכה את שמו של מוגלר לאחד הפופולריים בשבועות האחרונים בזכות קולקציה שנוצרה עם המנהל האמנותי של בית האופנה בחמש השנים האחרונות, המעצב האמריקני קייסי קאדוולאדר.
בתצלום האחרון של מוגלר ועמר אליס מהשטיח האדום של ערב הפתיחה לתערוכה, הם נראים כמו שני מתבגרים שמסרבים להתמסד: היא במחוך שחור ומעיל ירוק בדוגמה מנומרת, הוא בחליפת אימונית אפורה עם ברכיות מתכתיות, המתכתבות עם השפה הפוטוריסטית שלו משנות ה-80.
10 צפייה בגלריה
אחד מסיפורי החברות היפים של עולם האופנה. סטלה עמר אליס וטיירי מוגלר
(צילום: אלבום פרטי)
זה סיפור שנע בתמונות מהאישי אל המקצועי, ממוסס גבולות בין חברות לעבודה. בתמונה אחת היא מונפת על ידי חבורת גברים, ביניהם מוגלר ובעלה, מעצב השיער והפאות דב בירנצווייג, בחופשת קיץ במיקונוס ("הרבה לפני מה שמיקונוס הפכה להיות היום", היא מדגישה בעוקצנות), בתמונה אחרת הם מצולמים בחופשה במיאמי. כאן הם בארוחת ערב בפריז בתום אחת התצוגות של המעצב, ופה בארוחת ערב בטיול למרוקו. התמונה האינטימית ביותר של השניים היא מערב הפתיחה של הרטרוספקטיבה Thierry Mugler, Couturissime ממונטריאול (שם הוצגה לראשונה לפני שנדדה לרוטרדם, לפריז ולברוקלין, כאשר באחרונה ננעלה, ככל הנראה לצמיתות, בשבוע שעבר), יושבים על ספה בעיניים עצומות, כשידה הימנית מונחת על לוח ליבו.
דפדוף באלבום התמונות לאורך השנים לא מציג רק סיפור חברות של למעלה משלושה עשורים. הוא חושף יחסים בין מעצב למוזה, בין שתי דמויות שסייעו לעצב את עולם האופנה כפי שאנחנו רואים אותו היום: מוגלר היה מהמעצבים הראשונים ששייפו את גבולות הגזרה של מודל היופי ושילב דמויות אקסצנטריות על המסלול לצד דימוי של נשים חזקות, סקסיות וביוניות; עמר אליס הייתה שם בזמן הנכון בתחילת שנות ה-90 כדי לנפץ את תקרת הזכוכית של דוגמניות שחרגו מגבולות ההיקפים המצומצמים של הענף. למרות שהיא מתרחקת בצדק מהתיאור "פלאס סייז" כמה שיגדיר אותה באופן בלעדי, היא הייתה הראשונה לכבוש את המסלולים של שבועות האופנה מבלי להפוך את זה לאג'נדה.
10 צפייה בגלריה
"לראות את כל העבודה שלו מאוגדת יחד, עשה לי צמרמורת". בתערוכה של מוגלר
(צילום: Steven Menendez)
הם הכירו בניו יורק של סוף שנות ה-80. עמר, אישה בלי גיל ובלי משקל, נולדה בישראל וגדלה בחיפה. את הארץ עזבה בשנות ה-20 המוקדמות לחייה ונחתה בניו יורק, שם גם הפכה לסטלה אליס, השם שבו היא מוכרת בעולם. הם נפגשו דרך חברים משותפים, והקליק נוצר.
"באותו זמן למדתי איפור, וכשסיימתי מוגלר הזמין אותי לאפר בתצוגה שלו בשבוע האופנה בפריז", היא מספרת על תצוגת אביב-קיץ 1991. "איפרתי עונה אחת בלבד בתצוגות של שאנל, איסי מיאקה ואחרים. במקביל, באותו זמן הכרתי את ז'אן פול גוטייה בתצוגה של ויויאן ווסטווד. כמה ימים לאחר מכן, הוא שאל אותי אם אני רוצה לצעוד עבורו".
10 צפייה בגלריה
"הוא אהב את כולם, אבל מעולם לא ביטל את עצמו בשביל מפורסמים". מדגמנת למוגלר
(צילום: Patrice Stable)
בשנים 1996-1992 הפכה עמר אליס למזוהה עם גוטייה, הכוכב הגדול של פריז באותן שנים: היא השתתפה בתצוגות אופנה של המעצב, כולל במרכזו של קמפיין קולקציית החסידים מ-1994. במקביל, גם הוזמנה להופיע בספר "סקס" השערורייתי של מדונה, והצטלמה עבור גדולי צלמי האופנה, ביניהם סטיבן מייזל ופאולו רוברסי. לאורך כל השנים הקשר עם מוגלר נשמר, עד שגם הוא ביקש את ידה. מטאפורית, כמובן.
"זה היה מעט סיכון עבור מוגלר, כי אני לא דוגמנית מהשורה, אחת שקופצת ממעצב למעצב", היא מסבירה. "הייתי מזוהה עם גוטייה ולא יכולתי לעבוד עם מוגלר בלי שהדבר יהיה מוסכם. חששתי שזה יעצור לי את העבודה עם גוטייה, אבל טיירי ביקש רשות מגוטייה והוא הסכים. הם הצליחו כתף לכתף, והיה ביניהם כבוד גדול".
שיתוף הפעולה הראשון שלה עם מוגלר היה בווידיאו-קליפ לשיר Too Funky משנת 1994, שביים המעצב לג'ורג' מייקל. על הסט קובצו דוגמניות-העל של התקופה: אווה הרציגובה, לינדה אוונג'ליסטה, נדיה אורמן. עמר אליס, מצידה, צוחקת שבעשירייה הפותחת של הדוגמניות היא תמיד הייתה מספר 11. בסופו של דבר, בין מוגלר למייקל התפתח ויכוח מר על אופי עריכת הווידיאו והתוצאה היא שני קליפים: זוהר ושטחי שעליו חתום מייקל כבמאי, פטישיסטי וקאמפי בבימויו של מוגלר. הראשון חתך אותה בעריכה; השני נתן לה כבוד, כולל בפריים פרובוקטיבי שבו היא מגיחה מבין שני גברים שחורים עירומים וחשופי ישבן.
(הגרסה של טיירי מוגלר לקליפ Too Funky)
אחר כך הגיעו תצוגות האופנה ומערכות הלבוש האקסטרווגנטיות שיצר על מבנה גופה הנדיב. אחת ממערכות הלבוש היפות שיצר עבורה הייתה הומאז' לפסליה של האמנית ניקי דה סנט פאלה, בקולקציית אביב-קיץ 1994. מוגלר יצר שמלה לבנה כשעל גופה הרכיב יציקת גבס ושיבץ עליה שברי מראות שטיפסו אל ראשה כמעין נחש מתפתל. אצל מוגלר, הדוגמנית לא רק צעדה הלוך ושוב, התצוגות היו מופע ראווה שיכול היה להימשך גם כשעה. על הבמה שרה עמר אליס בליפסינג את השיר La Poupee Qui Fait Non של הזמרת כריסטינה, בזמן שמאחוריה ג'ואי אריאס מנסה לרסן אותה במשחק ארוך על המסלול, כשאליו מצטרפים גם צלמי פפראצי שלבסוף שולפים את מצלמותיהם מולה.
סטלה עמר אליס בשמלה לבנה עם שברי מראות של מוגלר
(סטלה עמר אליס על המסלול של מוגלר)
(עמר אליס בתצוגת אביב-קיץ 1994 של מוגלר)
"מבחינה עיצובית, תהליך העבודה שלהם היה מאוד שונה", היא מסבירה. "גוטייה בנה מחוך שהרים את החזה מעלה, ועליו היה בונה את הבגד הכללי; מוגלר בנה את הבגד בנפרד עבור כל דוגמנית, לרוב בצללית S: מותניים צרים, כתפיים וירכיים רחבות". תצוגות האופנה של מוגלר היו המדוברות ביותר באותה תקופה, ספקטקלים עשירים במוזיקה, תיאטרון, מחול וציטוטים תרבותיים בכיכובן של מפורסמות התקופה כמו ג'רי הול, פט קליבלנד, רוזי דה פלמה, לינדה אוונג'ליסטה ואחרות.
"נהניתי מאוד לצעוד על מסלול", מודה עמר אליס, שגם כיום מבליחה מדי פעם בתצוגות, בעיקר בישראל. "גוטייה ומוגלר נתנו לי במה להציג את הדמות שלי, כל אחד דרך העיניים שלו", היא מוסיפה, "בפריז כבר הייתי די מוכרת אז עם השיער השחור והמחוכים שהייתי לובשת – ועל הבמה הפרסום הפך לעולמי".
10 צפייה בגלריה
"כל בגד, כל עיצוב, החזיר אותי למקומות וזיכרונות בפריז". סטלה עמר אליס וג'ואי אריאס
(צילום: Steven Menendez)
התקשורת התייחסה אליה בזמנו כסנסציה. תופעה. היו גם שראו בה גימיק. אבל בדברי הימים היא נחשבת לראשונת הדוגמניות הגדולות שצעדו על המסלולים בפריז. לא מידה 42-40 נוחה לבליעה ("פלאס סייז" במונחים של פריז), אלא אישה גדולה ולא מתנצלת.
"לא היה אז שיח על מידות גדולות – התייחסו אליי כאייקון", היא מסבירה, מתרחקת מתיוגים. "זה גם לא שעיצבו למידה שלי, דברים נתפרו במיוחד. עולם האופנה לא השתנה מאז בהרבה ביחס למידות, אבל לפחות היום יש לזה הגדרה: קוראים לנו 'פלאס'. למה אנחנו פלאס?" היא מתרעמת. "למה כל הזמן יש צורך למתג? מבחינתי, פלאס סייז זה מיתוג לא רלוונטי. אני לא מסכימה איתו, אבל זה מה שיש. את עצמי אני מכנה Size Sexy (כשם ספרה משנת 2010, א"י)".
"הוא היה איש טוב ואיש רע"
מערכת היחסים שלה עם מוגלר נותרה על בסיס חברי גם לאחר שעזב את בית האופנה שלו בתחילת שנות האלפיים. "היינו נוסעים כל שנה לחופשות יחד: מיקונוס בקיץ, מיאמי בראש השנה האזרחית", היא אומרת ומגלה על הצד האישי של מנפרד, כפי שכונה בפי חבריו. "הוא היה איש טוב ואיש רע", היא אומרת וממהרת להסביר: "הוא היה איש נדיב וטוב לב, שנון, חד מחשבה, פרפקציוניסט ומאוד מצחיק. מצד שני, הייתה לו לשון חדה והוא לא דפק חשבון. לאף אחד. בניגוד למעצבים אחרים בתעשייה, מנפרד סירב להיכנע לדרישות של מגזינים או להתחנף לעורכות ועורכי מגזינים. תמיד עמד על שלו. ואנשים אהבו והעריכו אותו בגלל זה. הוא, מצידו, אהב את כולם, אבל מעולם לא ביטל את עצמו בשביל מפורסמים או עורכים".
10 צפייה בגלריה
"גוטייה ומוגלר נתנו לי במה להציג את הדמות שלי, כל אחד דרך העיניים שלו"
(צילום: Steven Menendez)
איזה תכונות הפכו אותו לחבר טוב?
"הכי אכפתי ומלא אהבה. הבאתי אותו לישראל בסוף שנות ה-90 (עמר אליס גם הביאה את גוטייה בזמנו, א"י) ונסענו לטייל יחד בתל אביב, בירושלים, בים המלח, קצת מסיבות, הרבה אוכל. אני יכולה היום לגלות סוד: בשנות ה-90 הוא שלח אותי לשיעורי שירה, כי הוא רצה שנפיק משהו יחד. אבל הוא משך לכיוון אחד של שירה בסגנון של סזריה אבורה, אני רציתי לשיר בסגנון יותר האוס".
איך את מתמודדת עם מותו?
"הוא חסר לי כל הזמן. מאז שהוא עבר לחיות בברלין, הקשר עבר לשלט רחוק, אבל עדיין היינו מדברים ונפגשים מדי פעם. כמה חודשים לפני מותו הגעתי מניו יורק לפתיחה של התערוכה בפריז, אחרי שלא התראינו מאז הפתיחה של התערוכה במונטריאול. הוא היה עסוק מאוד עם כמה פרויקטים. ישבנו במסעדת 'לולו' במשך שני ערבים, ואז כל אחד חזר לביתו. שלושה חודשים לאחר מכן, הוא מת".
בתמונות שמוצגות כאן לראשונה, יצרה עמר אליס מחווה למוגלר יחד עם חברם הקרוב, אמן הבמה הניו יורקי הנודע ג'ואי אריאס (שגם מככב ב-Too Funky). הצילומים נערכו בשבוע הנעילה של התערוכה במוזיאון ברוקלין, והם מציגים את השניים בבגדי המעצב על רקע עיצוביו. המפגש המחודש עם יצירותיו של מוגלר אפשר לה להתרשם מהיכולות הטכניות והעיצוביות שלו.
"תמיד בתצוגות הייתי בשורה הראשונה, או על המסלול, או באפטר פארטי או מאחורי הקלעים", היא נזכרת. "ופתאום לראות את כל העבודה שלו מאוגדת יחד, עשה לי צמרמורת. כל בגד, כל עיצוב, החזיר אותי למקומות וזיכרונות בפריז. אני יודעת שהוא היה מאוד מאושר מהתערוכה שנדדה בעולם".
10 צפייה בגלריה
סטלה עמר אליס וג'ואי אריאס בתערוכה של מוגלר במוזיאון ברוקלין
(צילום: Steven Menendez)
מה חשבת על הקולקציה החדשה של מוגלר ל-H&M?
"הפרויקט החל עם מנפרד לציון 50 שנה לבית האופנה שהוא ייסד בשנות ה-70. אילולא היה הולך לעולמו – אני בטוחה שזה היה נראה אחרת. אני שמחה מאוד שהקולקציה הזו בסוף קרתה, כי זה חושף את השם של בית האופנה לקהל חדש ודרך זה מגלים מחדש את הכישרון שלו. לצערי, היום הכול מסחרי מאוד. כשהוא מכר את החברה שלו לקלרינס בשנת 1997, מוגלר אמר: Fashion Is Dead, Fashion Is Over, I'm Over והוא הלך למקום אחר".
