הלנה כריסטנסן
סליחה, במי מדובר? פעם הן היו שש. שש דוגמניות-על ששלטו בעולם האופנה של תחילת שנות ה-90. ואלה שמות: לינדה אוונג'ליסטה, סינדי קרופורד, קלאודיה שיפר, נעמי קמפבל, כריסטי טרלינגטון והלנה כריסטנסן. זו האחרונה הייתה, לטעמי – שלא תמיד מסונכרן עם בחירת הקהל – היפה מכולן.
לרגע אחד אי אז זכתה קבוצת הדוגמניות האלה – אמזונות שגירדו את ה-180 הסנטימטרים מעל ומתחת, עם ייצוג יחסי לאותה תקופה של מוצא וצבע – בשליטה כמעט בלעדית על עולם האופנה. הן סירבו להיות קולב חסר אישיות שמסור לחזונם של מעצבי האופנה, ומיקמו את עצמן בראש הפירמידה משל היו הפסנתר שמחבר בעצמו את המנגינה.
יחד הן יצרו את הפנים והגוף של אידיאל היופי של התקופה. הכי יפות, הכי זוהרות, הכי מרוויחות. הן ניסו להפוך את האמירה היהירה המיוחסת ללינדה אוונג'ליסטה, "אני לא יוצאת מהמיטה בבוקר בשביל פחות מעשרת אלפים דולר", למוטו לחיים.
כריסטנסן הדנית נקראה על שם הלנה מטרויה, שיופיה השיק אלפי ספינות ומלחמה אחת. היא עשתה את המסע המוכר מהילדה הכי יפה בגן לזכייה בתחרות יופי מקומית, והגיעה עם התואר מיס דנמרק להשתתפות בתחרות מיס תבל בשנות ה-80. כדרכן של מלכות יופי רבות, היא הייתה צריכה לבחור בין מינוף הכתר לנישואים עתירי ממון לבין שימוש בו כמקפצה לקריירת דוגמנות בינלאומית. לשמחתנו, היא בחרה באופציה השנייה.
למה אייקון? כריסטנסן עברה מקופנהגן לפריז והחלה לכבוש מסלולי תצוגות, שערי מגזינים וקמפיינים מכניסים. היא דגמנה לכולם – ורסאצ'ה, שאנל, רבלון, פראדה, הרמס ואחרים. בנוסף, היא סימנה וי על צמד הניצחונות הנחשק שהכניס אותה להיכל התהילה של התקופה: הצטרפות למלאכיות של ויקטוריה'ס סיקרט וכיכוב בקליפ סקסי של זמר נחשב. במקרה שלה, Wicked Game של כריס אייזק בשנת 1991. כדי לתת לכל העסק חותמת מעמד אולטימטיבית, היא גם קינחה בשמועות על רומן (אולי אמיתי) עם ליאונרדו דיקפריו – מכתיר דוגמניות העל הרשמי של אמריקה.
כריסטנסן לא רק טופפה על במות עטויה בתחתונים, חזייה וכנפיים, היא גם פנתה לעסקים – היא הייתה אחת המייסדות של מגזין Nylon ועורכת הקריאייטיב שלו, היא השיקה קולקציית בגדים משלה, אחזה בבוטיק ניו יורקי מצליח, ושימשה גם כצלמת למגזינים כמו Elle ו"מארי קלייר".
היום, כשהיא בת 53, היא עשירה, מוערכת, ועדיין יפה להפליא. היא גם ויתרה על כל סימני ההזדקנות – כי מי בכלל צריך את התהליך המיותר הזה – והעונה הפכה להיות הפנים (והרגליים) של קו הנעליים החדש של המעצבת הנחשבת תמרה מלון. בקמפיין החדש היא מוכיחה לכל הדוגמניות הפעוטות ממשפחות חדיד וג'נר איך נראית ומצטלמת סופר-מודל אמיתית.
כריסטנסן היא לא רק דוגמנית מנוסה שהצליחה לדלג אל העשור השישי של חייה אחרי שפענחה, כך נראה, את סוד נעורי הנצח. יש בה, ותמיד הייתה בה, אלגנטיות מובנית וחושים אופנתיים מפותחים. היא גם הצליחה להישמר מתדמית הדיווה מהגיהינום שמיוחסת לדוגמניות העל בניצוחה של נעמי קמפבל, וידועה כנעימה ונטולת מניירות. ברזומה שלה תמצאו רק פירגון לקולגות ובלי שום אזכורים להשלכות טלפונים על עוזרות אישיות.
כריסטנסן מתנהלת בתוך השילוש הכאוטי של אופנה-כסף-מפורסמים בשלווה כמעט סטואית. מבחינה רומנטית היא גילתה העדפה למוזיקאים, כולל מייקל האצ'נס, סולן להקת אינקסס שסיים את חייו תלוי בחגורת עור, אבל בדרך כלל השכילה להתרחק משערוריות ופדיחות פפראצי. מהדוגמנות היא קצת פרשה ("זה היה צעד חכם לתת לעולם קצת להתגעגע", הסבירה) וקצת חזרה, והסתובבה מול ומאחורי המצלמה לסירוגין.
יש לה בן אחד, יפה כמו אימא, שגם דיגמן בזמנו לקולקציית בגדי ילדים שהיא עיצבה וצילמה, ובכלל נדמה שכריסטנסן חיה חיים מהסוג שכיף לחיות. זה בטח עוזר כשאפשר להתנייד בהם בין הבתים שאת מתחזקת בקופנהגן, מנהטן ומונקו.
למה לא? כי מותר לנו לקנא. כריסטנסן היפהפייה גם יודעת לעשות הכול לפי הספר, מקדמת מודעות להתחממות הגלובלית ולמלחמה בסרטן השד, מצלמת, מפסלת, מעצבת וכותבת. ואת כל זה היא עושה תוך שהיא מצטלמת עם קילומטראז' של רגליים ורק סימנים מועטים לכך שהיא בת 53. די, סבלנו מספיק.
ובכל זאת: בראייה לאחור, כריסטנסן ויתר הסופר-מודלס של תקופתה הביאו אישיות ייחודיות בתוך ההיסטוריה המתחלפת תדיר של שכפולי דוגמניות שהאירו וכבו על המסלולים כגחליליות. הן לא איבדו את האור שלהן עם ההתבגרות, ומה שיפה (ולא מובן מאליו בכלל) הוא שעולם האופנה – שבדרך כלל מגלה מינימום של גמישות לענייני גיל – חוזר אליהן שוב ושוב.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.